המאבק על שלמות ארצנו - חלק ב' | מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
פקודות הסותרות דין תורה

קטגוריה משנית

ספריה
ארץ ישראל ומדינת ישראל
ארץ הצבי

3595

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ז.
לאחר מלחמת יוה"כ, כנגד לחץ האמריקאים על ממשלת גולדה מאיר לויתורים בתמורה לתחמושת.
ב"ה, עש"ק פ' בא, התשל"ד.
המחשבה של מסירת יהודה ושומרון לשלטון נכרי חלילה, היא מחשבה טפשית פסולה של עוכרי ישראל ששמם יישאר לדראון-עולם בדברי ימי ישראל ונצח נחלתו, ומחשבתם בטלה ומבוטלת, ודבר ד' על עמו וארצו קיים לעד לעולם.

ח. בירורי-דברים
כרוז זה, שלושה שבועות אחרי כנס היסוד של גוש-אמונים (ע' בכרוז הבא), ז' בשבט ה'תשל"ד, ובו הדרישה להקמת ממשלת חירום לאומית, והתביעה לשלמות הארץ, בהשראה של רבנו.
(ב"ה, כ"ח שבט התשל"ד.)

"כאדם שאומר נחזור על הראשונות".
א. שאנחנו כעת באמונת עתנו, במצב התהליך של קץ-הגלות-גאולה-משיח, הוא מפורש בתורה שבעל-פה במסכת סנהדרין דף צח, "ואמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", ופרש"י: כשארץ-ישראל תתן פריה בעין יפה.

ב. ב"פתחי תשובה" המאסף לכל מחנות הפוסקים ראשונים ואחרונים, בשלחן ערוך, אבן העזר סימן עה, כל הפוסקים ראשונים ואחרונים קיימא לן כרמב"ן, אביהם של ישראל, כי מצוות כיבוש הארץ היא מצוה מן התורה לכל הדורות.

ג. כי מלחמת ההגנה נגד הצרים הצוררים אותנו היא מלחמת מצוה, כאחת מתרי"ג מצוות של התורה, מפורש ברמב"ם הלכות מלכים.

ד. ארצנו זאת שחזרנו אליה ושחררנו אותה בחסדי האוזר ישראל בגבורה ועוטרו בתפארה, הנותן לנו כח לעשות חיל, היא של כל עם ישראל ומליוניו אשר ברוסיה ובאמריקה ובכל מקום שהם, וכל ויתור על איזה שעל ומדרך-רגל שלה הוא בטל ומבוטל פחות מכל עפרא דארעא.

ה. ביחס לכפיה, מצד מי שהוא להעבירנו על חוקי הבוחר בעמו ונחלתו ברוך הוא הננו מצווים כולנו במסירות נפש של ייהרג-ואל-יעבור, "ונקדשתי בתוך בני-ישראל", אפילו על "ערקתא דמסאנא", וקל-וחומר על המצוה של תורה של יישוב וישיבת ארץ ישראל השקולה כדברי חז"ל ככל מצוותיה של התורה.

ט.
תנועת ההתנחלות "גוש אמונים" קמה לאחר מלחמת יוה"כ בראשה עמדו תלמידי רבנו.
ב"ה, ב' אדר התשל"ד.

עתרת שלום וברכה אורה ושמחה לכם יקירי וחביבי כולכם גוש אמונינו, כן תרבו וכן תפרוצו ותקוממו בעוזה של תורה ותוקף מצותה. חִזקו ואִמצו וחַזקו ואַמצו! משנכנס אדר מרבים!

