- משפחה חברה ומדינה
- דרכים מעשיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
מתוך כנס שנערך בבית הרב קוק זצ"ל, ג' אלול התשס"ה
הצבור האמוני בשאיפה להנהגה
כיצד להגיב ולהתייחס לגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון שבוצע על ידי אחים? מדוע לא הגיעו מיליונים לחסום את הגירוש? עם הפנים לעתיד.
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
בחודשים האחרונים עברנו זעזוע גדול. ראינו כיצד ממשלה מפקירה חלקי ארץ ומגרשת ציבור שלם של צדיקים, והופכת את כולם לפליטים. שאלה קשה נשאלת: היכן עם ישראל?! מדוע לא באו מיליוני אנשים כדי למחות על הגירוש המשפיל?
אם נלמד את מה שקרה אצל יוסף, נמצא אולי תשובה למה שקרה בעבר, ומה שחשוב יותר - נמצא תשובה לשאלה באיזו דרך יש ללכת בעתיד.
יוסף בנערותו היה חלק ממשפחת יעקב אבינו, אך לא היה מקובל על אחיו: "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום". חלומותיו רק מגבירים את השנאה ואת הניכור בינו לבין אחיו. והנה מבקש ממנו יעקב אביו: "לך נא ראה את שלום אחיך". למרות הסכנה שבדבר, יוסף הולך בשליחות אביו באמונה שלמה. וכיצד מתייחסים אליו אחיו? "הנה בעל החלומות הלזה בא", "לכו ונהרגנו", "וישליכו אותו אל הבור", "וימכרו אותו לישמעאלים". זהו הגירוש הראשון בהיסטוריה היהודית. כאשר אחים מגרשים את אחיהם, מוציאים אותו מקרב המשפחה ומוכרים אותו לזרים.
אך יוסף אינו מתייאש, אלא שומר על אמונתו, בכל מקום בו הוא נמצא: כאשר הוא בבית פוטיפר, הוא עושה הכל כדי להיות 'איש מצליח'. כאשר הוא מושלך לבית הסוהר, הוא הופך במהרה למנהל. מגיע ראש השנה, יוסף יוצא מבית האסורים והופך להיות שליט על מצרים.
והנה מתחוללת הדרמה: עשרת אחיו יורדים לשבור אוכל ופוגשים אותו. הוא מכיר אותם והם אינם מכירים אותו.
מה היינו מצפים מיוסף ברגעים אלו? הדבר הפשוט היה ליפול על צווארם, לבכות עמם יחד, ואף לומר להם מילים של פיוס. לשכוח את הגירוש והמכירה ושוב להתחבר למשפחה אחת. אך לא כן נוהג יוסף: "ויתנכר אליהם"!
הלל הזקן מלמדנו: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה. כמה סבל יוסף מהתנכרות האחים אליו, ועתה הוא נוקט כלפיהם באותה גישה! ברור שיש לו מטרה. הוא יודע שתפקידו להנהיג את המשפחה, ואחר-כך את עם ישראל. אסור לו לחזור ולהיות אח אחד מתוך האחים. מקומו הוא במלכות, בהנהגה.
אם יחזור להיות אחד בין רבים, שוב ישנאו אותו אחיו ויגרשוהו. חובתו להנהיג את הציבור. רק לאחר שיהודה מוכן להיות לו לעבד במקום בנימין, אז מתגלה יוסף לאחיו. רק אז מגיעים רגעי הפיוס: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים", "למחיה שלחני אלקים".
כידוע, 'יוסף' בגימטריה 'ציון' (=156). במדרש תנחומא (סוף בראשית) נאמר: "כל מה שאירע את יוסף, אירע את ציון".
אחינו גרשו אותנו כדי שניקח את ההנהגה לידינו. יש לנו הרבה אמונה, שממנה יכול לשאוב גם הציבור שאינו דתי. יש לנו הרבה ערכים, שאותם חייבים ללמוד תלמידי כל בתי הספר בישראל. הגיע הזמן לצאת למרחב, להיות הציבור המוביל במדינת ישראל. הגיע ראש השנה, שבו נצא מבית האסורים כדי להרים את עם ישראל, עד לגאולה השלמה.
אם נלמד את מה שקרה אצל יוסף, נמצא אולי תשובה למה שקרה בעבר, ומה שחשוב יותר - נמצא תשובה לשאלה באיזו דרך יש ללכת בעתיד.
