"מִשְׁפַּט צֶדֶק" - הגדרה חדשה

התורה מצווה עלינו:

החצי הראשון של הפסוק הוא בוודאי מצוות עשה (עיינו כדוגמא בהקדמת הרמב"ם להלכות סנהדרין ובתחילת הפרק הראשון שם). הראשונים התחבטו בשאלה מה משמעות הסיפא של הפסוק. לפי רש"י, הוא מגדירה איזה דיינים עלינו למנות- כאלה שישפטו משפט צדק. לפי הרשב"ם היא ציווי לדיינים ומהרמב"ם (שם) משמע שהסיפא היא מעין לאו הבא מכלל עשה שאוסר למנות דיינים שלא ישפטו בצדק.

בדרשות הר"ן (דרוש יא) מצוי כיוון חדשני שמציב במקביל לבתי הדין הפועלים על פי דין תורה, מערכת שלטונית משפטית נוספת המופעלת על פי עקרון הלכתי שונה.

הר"ן מסביר כי כל ציבור זקוק למערכת משפטית שדנה על פי עקרונות קבועים ומסדרת את החיים ברשות היחיד וברשות הרבים שלה. מערכת זו באה להבטיח את היכולת לנהל מערכת חברתית שניתן לשרוד בקרבה בלי שהמציאות של "כל דאלים גבר" תשתרר גם תשתרר. וז"ל הר"ן:

הדוגמא האחרונה שהביא הר"ן מתייחסת כמובן ל"בתי הדין" (במרכאות כפולות) של ה"עולם התחתון" שמאפשרת גם ל"מגזר" זה של האוכלוסייה לנהל את חייו ללא מלחמת כנופיות. (נעיר בסוגריים כי כל חברה שלא תהיה לה מערכת משפטית מסודרת תהפוך תוך זמן קצר לאנרכיה שאין לתושביה כל בטחון אישי, עיין ערך "הרשות הפלשתינאית").

המערכת של בתי הדין בעם ישראל יש לה תפקידים נוספים:
א. "להעמיד חוקי התורה על תילם" גם ללא קשר לסדר חברתי, כגון פיקוח ואכיפת חוקי הכשרות.
ב. הבטחת "חול העניין האלקי באומתנו". כלומר, קיומם של בתי דין הפועלים על פי חוקי התורה מבטיח השכנת שכינה.

לפי הסבר זה של הר"ן מתבאר הפסוק "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א) כפשוטו.

כל מערכת חוקים קשיחה, גם אם היא בנויה לתלפיות, כחומה בצורה, יש בה פרצות אם נשתמש בלשון ציורית, או "לקונות" בלשון מקצועית. הדרך להתמודדות עם בעיה זו על פי שיטת הר"ן היא בהקמת מערכת נוספת. בכדי למנוע את הישנות התופעה, על המערכת השניה להיות "גמישה". הגמישות תאפשר תיקונים על פי שינויי הזמן והמקום. אם נמשיך בדימוי של החומה הרי שהכוונה לסיורים המתבצעים לאורכה בתדירות משתנה ועל ידי יחידות שונות המצוידות כל אחת לפי הצורכים הספציפיים.

חוקי התורה הנצחיים, שאינם משתנים לעולם הם הבסיס לפעולתם של בתי הדין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ". מערכת זו פועלת אך ורק על פי הכלל הנצחי "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". הם מטפלים באכיפת חוקי התורה שאינם קשורים לסדר חברתי - מדיני. הם הגורמים להשכנת שכינה "לשכנו תדרשו".

השלטון על פי בחירת העם בכל דור, הוא הממונה על "תיקון עולם" והבטחת סדר חברתי, בטחון אישי והגנה מפני אויב חיצוני. השלטון ממונה גם על סגירת הפרצות והענשה שלא על פי הדין, שלא על פי חוקי התורה הקבועים. הכל לפי הזמן והמקום ובלבד שיהיו מעשיהם "לשם שמים". חוקים אלה אינם כלולים בהגדרה הנצחית של "מִשְׁפַּט צֶדֶק", אבל הם מבטיחים קיומה של חברה צודקת והוגנת.

נוסיף במאמר מוסגר, כי הצעתו של הר"ן יכולה להבטיח יותר הרמוניה ביחסים שבין עולם התורה וההלכה הנצחי, לבין עולם המעשה שבו אין רגע אחד דומה לחברו.

הבה נתפלל שנזכה בקרוב לקיום המצווה הפותחת את פרשתנו להחייאתה של מערכת "משפטי צדק", מערכת שתעבוד בשיתוף פעולה עם השלטון שיכיר בחשיבותה, וידע כיצד לפעול בצידה.