כלפי ההערה שגולגלה לעומת בירור-הדברים של החיוב בעמידתנו במסירות-נפש נגד הכפיה מצד מי-שהוא, ביחס לעמידתנו בארצנו במצות "והורשתם וישבתם", מתוך החילוק הידוע שחיוב זה אינו במצב שהכפיה היא מצד הנאת-עצמם, ולא מעצם ההעברה על מצות הדת, - הנני בזה להודיע ולהעיר לכם כי אלה הם דברים בטלים ומבוטלים ואינם משנים במשהו את בירור חיובנו זה, - כי הנאת-עצמם זאת היא שהם הם יהיו שולטים פה בארץ הזאת, ולא אנחנו, ועל כך הננו מצווים כהרמב"ן לכל הדורות, בדבר ד' אלהינו מלך-העולם, שלא הם יהיו שולטים פה, בירושלים ביהודה ושומרון הגולן ויריחו, אלא שאנחנו נהיה השולטים פה בארצנו של כל מקהלות רבבות עמנו בית ישראל. והשר של אמריקה, כשהוא מופיע כאן, על פי רשיונו של שר הפנים שלנו, הוא מופיע בתור יהודי נכבד ותופס-מקום בעולם, וכאן הוא - עם רבבות תודותינו לו על הצליחו לסדר את ענין שבויינו, - בהחלט לא בתור שר ושולט עלינו, כי כאן קדשנו ד' במצותו עלינו להתיישב כאן ולשלוט כאן, בעצתו אשר לעולם תעמוד וכן יקום וכן יהיה!

נאמנכם שלכם בחביבות היקר וצפיית ראיית הישועה השלמה

י. הממשלה משועבדת אל העם,
"בעל הגּוֹיָה" הוא קיסינג'ר, שר החוץ (היהודי) של אמריקה, שלחץ על הממשלה לוויתורים. הכרוז נכתב יום אחרי עלית צעירים לקונטרה, "במסירות נפשותנו".
ב"ה, כ"א אייר "אך טוב לישראל" התשל"ד.

ולא העם משועבד אל הממשלה,
ועל-אחת-כמה-וכמה לא אל הממשלה הזאת הכושלת, הנסחבת עם תסבוכת הצרות וחילול-השם של בעל-הגוֹיָה, הממיט חרפה וחולשה על עמנו ונחלתנו. כל פטפוטי שרים על פגיעה במשהו של חוסן תוקף ארץ חיינו הם דברים בטלים ומבוטלים, לא יקומו ולא יהיו. ודבר ד', מלך העולם, העמים והארצות, אשר ציוה לנו, בפקודת תורתו ונביאיו, את שלטוננו המוחלט על נחלת אבותינו, יקום ויהיה ויתקיים, במלוא נצחו לעד לעולם, במסירוּת-נפשותינו ובהצלחת פעלינו ונועם כוננות מעשינו בשובו שיבת ציון, בשיבת בניה לגבולם ואל אבותם והאבות אל בניהם בשלימות העם והארץ כולה.

יא. תשובה לרבים
ב"ה, מוצש"ק בהר-בחוקותי (ליל כ"ז באייר) התשל"ד.

כל פטפוטי ההבלים של בעל-הגוֹיָה היורד לחיינו ורודף אותנו ומחלל שם ד' אלהי ישראל ושם עמו ונחלתו, ושל אנשי ה"ממשלה" הכושלת הזאת הנסחבים אתו במשהו של פגיעה בחוסן שלמותה של נחלת אבותינו, הם דברים בטלים ומבוטלים בהחלט, ואין לנו כל התענינות והתחשבות בהם.

הבוז והכאב, הממלאים אותנו ביחס לכל פטפוטי ההבלים האלה, קיימים בכל תוקף ונובעים ממקור דבר ד' ופקודת קודשו בתורתו ונבואתו בחיוב שלטוננו על ארצנו זאת, של כולנו ושל רבבות עמנו בית ישראל.

כולכם, כולנו, חזקו ונתחזקה במסירוּת-נפשותינו בקיום מצוותנו הכלל ישראלית הזאת. לד' הישועה ועל עמנו ברכתו ועצתו לעולם תעמוד בקדוש שמו הגדול לעיני כל אפסי ארץ.

