החודש התשיעי | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מבט על התקופה
התמודדויות וחבלי משיח

קטגוריה משנית

3048

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

סבלנות - הלידה תבוא
השליחות
אמונה ובטחון
טבעיות בזהירות
הקדושים - הלפיד שלפני המחנה
חיים בעלי משמעות

לכל תושבי בנימין:
ה' עמכם גיבורי חיל!
יותר משמונה חודשים אנו נמצאים במלחמה המתרחשת סביב ליישובינו. עז רצוננו לחזור לימים שלווים, ימים שנוכל להתעסק בהם בבניין חומרי וביצירה רוחנית. אולם יתכן שייתבע מאתנו להמשיך במצב החירום עוד מספר חודשים ואולי יותר.

אנו, רבני הישובים, נפגשים מידי פעם לשוחח, להשמיע דעות, לקבל עצות, ובדרך כלל הדבר מאד מחזק אותנו. (אגב, דרך זו טובה לכולנו - לא להתכנס בבית, "טובים השנים מן האחד" - בעיקר בעת קשה). נזכיר ונחדד מספר נקודות שעלו בחלק מן השיחות.

סבלנות - הלידה בוא תבוא
כולנו מרגישים שאנו נמצאים בתקופה מיוחדת. התקופה עתה מאופיינת בצפייה לבאות. כולם נמצאים בעמדת המתנה. תפיסות רבות שהיו נכסי צאן ברזל של חלקים נרחבים בחברה הישראלית והפכו להיות חלק מה"תרבות" העממית, הולכות ומתערערות. חלומות רבים על "מזרח תיכון חדש" וכד', הולכים ומתנפצים. אולם זהו תהליך קשה. זה דומה לתהליך של גמילה מהתמכרות לסם מרגיע ( אין הדבר עוזר לכעוס על המכורים, עדיף לסייע בידם להיגמל מן הסם). ואכן, הקב"ה עוזר לנו בתהליך הגמילה, אולם בדרך מאד כואבת.

אנו בתהליך לידה. ההיריון הוא ארוך וקשה. תמיד החודש התשיעי בהריון הינו הקשה ביותר, משום שכוספים כבר להיות לאחר הלידה. אולם לידה מוקדמת אינה רצויה. כך ממש גם בתהליך הגאולה. ככל שהיא מתקרבת כך אנשים רבים מאבדים סבלנותם. יודעים אנו שאין בידנו אלטרנטיבה לבצע הפלה! הלידה בא תבוא, שהרי לא אנחנו החלטנו עליה, אלא אבינו שבשמים. יש בנו אמונה עמוקה, כי ברגע שתגיע העת, ניתן יהיה לעבור במהירות מעֶמדת צפייה והמתנה לעמדת לידה ומהפכה. לא נדחוק את הקץ, אולם כאשר הקב"ה יפתח לנו - גם לא נרחיק אותו.

השליחות
בתקופה זו מוטל עלינו תפקיד חשוב. אנו נבחנים כל יום במידת הנחישות וכוח העמידה שלנו. מלחמה זאת צפויה הייתה אצל גורמי הביטחון, מה שלא נצפה, הוא תגובת הישובים למצב החדש! ואכן היא היוותה הפתעה לרבים, שלא האמינו כי בעזרת ה' נצליח לעמוד כסלע איתן בהמשך ניהול שגרת חיינו.

בדרך הטבע, ככל שחולף הזמן וחלומות טובים לא מתממשים לאלתר, גורם הדבר לעייפות ולייאוש. בקרב חלק בעם, החולשה הלאומית אינה נובעת ממשבר אידיאולוגי ואי אמונה בצדקת הדרך, אלא היא בעיה של עייפות רוחנית. לאותם אנשים אנו מהווים קרן אור ועוצמה, המסייע בידם להתאזר בגבורה.

