ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. הוא גדל אצל סבו, רבי משה ולרשטיין.
בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק, ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של המהר"ל ושימש בתפקידו עד היותו בן 45, ואז התמנה לרב בניקלשבורג, ובאותה שנה החל לשמש גם כאב בית דין בווינה. בגיל 48 חזר לפראג ונתמנה לרב העיר.
כהונתו במשרה זו לא ארכה זמן רב. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני, והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בגלל דברים שכתב בספריו. הוא נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות.
בנו ר' שמואל הצטער מאוד כשנתפס אביו הקדוש ונידון למוות, והשתדל לחלצו בכל דרך אפשרית. לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס כבד והגבלת פעילותו.
ואז לפתע חלה ר' שמואל במחלה קשה. כל התרופות שקיבל לא הועילו, והרופאים נואשו מחייו. כאשר נודע לאב כי בנו גוסס, בכה בכי רב ותלה את מחלתו של בנו בעוונותיו. הוא פשפש במעשיו, וכאשר לא מצא עוון, תלה את הדבר בכך שחיבר ספרים רבים מדי ועבר בכך על דברי קהלת "ויותר מהם בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר".
אז ניגש אל ארגז הספרים, והוציא משם תכריך גדול מכתב ידו על שישה סדרי משנה, "תוספות יום טוב", שעמד לפני הדפסה, ורצה לשרוף אותו. הוא נשא את עיניו כלפי מעלה ואמר: "ריבונו של עולם, אולי לא טוב עשיתי בכך שדיברתי נגד גדולים וטובים, וגם הייתה לי קצת הנאה חומרית מחיבורי זה, ואתה פוקד עוון אבות על בנים, ולכן חלה בני ונגזרה עליו מיתה. לכן הבט נא וראה כי אני שורפו, ואיש לא יראנו לעולם!".
הוא הניח גזרי עץ והבעירם, אחז בכתביו ועמד להשליכם לאש...
לפתע שמע את קולו של בנו הגוסס שקרא: "אבי, אבי, אל תשלח ידך אל האש ואל תעש מאומה!".
כאשר שמע האב את בנו, הניח את הכתבים מידו ורץ אל בנו החולה. כעת ראה כי פניו נהפכו מעט לטובה, והוא היה כאיש הניעור משנתו.
"בני יקירי", אמר האב, "מדוע תצעק אליי, הלוא חלש אתה?!".
ענה הבן: "מה אומר לך, אבי היקר. נשמתי כבר פרחה מקרבי והגיעה לעולם האמת לפני בית דין של מעלה לחתוך את דינה לחיים או למוות. נשאתי את עיניי וראיתי כי בא אחד ביעף ופנים לו כמלאך ה'. אז קראו לפניו: 'תנו כבוד לתורה. יבוא ויעמוד רבנו הקדוש. הלוא הוא רבי יהודה הנשיא, בעל המשניות'. עמד רבי יהודה הנשיא ואמר: 'אם אין זכויות מכריעות לבן, הרי ראוי הוא להישאר בחיים בזכות אביו הגדול, שכל חייו למד תורה לשמה וחיבר לאחרונה את הספר "תוספות יום טוב", פירוש על שישה סדרי משנה. אני מעיד כי חידושיו נשמעים בישיבה של מעלה, ורבים צריכים לספרו, ועתה הוא רוצה חלילה לשרוף את ספרו, ואין לו שום חטא במחלתו של בנו.
"וכך החזירו אותי אליך כדי להציל את הספר הקדוש משריפה. לכן תכף חזרה נשמתי וגופי היה מלא זיעה. ואז פקחתי את עיניי ואראה אותך ליד האש הבוערת עומד לשרוף את הספר על כל תכריכיו, ולכן צעקתי כי שמעתי מה שקרה שם למעלה".
הבן שתק, שכב מעט ונרדם. כאשר הקיץ משנתו ביקש לתת לו משקה, וכאשר שתה נפלה עליו תרדמה. הרופאים התפלאו על החלמתו ואמרו: "ה' ממית ומחיה".
לאחר שהבריא הבן לחלוטין, עשה לו אביו סעודת הודיה ובירך "בריך דיהבך לן ולא לעפרא", והודה על הניסים ועל הפורקן ועל הפדיון של בנו, והבן פרסם ברבים את הנס שנעשה לו בשמיים בבית דין של מעלה.
את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע בעל ה'תוספות יום טוב' כיום תענית ליוצאי חלציו. ועד היום רבים מצאצאיו ממשיכים במסורת זו. את כל סיפור מאסרו איגד במגילה הנקראת "מגילת איבה", שנקראה כך על שם ראשי התיבות של הפסוק הפותח את מגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