יב.
מכתב עידוד לאנשי קש"ת, שעלו בכ' באייר על הקרקע, גם מתוך תקוה שבזה ימנעו נסיגה במזרח הגולן. נכתב ששה ימים לאחר הסכם "הפרדת הכחות" בין ישראל לסוריה.

ב"ה, י"ד סיון התשל"ד.
עתרת השלום והברכה לכם,
אחינו מחמדינו, וכל משפחותיכם, הקטנים והגדולים, העובדים והלומדים, מציבי גבולותינו ומיַשבי שממותינו בעיר-הקודש קשת-קוניטרה.

הלא כולי כולי אִתכם יקירי חיי, אשריכם שזכִיתם וזכים וזוכים לקיים ולעשות את הפקודה האלהית של בורא עולם, עמים וארצות, אשר בחר בציון וירושלים וערֶיה, אל עַם אלהי אברהם, סגולתו ונחלתו. הלא כולכם שלוחי דרחמנא, אשר יצר לו עם זו תהילתו יספֵּרו, בהשראת שכינתו בתוכם, ושלוחי דידן כל מקהלות רבבות עמנו בית ישראל, בקֹדש חידוש ימינו כקדם, בהתהלכנו לפניו במלוא רוחב ארצנו, בקיומנו פקודת יישובה וחידוש תחייתה וברכתה, בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה וטוב לבב, ותמימוּת הקרנת אורה הגדול המופיע ועולה בתוכה ומתוכה על כל אפסי ארץ. חִזקו ואִמצו וחַזקו ואַמצו איש רֵעהו ואִשה רעוּתה ואת כולנו כל שיבת שבותנו כמלוא דבר ד' הנאמן על תקומת עמו ונחלתו.

נאמנכם במלוא כל עצמותיו לב ונפש בחֹסן צפיית ראיית שלימות הישועה

יג. דברים ברורים ומבוררים
אחרי נסיון ההתנחלות הראשון, תחת ממשלתו של יצחק רבין, בו השתתף רבנו בעצמו.
(ב"ה, כ"ט תמוז התשל"ד.)

קודם כל: הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת.

מכאן לידע ולהודיע ולהוודע אלף פעמים ואחת: כל דברי ההבל הטפשיים והמרושעים על סדור לנו בארץ מולדתנו וחיינו, מעין "תחום-מושב", כמו שהיה לנו במדינת רוסיה, המגביל את אפשרויות התנחלותנו פה, הם דברים בטלים ומבוטלים למפרע מכאן ולהבא ולעולם ועד.

ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וחיינו זאת, בברכת ד' גואלנו וקורא דורותינו הנמשכת ומופיעה בחוסן תקפה על כל שלמות ישועתנו.

יד. לפרשת ההתנחלות
לאחר נסיון התנחלות של מאות צעירים בתחנת רכבת עזובה בסבסטיה שבלב השומרון, בין ו-י באב, ממנה פונו.
(ב"ה, יד מנחם אב התשל"ד.)

אנחנו מצווים להתנחל ונתנחל בע"ה בכל מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, הנסחבת וגם לא על קביים אלא על חצי קב של "חכמות" בעל-הגוֹיָה, לנשל אותנו מאחזיתנו בארץ חיינו ומולדתנו.

אנחנו מצווים ע"פ התורה ולא ע"פ הממשלה.
התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה.
גם אחינו יקירינו שאינם מדברים בשם התורה, הם מלאים תודעה פנימית של הכרת דבקותנו החיונית, בכל שטחיה של ארצנו הקדושה והנחמדה.

הממשלה הזאת הנגררת באבדן-עצותיה, אמנם יכולה לשלוח ולהכריח כמה מאחינו חיילינו היקרים - שהם בוכים ומתמרמרים על כך - להתגבר עלינו ולהכניע אותנו, אבל את לבנו ואת בריאות הכרתנו הישראלית לא תוכל לעקור. על אף ועל חמת כל התאכזרותה הזאת עלינו, נגדיל ונאדיר, נרבה ונעצם כל תקפה של תודעתנו הישראלית הנאמנה, ושל המשך פעלינו מתוכה בכל שלמותה של ארצנו כולה, וד' צבאות עמנו ומשגב לנו, ונעמו כולו על כוננות מעשינו לנצח ישראל ונחלתו.

