ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הגמרא מביאה:
"אמר רב: האי מאן דבעי למידן דינא, ואי טעה מיבעי למיפטרא (דיין שרוצה לפטור עצמו מאחריות אם יטעה בדין)- לישקול רשותא מבי ריש גלותא (יטול רשות מראש הגולה, דכיון דברשות נחת - לא משלם-רש"י) וכן אמר שמואל: לשקול רשותא מבי ריש גלותא" (סנהדרין דף ה ע"א).
מה פשר נטילת רשות זו? מרש"י (וכן מתוס' שם) משמע שעניין נטילת הרשות קשור אך ורק לשאלת האחריות של הדיין על תוצאות שיפוטו. לכן מי שקיבל רשות מהשלטון=ראש הגולה פטור מלשלם גם אם טעה שהרי הפקר בית דין הפקר (עמוד הימיני סימן ג סע' ו). לעומת זאת מעיון בדברי הרמב"ם משמע אחרת. הרמב"ם פוסק:
" הלכה י"ג : ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים, ויש להן לרדות את ישראל בכל מקום ולדון עליהן בין רצו בין לא רצו שנאמר לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל.
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
9 - סמיכה בארץ ובחו"ל - פרק ט'
10 - נטילת רשות - פרק י'
11 - "אלקים לא תקלל" - פרק י"א
טען עוד
מקשה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל:
"וזה לכאורה תמוה מה עניו מלך למינוי דיינים שצריכים לשפוט לא מדין המלוכה אלא על פי דיני התורה. ואיך יכול להשפיע אי מתן רשות מצד ראש הגולה על כח הכפיה של הדיין, שכוחו בא לו מסמכות הסנהדרין שהסמיכוהו ונתנו לו רשות?" (עמוד הימיני סימן ג סע' ו).
על פי שיטתו של מו"ר בהסבר הסמיכה לפי שיטת הרמב"ם הכל ברור וז"ל:
"אבל לפי הנ"ל ש"אלהים" היינו זה שניתנה לו השררה והכח להשליט את המשפט, הדבר מובן שהרי בתפקידי המלך מונה הרמב"ם "לעשות משפט" (ה' מלכים פרק ד ה"י) על כן תורת "אלהים" על כל מלך בישראל...ומכח שררה זו שכוללת גם את עניין המשפט יש לו למנות שופטים כמו הסנהדרין" (עמוד הימיני שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
