ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אסור להכניס ביום שבת ביצה לתוך כוס עם מים רותחים, אלא אם כן התבשלה לגמרי ונעשתה ביצה קשה בערב שבת. ולדעת הרמב"ם, גם אם הכניס אותה לחמין בערב שבת, מותר לעשות כן בשבת ואין בזה תוספת בישול. אבל מרן פסק (בסי' שי"ח) כדעת החולקים על הרמב"ם ואסר להכניס ביצה שאינה קשה לחלוטין למים חמים בשבת, למרות שהתבשלה מעט בערב שבת.
הכנת תה או קפה בשבת
ידע לו האדם שכשהוא מכין לעצמו כוס תה או קפה ביום שבת לעיתים הוא מקיים עונג שבת ולעיתים זה נגע.
בעל הגינת ורדים מחמיר מאוד בקפה שלא להכינו כלל בשבת מחשש איסור דאורייתא (ועיין ב'גינת ורדים' כלל ג' מסי' ב' עד סי' ט' שהאריך בזה בכמה תשובות). יש מקילים כיון שהקפה כבר קלוי. למעשה אין לסמוך על הקולא של קפה קלוי מערב שבת ולבשלו בשבת בכלי ראשון כיון שהקפה אינו נאכל כמות שהוא קלוי, וגמר תיקונו נעשה בעירוי המים הרותחים.
על כן למעשה, יניח את עפר הקפה בכוס, יקח כוס ריקה (כלי שני) וימלאנה מים חמים מהמיחם, וישפוך על הקפה. וכן יעשה בתמצית של תה בכלי שני.
הוספת מלח או פלפל לתבשיל
הוספת מלח ע"ג ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיד סולדת בהם בשבת: הספרדים מתירים, והאשכנזים מחמירים מפני שמבשל את המלח.
הוספת פלפל שחור או אדום על ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיס"ב - לכו"ע אסור (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' ט' ולחונים עליו).
הוצאת אוכל מתבשיל שע"ג האש, ודין מגיס
אומר הרמב"ם אסור בשבת לערבב בכף את החמין כשהוא על גבי האש, אבל אם הורד מהאש - מותר.
סיר שהורד מע"ג מהאש - מהדין מותר לערבב את המאכל שבו, ולפוסקים כדעת הרמ"א יש להחמיר.
וכתב בעל הבא"ח שלצורך מצוה כגון שבא עני לבקש אוכל בשבת, מותר להוציא אוכל מסיר שעומד על גבי האש בשבת, ובלבד שהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל אם אינו מבושל כל צרכו אסור להוציא (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' י"ח, ולמש"ב שם ס"ק קי"ז, ולשו"ת ר"פ חלק ג' סי' מ"ה).
החזרת המכסה על סיר החמין
לעיתים הבעל או האשה מסירים את המכסה מעל סיר החמין בליל שבת או בבקר כדי לראות אם הוא מבושל,
ויש לדעת, שאם הרים את מכסה סיר החמין, וראה כי הוא אינו מבושל כל צרכו (אפילו מבושל כמאב"ד), ואפילו אם רואה שעועית אחת שלא התבשלה כל צרכה - אסור לו לשוב ולכסותו, כיון שגורם לבישולם (וכן אסור לו ליטול אל השעועית משום בורר).
אך אם ראה שהחמין מבושל כל צרכו, מותר לו להחזיר את המכסה על הסיר, אך יזהר לנער את המכסה מהמים שעליו קודם שיחזירנו, כיון שמים אלו התקררו ועלול לבא לידי בישולם.
הנחת תבשיל יבש או לח ע"ג הפלטה בשבת
אסור להניח שום תבשיל בין לח ובין יבש ישירות על הפלאטה, אפילו מבושל כל צרכו.
יש אנשים שבשבת מוציאים אוכל יבש מהמקרר ומניחים אותו על גבי הפלאטה (רגילה או ירושלמית אין זה משנה) כדי שיתחמם, וטועים הם, והדבר אסור משום דמחזי כמבשל, וק"ו בן בנו של ק"ו אם לוקחים תבשיל לח שזה יותר חמור.
משום מראית עין - היה מעשה באשה אחת שראתה שבביתו של הרב הוציאו אוכל מהמקרר והניחוהו ישירות על הפלטה, ואמרה האשה, כיון שאין לי פלאטה אז אני אשים על הכיריים של האש.
ומסופר על אשתו של הגר"ח פלאג'י ע"ה, שבפסח ציפתה את העוף בקמח תפוחי אדמה, וכשראתה זאת השכנה אמרה אם כך מותר בפירורי לחם. כששמע זאת הגר"ח פלאג'י וראה שעלול לצאת מזה תקלה, אמר לאשתו שמאותו יום לא תשתמש בפסח בקמח תפו"א.
השמעת קול
אם בערב שבת הכין ביצה חצי רכה ורוצה בשבת לטרוף אותה בצלחת זכוכית או חרסינה או על ידי כפית או מזלג ממתכת, כדי לאוכלה - אסור משום השמעת קול, שמא שכנו ישמע שטורף ביצה ויחשוב שעושה כן כדי לטגנה, ויבא אף הוא לטגן ביצה בשבת. אבל לטורפה בצלחת פלסטיק ובכפית פלסטיק - מותר, כי בזה אין חשש של השמעת קול.
וגם אם גר למשל במושב והשכנים רחוקים ממנו - אעפ"כ אסור כי כשחז"ל אסרו הם לא חילקו בדבר.
התרת תפרים בעוף ממולא
יש שממלאים עוף באורז או בשר, ולאחר מכן תופרים אותו בחוט ומחט. ומותר בשבת לפתוח את התפרים על ידי סכין.
ומה טוב שיהיה לאדם מספריים מיוחדות לפתיחת שקית החלב ביום חול, ואז בשבת יהיה מותר להשתמש בהם לדבר ההיתר. אבל במספריים המיועדות רק לדבר איסור - אסור בשבת לקחתם לדבר ההיתר. ואם מיועדות גם להיתר וגם לאיסור, מותר להשתמש בהם בשבת לדבר ההיתר.
סיום
אנו אומרים להקב"ה, אנחנו חשבנו שאם יעלה פלוני או אלמוני לשלטון זה מה שיציל אותנו, וכעת אנו רואים שאף אחד לא יצילנו, ועוד מוסרים חלק מארץ ישראל הקדושה לישמעאלים וזה חמור מאד. אבל אנו בוטחים בה', ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ותשועת ה' כהרף עין. ויהי רצון שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ובמהרה בימינו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