טו. יהודה ושומרון
כלפי ההצעה של רה"מ רבין, להביא להכרעת העם את גורל יהודה ושומרון, בנסיונו לשכנע את המפד"ל להצטרף לממשלתו.
(ב"ה, ט"ו באב התשל"ד.)

יהודה ושומרון הם חלקים שלמים של ארץ-חיי-קדשנו, ואינם ניתנים לשום עניין של משאל-עם, חלילה.

כל משאל-עם אין בכוחו לבטל את איסור התורה של "לא תתן להם חנייה בקרקע". יהודה ושומרון, כמו כל חלקי ארצנו זאת, הם שייכים לכל מליוני היהודים שברוסיה ושבאמריקה.

קללת ד' אלהי ישראל, נצח ישראל ועם ישראל, תחול על הזוממים לגזול מאתנו חלקי ארצנו אלה. מחשבתם הרעה תיבטל ועצת ד' לעולם תעמוד.

טז. אל המאזינים והמקשיבים.
ב"ה, י"ט אלול, ערב שבת-קודש כי תבוא לארץ, התשל"ד.

השומע ישמע - והחדל יחדל.
השם "מפד"ל" והשימוש בשם זה, קיים רק במידה זו, שקיים מה שהובטח ופורסם בשם זה על עמידה מוחלטת ואיתנה בשלילת כל ויתור שהוא על איזה חלק של ארץ-חיינו זאת, מולדתנו, קדשנו, שכינתנו, ממלכתנו, נבואתנו, אחדותנו, נצחנו. רק על יסוד זה ומתוך-כך, לפני כל דיון בסידורים הממשלתיים, יבוררו, יסודרו, ילובנו ויבורכו בע"ה כל הבחנות ענינינו הפנימיים, כתורה וכמיצוה בכל תקפה, מתוך שיכלול הבנה הדדית, אהבת-אמת הדדית, סיוע וחיזוק הדדי, רוממות-אמונה הדדית. כל שימוש בשם זה של המפד"ל מתוך רפיונות וגימגומים בעיקרי-עיקרים אלה - הוא שקר וכזב וחילולו וביטולו של השם הזה.

מתוך אמתת תעצומותינו כולנו יחד, כי יבינו אל פעולת ד', ותשובה באה אחר בינה, כמפורש בדברי חזון הנבואה, ובשאיבת הששון מתוך מעיני הישועה של בחיר צדיקייא, נזכה ובעיתה יחישנה, בשגיבוּת עוזה ועצתה של תורה, הגדלתה והאדרתה, נתחדש ונתקדש, בכל חסנה של תקומת דבר ד' על עמו ונחלתו.

בשלימות ברכת ד' בהתחדשות והתקדשות השנה הבעל"ט ועכ"י.

יז.
לאחר מבצע הקפות במוצאי שמחת-תורה, תשובה לשואל אם עדיף להתמסר לחינוך או להתנחלות.