תהליך הגאולה דומה לריצת מרתון, ככל שהריצה מתארכת כך הרצים הולכים ומתעייפים. והנה, יש רץ אחד "לא נורמאלי" - ככל שהריצה מתארכת, הוא מגביר את קצב הריצה, עד הקטע האחרון, בו הוא עושה את ה"פיניש". כן היא תגובת יישובינו. למרות כל הקשיים, על אף כל המכות ובעזרת ריבוי הנסים שעשה עימנו הקב"ה בחודשים האחרונים, חיים התושבים, ברוך השם, ללא רוח נכאים, כעם השב לביתו ומבקש לחיות חיים טבעיים ובריאים, ללא פחד משכניו. לשם דוגמא, ניתן דעתנו למיעוט הרכבים שנסעו בשעה 11.00 בלילה בכביש 60 בתחילת המאורעות, ואילו עתה - שוקק הכביש חיים!

אמונה ובטחון
מנין נשאב כוחות להמשיך ולעמוד באתגר? מכוח האמונה והביטחון באבינו שבשמים.
אמונה - אנו אנשים מאמינים ונאמנים. ארץ ישראל שמרה לנו אמונים אלפיים שנה, ואנו מחזירים לה אמון בשנים אלו. כאיש האוהב את אשתו, שהוא מוכן אפילו להסתכן על מנת להצילה. כך גם אנו, אוהבים את ארץ ישראל, אוהבים את עם ישראל, אוהבים את הקב"ה ולכן אנו מוכנים להשקיע ואף לשאת בסיכונים הכרוכים בכך. אהבת אמת אינה נבחנת בימים שהכל קל ונינוח. אהבת אמת נבחנת וגדֵלה דווקא בימים, שקשה להיות ביחד. אנו מאמינים שכל ביטוי של מסירות והשקעה לא הולך לאיבוד. מה שאנו משקיעים באהבת הארץ, הארץ תחזיר לנו אהבה וברכה שבעתיים. לא תמיד בא השכר תיכף ומיד. אולם אנו בטוחים שהוא בא יבוא. כך מרגיע הקב"ה את רחל - ששנים רבות נאמנת בצפייה לבניה, מתפללת אלפיים שנה ולא רואה מיד תוצאות - באמרו לה: "...יש שכר לפעולתך".

בטחון - אנו בוטחים בקב"ה, ואיננו לוקים חלילה במחלת הייאוש. אומר לנו הנביא: "האני אשביר ולא אוליד?" - אם הקב"ה התחיל לגאלנו, האם לא יעזור לנו להמשיך ולהשלים את המשימה? אם הקב"ה עזר לנו לבנות ישובים כל כך משגשגים, וכי לא ישמור עליהם? איננו חשים שהישובים הם נכס פרטי שלנו. הם שייכים לכל עם ישראל, הם שייכים לקב"ה, ולכן הוא ידאג להם. הקב"ה עשה לנו בחודשים האחרונים אלפי סימנים בצורת נסים, לומר לנו שהוא אוהב אותנו. אם היה עולה ביד שונאינו לעולל לנו אפילו רק עשירית ממה שהם תכננו כנגדנו, הרי לא הייתה לנו עמידה כלל. "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, אזי חיים בלעונו". גם כשהקב"ה מייסר אותנו במכות קשות, אנו בוטחים בו שהוא ייתן לנו כוח ונצליח להשתקם ולהירפא.

טבעיות בזהירות
אנו, יושבי החזית, מכניסים עצמנו לסכנה יתירה משאר יושבי הארץ. חז"ל המליצו, שלא להיכנס ללא סיבה למקום סכנה. אולם אנו שעושים זאת לשם עם ישראל, לשם מצווה כללית, לא מנכים לנו מזכויותינו אלא להיפך, מוסיפים לנו על זכויותינו כהנה וכהנה. זכויות אלו הן הן המלאכים, שהקב"ה שולח לנו לשמרנו בהשגחה פרטית בכל דרכינו.

כולנו בדילמה, עד כמה לשנות משגרת החיים משום הסכנות האורבות לנו חדשים לבקרים. עד כמה נמעט בנסיעות, עד כמה ניסע בשריון ואפודים. מצד אחד אנו אומרים שעל זה ממש המאבק שלנו. הרי כל רצונם הוא, שלא נחייה באופן נורמאלי. הם רוצים שנרגיש זרים ולא בטוחים במקום הזה, הם רוצים שלא יבואו אורחים לבקרנו. גם בעשיית מצווה נוקטים בכל אמצעי הזהירות הנורמאליים ולא סומכים על הנס, כל זאת בתנאי שאנו לא נמנעים מעשיית גוף המצווה. כאן זהו גוף המצווה - שלא ישבשו לנו את חיינו (מדובר במצות מלחמה וישוב הארץ, שבכל שנות הציונות מסרו עליה את הנפש), ומצד שני, מה שהם מתאווים לו יותר מכל הוא, לראותנו מבכים את מתינו, שנפלו בחזית.

ונראה הדבר, שיש כאן שני אידיאלים ושניהם טובים וישרים. יש מי שמתמסר להמשך חיי השגרה ובכך מצטרף לדורות של צדיקים, דורות של חלוצים שיישבו את הארץ תוך כדי הכנסת עצמם לסכנות קיומיות. עליהם יאמר: "והבוטח בה' חסד יסובבנו". ויש מי שמתמסר לדאגה לשמירת החיים, וגם הוא קדוש ייאמר לו. והעיקר הוא, לעשות הכל ללא כעס, בשמחה ומאור פנים, בנורמאליות של חיים. ניתן לבקש מראשי הציבור, מהרבנים, מהרבש"צים וכו', שינחו את הציבור בהנחיות ספציפיות, לפי המקום ולפי השעה (כגון האם לקיים מוקד ליוויים, או נסיעה בזוגות וכד').

התגובה הרגשית וההתנהגותית שונה מאדם לאדם. ברמת הפרט, ישנה לגיטימציה לתגובות שונות ומחולקות. נהיה בעמדת הקשבה להבין את רחשי הלב של חברינו, ונתייחס בכבוד לכל צורך אישי, בין נפשי ובין מעשי. ברמה הציבורית נשרה אוירה של אמונה, נחישות, חוזק ובטחון.

הקדושים - הלפיד שלפני המחנה
כל מכה וייסורים שהקב"ה מייסר אותנו מעוררים אותנו לתשובה. עשיית תשובה אינה פירושה העמדת "מִסדר אשמים". במיוחד הדברים אמורים בתשובה ציבורית, שכל עיקרה להוסיף טוב וקדושה ואין מטרתה הקמת ועדת חקירה למציאת האשמים. כל אחד יתקן מה שבידו לתקן, ולא יכה על חזה חברו. ניתן לנצל ייסורים אלו, כדי לטעום טעם של תפילת אמת היוצאת מהלב. התפילה בעת הזאת יכולה להיות תחליף, או לפחות השלמה לטיפול פסיכולוגי. בִמקום שבן אנוש יטפל בנו, הקב"ה מוכן לטפל בנו שלש פעמים ביום.

אולם אל לנו לתלות מכות וייסורים הבאים תוך כדי מסירות נפש במלחמה, בחטא פרטי של פלוני או חטא פלמוני של קהילה שלימה. קל מאד בשעת צרה להיגרר למחשבה שיש בה מיסטיקה דמיונית, או הליכה אחרי נביאי שקר מודרניים. הקב"ה בעת מלחמה לא מחפש אשמים. הקב"ה מחפש צדיקים המוכנים למסור את הנפש על עם ישראל, ומיתתם היא כקרבן הבא לכפר על כלל ישראל. כל הקדושים, ה' יקום דמם, הן כילדה שלהבת הי"ד, הקטנה והתמימה, שודאי לא נהרגה משום מעשיה. הקדושים הם לפיד האש ההולך לפני המחנה. כל דם יהודי הנטמן באדמת הקודש, מכה שורשים עמוקים בארץ, שורשים המעצימים את חיינו כאן. הקדושים הנם מליצי יושר על יישובם ועל שאר ישובים. בודאי ניתן לחוש בטוח יותר, במקום שישנם עליו מליצי יושר קדושים כל כך.

