ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אסור להכניס ביום שבת ביצה לתוך כוס עם מים רותחים, אלא אם כן התבשלה לגמרי ונעשתה ביצה קשה בערב שבת. ולדעת הרמב"ם, גם אם הכניס אותה לחמין בערב שבת, מותר לעשות כן בשבת ואין בזה תוספת בישול. אבל מרן פסק (בסי' שי"ח) כדעת החולקים על הרמב"ם ואסר להכניס ביצה שאינה קשה לחלוטין למים חמים בשבת, למרות שהתבשלה מעט בערב שבת.
הכנת תה או קפה בשבת
ידע לו האדם שכשהוא מכין לעצמו כוס תה או קפה ביום שבת לעיתים הוא מקיים עונג שבת ולעיתים זה נגע.
בעל הגינת ורדים מחמיר מאוד בקפה שלא להכינו כלל בשבת מחשש איסור דאורייתא (ועיין ב'גינת ורדים' כלל ג' מסי' ב' עד סי' ט' שהאריך בזה בכמה תשובות). יש מקילים כיון שהקפה כבר קלוי. למעשה אין לסמוך על הקולא של קפה קלוי מערב שבת ולבשלו בשבת בכלי ראשון כיון שהקפה אינו נאכל כמות שהוא קלוי, וגמר תיקונו נעשה בעירוי המים הרותחים.
על כן למעשה, יניח את עפר הקפה בכוס, יקח כוס ריקה (כלי שני) וימלאנה מים חמים מהמיחם, וישפוך על הקפה. וכן יעשה בתמצית של תה בכלי שני.
הוספת מלח או פלפל לתבשיל
הוספת מלח ע"ג ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיד סולדת בהם בשבת: הספרדים מתירים, והאשכנזים מחמירים מפני שמבשל את המלח.
הוספת פלפל שחור או אדום על ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיס"ב - לכו"ע אסור (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' ט' ולחונים עליו).
הוצאת אוכל מתבשיל שע"ג האש, ודין מגיס
אומר הרמב"ם אסור בשבת לערבב בכף את החמין כשהוא על גבי האש, אבל אם הורד מהאש - מותר.
סיר שהורד מע"ג מהאש - מהדין מותר לערבב את המאכל שבו, ולפוסקים כדעת הרמ"א יש להחמיר.
וכתב בעל הבא"ח שלצורך מצוה כגון שבא עני לבקש אוכל בשבת, מותר להוציא אוכל מסיר שעומד על גבי האש בשבת, ובלבד שהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל אם אינו מבושל כל צרכו אסור להוציא (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' י"ח, ולמש"ב שם ס"ק קי"ז, ולשו"ת ר"פ חלק ג' סי' מ"ה).
החזרת המכסה על סיר החמין
לעיתים הבעל או האשה מסירים את המכסה מעל סיר החמין בליל שבת או בבקר כדי לראות אם הוא מבושל,
ויש לדעת, שאם הרים את מכסה סיר החמין, וראה כי הוא אינו מבושל כל צרכו (אפילו מבושל כמאב"ד), ואפילו אם רואה שעועית אחת שלא התבשלה כל צרכה - אסור לו לשוב ולכסותו, כיון שגורם לבישולם (וכן אסור לו ליטול אל השעועית משום בורר).
אך אם ראה שהחמין מבושל כל צרכו, מותר לו להחזיר את המכסה על הסיר, אך יזהר לנער את המכסה מהמים שעליו קודם שיחזירנו, כיון שמים אלו התקררו ועלול לבא לידי בישולם.
הנחת תבשיל יבש או לח ע"ג הפלטה בשבת
אסור להניח שום תבשיל בין לח ובין יבש ישירות על הפלאטה, אפילו מבושל כל צרכו.
יש אנשים שבשבת מוציאים אוכל יבש מהמקרר ומניחים אותו על גבי הפלאטה (רגילה או ירושלמית אין זה משנה) כדי שיתחמם, וטועים הם, והדבר אסור משום דמחזי כמבשל, וק"ו בן בנו של ק"ו אם לוקחים תבשיל לח שזה יותר חמור.
משום מראית עין - היה מעשה באשה אחת שראתה שבביתו של הרב הוציאו אוכל מהמקרר והניחוהו ישירות על הפלטה, ואמרה האשה, כיון שאין לי פלאטה אז אני אשים על הכיריים של האש.
ומסופר על אשתו של הגר"ח פלאג'י ע"ה, שבפסח ציפתה את העוף בקמח תפוחי אדמה, וכשראתה זאת השכנה אמרה אם כך מותר בפירורי לחם. כששמע זאת הגר"ח פלאג'י וראה שעלול לצאת מזה תקלה, אמר לאשתו שמאותו יום לא תשתמש בפסח בקמח תפו"א.
השמעת קול
אם בערב שבת הכין ביצה חצי רכה ורוצה בשבת לטרוף אותה בצלחת זכוכית או חרסינה או על ידי כפית או מזלג ממתכת, כדי לאוכלה - אסור משום השמעת קול, שמא שכנו ישמע שטורף ביצה ויחשוב שעושה כן כדי לטגנה, ויבא אף הוא לטגן ביצה בשבת. אבל לטורפה בצלחת פלסטיק ובכפית פלסטיק - מותר, כי בזה אין חשש של השמעת קול.
וגם אם גר למשל במושב והשכנים רחוקים ממנו - אעפ"כ אסור כי כשחז"ל אסרו הם לא חילקו בדבר.
התרת תפרים בעוף ממולא
יש שממלאים עוף באורז או בשר, ולאחר מכן תופרים אותו בחוט ומחט. ומותר בשבת לפתוח את התפרים על ידי סכין.
ומה טוב שיהיה לאדם מספריים מיוחדות לפתיחת שקית החלב ביום חול, ואז בשבת יהיה מותר להשתמש בהם לדבר ההיתר. אבל במספריים המיועדות רק לדבר איסור - אסור בשבת לקחתם לדבר ההיתר. ואם מיועדות גם להיתר וגם לאיסור, מותר להשתמש בהם בשבת לדבר ההיתר.
סיום
אנו אומרים להקב"ה, אנחנו חשבנו שאם יעלה פלוני או אלמוני לשלטון זה מה שיציל אותנו, וכעת אנו רואים שאף אחד לא יצילנו, ועוד מוסרים חלק מארץ ישראל הקדושה לישמעאלים וזה חמור מאד. אבל אנו בוטחים בה', ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ותשועת ה' כהרף עין. ויהי רצון שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ובמהרה בימינו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
אנחנו בצד של החזקים!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