יוסף בנערותו היה חלק ממשפחת יעקב אבינו, אך לא היה מקובל על אחיו: "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום". חלומותיו רק מגבירים את השנאה ואת הניכור בינו לבין אחיו. והנה מבקש ממנו יעקב אביו: "לך נא ראה את שלום אחיך". למרות הסכנה שבדבר, יוסף הולך בשליחות אביו באמונה שלמה. וכיצד מתייחסים אליו אחיו? "הנה בעל החלומות הלזה בא", "לכו ונהרגנו", "וישליכו אותו אל הבור", "וימכרו אותו לישמעאלים". זהו הגירוש הראשון בהיסטוריה היהודית. כאשר אחים מגרשים את אחיהם, מוציאים אותו מקרב המשפחה ומוכרים אותו לזרים.
אך יוסף אינו מתייאש, אלא שומר על אמונתו, בכל מקום בו הוא נמצא: כאשר הוא בבית פוטיפר, הוא עושה הכל כדי להיות 'איש מצליח'. כאשר הוא מושלך לבית הסוהר, הוא הופך במהרה למנהל. מגיע ראש השנה, יוסף יוצא מבית האסורים והופך להיות שליט על מצרים.
והנה מתחוללת הדרמה: עשרת אחיו יורדים לשבור אוכל ופוגשים אותו. הוא מכיר אותם והם אינם מכירים אותו.
מה היינו מצפים מיוסף ברגעים אלו? הדבר הפשוט היה ליפול על צווארם, לבכות עמם יחד, ואף לומר להם מילים של פיוס. לשכוח את הגירוש והמכירה ושוב להתחבר למשפחה אחת. אך לא כן נוהג יוסף: "ויתנכר אליהם"!
הלל הזקן מלמדנו: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה. כמה סבל יוסף מהתנכרות האחים אליו, ועתה הוא נוקט כלפיהם באותה גישה! ברור שיש לו מטרה. הוא יודע שתפקידו להנהיג את המשפחה, ואחר-כך את עם ישראל. אסור לו לחזור ולהיות אח אחד מתוך האחים. מקומו הוא במלכות, בהנהגה.
אם יחזור להיות אחד בין רבים, שוב ישנאו אותו אחיו ויגרשוהו. חובתו להנהיג את הציבור. רק לאחר שיהודה מוכן להיות לו לעבד במקום בנימין, אז מתגלה יוסף לאחיו. רק אז מגיעים רגעי הפיוס: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים", "למחיה שלחני אלקים".
כידוע, 'יוסף' בגימטריה 'ציון' (=156). במדרש תנחומא (סוף בראשית) נאמר: "כל מה שאירע את יוסף, אירע את ציון".
אחינו גרשו אותנו כדי שניקח את ההנהגה לידינו. יש לנו הרבה אמונה, שממנה יכול לשאוב גם הציבור שאינו דתי. יש לנו הרבה ערכים, שאותם חייבים ללמוד תלמידי כל בתי הספר בישראל. הגיע הזמן לצאת למרחב, להיות הציבור המוביל במדינת ישראל. הגיע ראש השנה, שבו נצא מבית האסורים כדי להרים את עם ישראל, עד לגאולה השלמה.
לבירור דרכנו
חלק ב'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | טז' סיוון תשס"ו

מנהיגות - כיצד?
הרב אליקים לבנון | תשס"ה

גזירה שישתכח מן הלב?!
הרב אליקים לבנון | אב תשס"ו
מגמת הגירוש
מתוך כנס התחזקות והתחדשות אלול תשס"ה
הרב אליקים לבנון | י"ח אלול התשס"ה

הרב אליקים לבנון
רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה

רווקות מאוחרת
ניסן תשס"ט

צבא או משפחה?
אב התשס"ו

החלטות בחינוך
אייר תשס"ז

שיכרות ילדים בפורים
אדר תש"ע
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

מיקום החנוכיה והנרות
חלק ג
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

מעוז צור ישועתי
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א
הדלקת נרות חנוכה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