ב"ה, עיקו"ת ירושת"ו כ"ח תשרי התשל"ה
לכבוד
מר...
שלום וברכה מרובה
בתשובה ליקרת מכתבו.
להתנחל בכל מלוא רוחב ארצנו, לישב את שוממותיה, היא מצות-התורה הברורה והמחייבת את כולנו. זה צריך להיות מובן ומבואר לכולנו לכולנו, מתוך הבנה מרובה ואהבת אחים, הנאמנים ומסורים לתחיית ובנין עמנו וארצנו ותרבותנו.
בחלוקי דעות שמתוך אי-הבנה, אין שום מקום לריתחה של שנאה חלילה.
החלטה ממשלתית להחזיר לגויים שטחים של ארץ-חיי-קדשנו - דברים בטלים ומבוטלים, לא יקום ולא יהיה.
אין שום ענין למשאל-עם בענין שטחי ארץ-חיי-קדשנו, שהם שייכים גם לכל מליוני היהודים שברוסיה ושבאמריקה ובכל מקום שהם, וכל דורותינו הבאים.
להגביר את מאמצי החינוך הדתי, המאמין במעשי ד' צור ישראל וגואלו, ומקבץ נדחיו ובונה ארצו, ודאי חשוב מאוד - ובשום אופן לא חשוב יותר מזה של יישוב ארצנו והתנחלות שממותיה. קירוב הלבבות והפסקות החציצות בין חילוניים לדתיים, בודאי חשוב מאוד - ומאמצי ההתנחלויות - הם הם מתוך דרכי שלום ואהבת ישראל.
בודאי ובודאי שצריך הרבה מאוד להסביר ולברר לנוער ולילדים בארץ, את חשיבותה החיונית של ארצנו וכל שטחה למען עמנו ותורתנו.
חלילה לחדול מההתנחלויות, של יישובנו ארצנו ושממתה. עם שקידת ההתנחלויות צריך להרבות חנוך והסברה לחשיבותה החיונית.
ריבוי החנוך וההסברה לחשיבות הזאת, איננה סתירה וניגוד אלא השלמה ושיכלול לה.
בכל חביבות היקר בצפיית הישועה השלמה

יח. לידע להודיע ולהוודע
ב"ה, ב' חנוכה התשל"ה.

מתוך הימים ההם אל הזמן הזה
"כאדם שאומר נחזור על הראשונות" (רש"י, פרשת וארא)
המושכלות הברורות והמוחלטות, הקבועות והקיימות, לכולנו לכל ישראל ולכל העולם כולו, כי כל הבלי-ההבלים של המתיימרים בשם הממשלה אובדת העצות, הנסחבת עם תוכניות רשע-הכסל של בעל הגוֹיָה, על גזילת משהו של ארץ חיינו, ממלכתנו ונבואתנו, הם דברים בטלים ומבוטלים פחות מעפרא-דארעא, לא יקומו ולא יהיו. אין שום אדם בעולם שיש לו הרשות המשפטית הזאת והכח הממשי הזה להשתלט על נחלת-אבותינו ותפארת-תרבותנו זאת, שהיא שייכת אל עם-הנצח הזה לכל דורותיו ולכל מיליוניו היהודים העולים ושבים הביתה אל גבולותיהם ואחוזותיהם.

על חומת-הפלדה וסלע-האיתנים של כולנו, בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו, של גופותינו ונפשותינו, יתפוצצו ויתנדפו כל קורי-העכביש הטפשיים והדמיוניים של גזלני-עולם, אל מול עצת מלכו של עולם ועולמים וקורא הדורות, האומר לירושלים תוּשב, ולערי יהודה ושומרון, יריחו, סיני וגולן ולכל מרחביהן תיבננה, המחדש ברכתו על עמו ונחלתו והמחזיר שכינתו לציון.
וד' צבאות עמנו ומשגב לנו אלהי יעקב.
בצפיית ראיית הישועה השלימה

יט. עוד הקריאה הגדולה
(ב"ה, כ"ב טבת התשל"ה.)

כלפי "הפוסעים על ראשי עם-הקודש" וארץ חייו, ותכניות רשע-כסלם להפקרת חלקי נחלת-אבותינו זאת, ומסירתם לשלטונות נכרים, חלילה, בעבירתם על תֹקף ציוויה של תורה: "לא תתן להם לנכרים חניה בקרקע" זו שלכם, ובאי-התחשבותם עם ערכה המשפטי של קרקע זו, שהיא שייכת לכל מיליוני עם ישראל, ולכל דורותיו, מופנית הקריאה הגדולה אל כולנו, אל כל חומת-פלדותינו, לעמוד ולהתיצב לעומתם, כי זממם זה אל יופק, חס-ושלום, וכי נחלת-אבותינו זאת חיה וקיימת ומוחזקת לנו לדורותינו, כימי השמים על הארץ, לכל מלוא דבר ד' על תקומת עמו ונחלתנו.
בצפיית ראיית הישועה השלימה

כ.
ב"ה, ט' שבט התשל"ה.
שלום וברכה מרובה.
בתשובה למכתבו מו' דנא:
א. מה שאני עושה, ועאכו"כ מפרסם, הוא מתוך דעה מיושבת ומבוררת, ע"פ שכל מתוך אמתה של תורה וירא"ה טהורה לשם עבודת ד' וישראל עמו.
ב. אנחנו לא מגרשים אותם, ולא גרשנו אותם מכל ארצנו, ולא מיהודה-ושומרון. על שלטוננו בכל מלוא רוחב ארצנו, כמצווה לנו ע"פ הרמב"ן ממקור התורה, לא נוותר. עצת ד' תעמוד.
ג. בתוקף ברירותנו - ולא בחולשת גמגומינו שהיא בחולשת אמונה והכרה שלימה - יש לנו האהדה של אומות העולם.
ד. ההתנחלויות וההתישבויות בכל מלוא רוחב ארצנו הן מצוה וחובה וטובה. מסירות-נפש היתה ותהיה תמיד בהן גם מאז מקדם וגם עכשו, עם שקול-הדעת הנכון בפרטים.
ה. הטענה ההלכתית של "הנאת עצמם" היא דברים בטלים בעניננו. הנאת עצמם היא שלטונם כאן והיא בטול מצות התורה כדהרמב"ן שהארץ תהיה בשלטוננו ולא בשלטון אחרים.
ו. החיילים שלנו, - שרק הוכרחו למעשים של חלול-השם מתוך חולשת-ריקנות של הממשלה, - הם יהודים יקרים וישרים, והם הצטערו ובכו ובקשו סליחה.
בכל היקר ובצפיית הישועה השלימה.

איזורים נוספים:

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא פקודות הסותרות דין תורה

1.
לאחינו בית ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
2.
להוביל ולא להיגרר
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשס"ה
3.
תשובה בעניין גירוש יהודים
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | מנחם אב, ימי בין המצרים תשס"ה
4.
שאלת פינוי מחנות צה"ל על-פי ההלכה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב בתמוז ה'תשנ"ה
5.
סירוב לפקודה נגד התורה - דעת הרב שפירא זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר | ג' כסליו תש"ע

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

ראש ישיבת מרכז הרב. בנו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. לשיחות על דמותו לחץ כאן

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
צמח צבי: אגרות הרב צבי יהודה קוק לביאליק ולאז"ר
מתוך עלון איגוד ספרני היהדות - גיליון י'
תשע"א
32 דק'
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרצי"ה קוק - אורות התחייה (2)
הקלטה משיעור של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
47 דק'
אורות ישראל ותחייתו
אורות ישראל ותחיתו 3-5 (חלק א')
שיעורי מרן הרצי"ה זצ"ל שניתנו בישיבת מרכז הרב
47 דק'
אורות ישראל ותחייתו
אורות ישראל ותחיתו 3-5 (חלק ב')
שיעורי מרן הרצי"ה זצ"ל שניתנו בישיבת מרכז הרב

פקודות הסותרות דין תורה

סירוב פקודה
לאחינו בית ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
סירוב פקודה
להוביל ולא להיגרר
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשס"ה
סירוב פקודה
תשובה בעניין גירוש יהודים
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | מנחם אב, ימי בין המצרים תשס"ה
ארץ ישראל
שאלת פינוי מחנות צה"ל על-פי ההלכה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב בתמוז ה'תשנ"ה

פקודות הסותרות דין תורה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב ינון גרוסברג
הרב יוסף צבי רימון
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו