ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נטילת רשות - פרק י' ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי חידוש הסנהדרין בימינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

נטילת רשות - פרק י'


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

בשיעור קודם סיכמנו כי "סמיכת חכמים" יש בה, לשיטת הרמב"ם, שני היבטים: הראשון, הוא ההכרה בידיעות וביכולת התורנית והשני, הוא מתן השררה והכח לדון. השיעור נמשיך ונראה כי להבנה זו השלכות נוספות.

הגמרא מביאה:
"אמר רב: האי מאן דבעי למידן דינא, ואי טעה מיבעי למיפטרא (דיין שרוצה לפטור עצמו מאחריות אם יטעה בדין)- לישקול רשותא מבי ריש גלותא (יטול רשות מראש הגולה, דכיון דברשות נחת - לא משלם-רש"י) וכן אמר שמואל: לשקול רשותא מבי ריש גלותא" (סנהדרין דף ה ע"א).

מה פשר נטילת רשות זו? מרש"י (וכן מתוס' שם) משמע שעניין נטילת הרשות קשור אך ורק לשאלת האחריות של הדיין על תוצאות שיפוטו. לכן מי שקיבל רשות מהשלטון=ראש הגולה פטור מלשלם גם אם טעה שהרי הפקר בית דין הפקר (עמוד הימיני סימן ג סע' ו). לעומת זאת מעיון בדברי הרמב"ם משמע אחרת. הרמב"ם פוסק:
" הלכה י"ג : ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים, ויש להן לרדות את ישראל בכל מקום ולדון עליהן בין רצו בין לא רצו שנאמר לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל.
הלכה י"ד : וכל דיין הראוי לדון שנתן לו ראש גלות רשות לדון יש לו רשות לדון בכל העולם אע"פ שלא רצו בעלי דינין בין בארץ בין בחוצה לארץ אע"פ שאינו דן דיני קנסות, וכל דיין הראוי לדון שנתנו לו בית דין שבארץ ישראל רשות לדון יש לו רשות לדון בכל ארץ ישראל ובעיירות העומדות על הגבולים אע"פ שלא רצו בעלי דינין, אבל בחוצה לארץ אין רשותן מועלת לו לכוף את בעלי דינין, אע"פ שיש לו לדון דיני קנסות בחוצה לארץ אינו דן אלא למי שרוצה לדון אצלו, אבל לכוף את בעלי דינין ולדון להם אין לו רשות עד שיטול רשות מראש גלות" (ה' סנהדרין פרק ד).

מקשה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל:
"וזה לכאורה תמוה מה עניו מלך למינוי דיינים שצריכים לשפוט לא מדין המלוכה אלא על פי דיני התורה. ואיך יכול להשפיע אי מתן רשות מצד ראש הגולה על כח הכפיה של הדיין, שכוחו בא לו מסמכות הסנהדרין שהסמיכוהו ונתנו לו רשות?" (עמוד הימיני סימן ג סע' ו).

על פי שיטתו של מו"ר בהסבר הסמיכה לפי שיטת הרמב"ם הכל ברור וז"ל:
"אבל לפי הנ"ל ש"אלהים" היינו זה שניתנה לו השררה והכח להשליט את המשפט, הדבר מובן שהרי בתפקידי המלך מונה הרמב"ם "לעשות משפט" (ה' מלכים פרק ד ה"י) על כן תורת "אלהים" על כל מלך בישראל...ומכח שררה זו שכוללת גם את עניין המשפט יש לו למנות שופטים כמו הסנהדרין" (עמוד הימיני שם).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il