חיים בעלי משמעות
כולנו רוצים היינו איכות חיים, רמת חיים גבוהה. אולם מה היא באמת "רמת חיים"? - חיים איכותיים, חיים בעלי משמעות. ישנם 365 ימים בשנה. כמה מהם הינם ימים של חיים משמעותיים, שהותירו איזהו רושם באדם ובעולם? בדרך כלל רוב הימים הנם ימים אפורים ושגרתיים. אמנם הקב"ה הכניסנו למצב שבו כל יום ויום הינו משמעותי, על כל נשימה ונשימה אנו מהללים את הקב"ה. כל דברי הרשות שלנו נהפכו על כורחנו למעשי מצווה. הקב"ה שמח על כל נסיעה ונסיעה, בה אנו מכריזים: "לא אירא רע כי אתה עימדי!". נתאמץ להרבות בשמחות ומאורעות חברתיים בתוך הישובים. זו שמחה שהקרן שלה גדולה בכך שהיא שמחה איכותית, ויש לה גם פירות בכך שהיא מחזקת מלַכדת ומרוממת.

עצם זה שאנו חיים כאן, עושה רושם כביר בכל העולם. כל כך אנו חשובים, עד שהמעצמה העולמית משקיעה הון עתק בלוויינים, וכל זאת כדי לעקוב על כל קרוואן ישן הנע ממקום אחד למשנהו. כנראה מבינים הם, שאין מדובר כאן בסתם קרוואנים. אלו קרוואנים המאיימים עליהם! לא ערבה לאזנם מנגינתה של בשורת הגאולה, שאנו מכריזים עליה בעצם חיינו כאן.

משימתנו, לקראת שנה הבאה, להגדיל מספר המשפחות בישובים. יתכן אף שמספר משפחות יעזבו את יישובינו. אין ראוי "לעשות מכך עניין", להתפעל מכך יתר על המידה, שהרי להיות עתה ביישובי החזית דומה להתנדבות לסיירת מובחרת, או לכל הפחות לחטיבת גולני, וזה אינו דבר המתאים לכולם. העיקר הוא, שכנגד כל תושב העוזב אותנו, נקבל שניים חדשים.

נסיים בתפילה, שיתקיים בנו "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך".

התמודדויות וחבלי משיח

הרב ש. יוסף וייצן

רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

34 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
מהות עם ישראל בגלות - מסירות נפש
אורות ישראל (שיעור 8)
ד' כסליו תשע"ג
38 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
הופעת צלם אלוקים
נתיב אהבת הריע למהר"ל (3)
י"ג שבט תשע"ב
32 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב
49 דק'
הושענא רבה
בעל תשובה וצדיק בסוכות
כ"א תשרי התשע"ה

התמודדויות וחבלי משיח

7 דק'
התמודדויות וחבלי משיח
"וממנה יושע"
דברים בעקבות גל הטרור הפוקד אותנו בימים אלה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א חשוון תשע"ו
10 דק'
התמודדויות וחבלי משיח
ארץ ישראל נקנית בייסורים
בעקבות הפיגוע הקטלני בגבעת אסף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' טבת תשע"ט
הרה"ג זלמן מלמד
צרה ויגון אמצא ובשם ד' אקרא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו אדר ב תשס"ח
9 דק'
התמודדויות וחבלי משיח
הסתכלות נכונה
הרב מאיר גולדויכט

התמודדויות וחבלי משיח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב בני אלון
הרב חיים כץ
הרב הלל גפן
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו