ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כיום כמעט והנשים של הדור שלנו אינן יודעות להכשיר בשר, מכיון שרגילים לקנות בשר מוכשר.
ועל כן, טוב שכל אמא תלמד את בתה הלכות מליחה, ותראה לה מה מותר ומה אסור, ולמרות שכיום רוב האנשים קונים רק בשר מוכשר, אעפ"כ טוב לדעת הלכות אלו, כי לא תמיד אפשר להשיג בשר בהמה או עוף מוכשרים.
הכלל הוא: צריכים לפזר מלח על כל צדדי הבשר לכתחילה, וכן בעוף למלוח מבחוץ ובתוך החלל. ואם לא עשה כן - יעשה שאלת חכם.
בצוואר של העוף יש גידים, ויש עדות שיודעים להוציא את הגידים הללו, ויש עדות שחותכים את הצוואר לכמה חלקים ואינם בקיאים להוציא רק את הגידים.
לסמן אם הבשר הוכשר או לא
מי שקונה בשר מוכשר, ישים עליו פתק שבו רשום שהבשר מוכשר, ואם קונה בשר שאינו מוכשר, ישים עליו פתק שבו כתוב שבשר זה אינו מוכשר, כדי שלא יטעו בני הבית בדבר הזה.
הפרדה בין בשר לחלב
יש משפחות שמחליפות ביניהם דירות בזמן החופש. ואם נותן את דירתו לחברו, ישים פתק היכן מונחים הכלים החלביים, והיכן הכלים הבשריים, וכן מהו הכיור החלבי ומהו הבשרי, כדי שיזהרו בדבר הזה.
הרה"ג הצדיק והחסיד חכם יעקב מוצפי זצ"ל היה אומר, עדיף שיהיה לאדם במטבח כיור אחד, כי כשיש שני כיורים לעיתים רוחצים כלים עם מים חמים בכיור החלבי, וכן בכיור הבשרי, והמים יורדים לצינור ניקוז אחד ושם מתערב בשר עם חלב.
אנחנו אמרנו שאין בזה בעיה מכיון שהרחיצה היא עם סבון ואין לך דבר פגום מזה. אבל אנו רואים כמה היו מחמירים בדבר הזה.
מליחת הבשר
אסור לאכול בשר אלא אם כן נמלח והודח כדין. ומליחת הבשר היא כדי להפליט את כל הדם שנמצא בתוכו. ולפוסקים כהרמב"ם מצריכים אח"כ חליטה.
כיום ישנם שני סוגי מלח: מלח שולחני דק, ומלח עבה. ונוהגים למלוח במלח העבה, מכיון שבמלח הדק ישנו חומר נוסף שמטרתו לספוג את הלחות ולשמור על המלח יבש. ובדיעבד אם מלח במלח דק (לא במלח שולחני שלנו שמעורב בו חומר נוסף) - מותר.
יש מי שאומר שאין להשתמש שנית במלח שכבר מלחו בו פעם אחת, שכיון שהדם נשאב לתוך המלח בראשונה, תש כוחו ולא יוכל להפליט שוב דם, וכן נוהגים.
מעיקר הדין, אומרים הפוסקים, משך הזמן שצריך להכשרת הבשר הוא שעה וחצי. חצי שעה - שרייה במים, ושעה - במלח. והיו אומרים שלצורך אורחים בערב שבת, ישטפו את הבשר במים כמה פעמים וישפשפו היטב, ודי להשהותו במלח 20 דקות. והיו הנשים אומרות לבעל אתה תשטוף ותמלח את הבשר, כי אם היו אומרים לאשה לעשות זאת, היה חשש שתקל לעצמה אף בחול להשהות הבשר במלח 20 דקות ולא שעה.
המסופק אם מלח את הבשר
אשה לקחה בשר ומסופקת אם מלחה אותו או לאו - מה דין הבשר ? אנו אומרים שמסתמא מלחה אותו. אך האם יהיה מותר לטעום בפה או בלשון אם הבשר מלוח או לא, הרי אם זה לא מלוח, הוא טועם דם ? ומעין זה מובא בהלכה, שאם אין לעוף מרה - הוא אסור. וכתוב שלפעמים היתה מרה אלא שהיא התפוצצה והנוזל נשפך על הכבד, ושם דנו הפוסקים האם יהיה מותר לטעום את הכבד אם הוא מר או לא, הרי לכאורה יש חשש שיטעם דם שנמצא בכבד - ולמעשה מותר כי זה טעם פגום ולא טוב, ובתנאי שיפלוט את זה מהר.
מטעמת אינה צריכה ברכה
הגמרא בברכות (דף י"ד ע"א) אומרת: "מטעמת אינה טעונה ברכה". כלומר, אשה שרוצה לטעום אם התבשיל מלוח או חריף וכדו' אינה צריכה לברך על טעימתה. וי"א דוקא אם טועמת ופולטת אינה מברכת, אבל אם בולעת - צריכה לברך. וכן אדם הרוצה לקיים בערב שבת "טועמיה חיים זכו", אם טועם ופולט - לא יברך, ואם בולע - יברך (אחד הטעמים למצות טעימה בע"ש הוא, כדי למנוע מריבות בין בני הזוג אם המאכל לא יהיה ערֵב כדבעי).
ולמעשה, טוב לצאת מכל ספק, ובזמן שטועם יחשוב שרוצה ליהנות מהאוכל ולפיכך יברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
