ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
כמה סיבות, ביניהן שבינינו לבין עצמנו וביניהן שבינינו לבין שאר העולם הביאו את היהדות התורנית לרתיעה ואף להתרחקות מהחשבת ערכי היופי והנוי כשלעצמם.
התרבות המערבית ההולכת ולובשת מחלצות מרצדות ומנצנצות מסמאת את עיני הדעת והבשר במקסמי שוא ופעלולים וירטואליים חלולים שמותירים נפש ריקה מאותו יופי מובטח. אף האומנות המודרנית אינה בונה את ערכיה על ערכים מוחלטים בשפטה אותם למצומצמים היא מבקשת את היופי בכיעור את היצירתיות בעכור ואת החדשני במוזר, בוולגארי ובמקרה הטוב בציני. שוב נותרה הנפש קרה וצמאה.
עוד מאז העולם העתיק של התרבות ההלניסטית נרתעו חכמים ממיצוב יופיו של יפת כערך בלבדי בפני עצמו והציבוהו כמתווסף למעמקי אוהלו של שם, ממשיך דרכו של אברהם אבינו עליו השלום. ובאוהלו כבר אמרו, יש ערך לאשה נאה וכלים נאים המרחיבים דעתו של אדם.
גם בתוכנו, עם התגברות הרדיפות הרוחניות במאות השנים האחרונות ותורות אלטרנטיביות המשדרות ליהדות את היותה כביכול חריגה או מיותרת במשפחת הרוח, הצטצטמצה היהדות התורנית והתכנסה מפני העולם החיצוני לתוככי בית המדרש, ובתוכו התמקדה במחשבת הההלכה שבה התמקצעה רבות בהבדלי הגודל שבין נפח שיעור ביצה לשיטת החזון איש ולשיטת רבי חיים נאה.
כך נמצא כי נויו של עולם שלם לא נחדר על ידי אורה של תורה ואוהלו של שם מפוחד מנויו של עולם.
מצות הביכורים מפנה את תשומת הלב המתרחב בתיאור הבאתם לירושלים לערכי הנוי של היהדות שאולי עומדים הכן עם כל העם להתחדש כמקדם בבית המקדש - נויו של עולם.
המשנה שענינה בשורשי ההלכה מפארת בתיאוריה את מצות הביכורים, תיאורים שנקבעו כהלכות לדורות יבואו במהרה בימינו:
כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים? כָּל הַעֲיָרות שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסות לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחובָהּ שֶׁל עִיר, וְלא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אומֵר, קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּון אֶל בֵּית ה' אֱלהֵינוּ: הַקְּרובִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוקִים מְבִיאִים גְּרוגְרות וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁור הולֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנִיו מְצֻפּות זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִּת בְּראשׁו. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוב לְירוּשָׁלַיִם. הִגִּיעוּ קָרוב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּות שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עומְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁואֲלִין בִּשְׁלומָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקום פְּלונִי, בָּאתֶם לְשָׁלום? הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפו וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה. וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר, "אֲרומִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלא שִׂמַּחְתָּ איְבַי לִי": (משנה מסכת בכורים פרק ג')
העובדה שהרמב"ם הביא להלכה את ענין ייפוי הביכורים בפרק ד' מהלכות ביכורים מבהירה שאין כאן רק אופציה מדרשית של חז"ל אלא מהות המובנית במצוה זו. כך מצאנו הלכה המפרטת במצוה מן התורה את האופן החזותי אסטתי של התקיימותה. כמובן שמצות הביכורים אינה לבדה, יש את קישוטי הסוכה בחג הסוכות כמו גם את מצות לקיחת פרי הדר וקישוט בתי הכנסת בשבועות אך להדגשתם של חז"ל את קרני השור המצופות זהב כיון שהם נושאי הביכורים יש בהחלט היבט מודגש.
גם בית המקדש שהינו 'נויו של עולם' ממולא היה ויהיה בכלי זהב ובנינו של הורדוס היה בנין יפה באופן יוצא דופן, ועם כל זה הוא שונה כי יופיו וקדושתו באים כאחד.
במצות הביכורים יש פתח לראות את הנוי והיופי כערך עצמאי כיון שהמצוה כתיקונה על פי צו התורה יכולה היתה להתקיים גם בלי הזהב על קרני השור.
יופי, בדיעבד או לכתחילה?
דמותו של רבי יוחנן (בן נפחא) במסכת בבא מציעא (דף פ"ה) מבטאת את היחס לאסטתיקה האישית באופן מובלט ביותר. בכמה צדדים של אותה אגדה מפורסמת ובמה שקודם לה על חברותם הטראגית של רבי יוחנן וריש לקיש הגמרא טורחת להעצים את צדדי היופי בדמותו כמי שהיה חריג בנושא. מתחילה מתארת הגמרא את רבי יוחנן המודע לכך שהוא שריד לבחורים היפים של ירושלים שטרם החורבן "בני ציון המסולאים בפז". גם מודעותו העצמית של רבי יוחנן ליופיו מלמדת על ערך היופי, והדבר נעשה מבולט עוד יותר כשרבי יוחנן מתמיה את חבריו ביושבו בדרכים המובילות למקוואות על מנת שהטובלות יצפו ביופיו ודמותו תקרין על יופיים של בניהן. אותו ראש ישיבת טבריה, עורכו של התלמוד הירושלמי לא נמנע גם מהנאה משכיות הטבע באיזור מגוריו וירד לטבול בירדן שם פגש והחזיר בתשובה את העבריין, גיסו לעתיד ומגדולי האומה - ריש לקיש.
אך מלבד היופי האישי, היופי העולמי אותו מדגישה התורה הוא הערך המרכזי שממנו נגזרות להתיחסותנו ליופי האסטתי והפרטי. תיאוריה של התורה אודות גן עדן מלמדות על כך שקדם לתורה רף גבוה, אלוקי, של 'רמת גימור' הדורשת גם תביעות מתחום הנוי המרהיב ומרחיב את דעת האדם בעולמו של ה':
ושם "כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, שָׁם הַבְּדלַח וְאֶבֶן הַשּׁהַם"
גם לימים רבים קדימה, כששלמה המלך מסיים את בניית הבית מתוארת בהרחבה מסכת ארוכה של שכיות חמדה החל ממתכות עבור בצמחים וכלה בבעלי חיים המפארים את מלכותו - 'וכל ישראל אוכלים ושותים ושמחים'.
הרחבת הלב הזו ניצבת בדמות ייעוד ולא רק כתיאור אגדי, שעד להשגת היעוד הזה אותו יופי נברא הקיים בעולם ממתין להתאכלסותו במערכת הקודש באופן מתוקן.
יש יופי של תורה?
והנה, מעבר להיות האדם ועולמו ניצבים לבדם, התורה בחייהם והיופי סביבם לקשטם, יש לדעת שמקור כל האור הנכסף, ריבונו של עולם עצמו 'כתר טהור פז דמות ראשו' הוא, - גם תורה שנתן אף היא שייכת לתחומי היפעה והחן.
גם סיפורי התורה, כמו גם דמותה הספרותית של האגדה ואף עולמן המדוייק של ההלכות כל אלו חתומים גם כן בתביעה פנימית של הדר מיוחד.
מקום זה סתום וחתום מלהתפרש ורק מתוך התבוננות כוללת והבנה חודרת יכול בעל האמונה המזדהה עם תכניה של תורה 'לגעת' מגע רוחני באסטתיקה המיוחדת של התורה והמצוות. לא דוגמאות נדרשות כאן כי אם חוש, תפיסה רחבה והבנה אמונית שבורא עולם המתגלה בעולמו ובתורתו אינו מניחם להיות פחותים מאותם סטנדרטים אלוקיים של הנוי והנצח לחי עולמים - גם בקודש הכתוב והמחייב בהלכה.
ואדרבא, כאן, במקום הקודש של התורה, בין הכתובה ובין המתבצעת ניתן לעמוד על צומת העצבים מלאת המפגשים בין אדם תורה ועולמו יתברך.
בעולם שמתרחק מהקשבה ומרגישות לנפש ולסביבה כמו גם מקודש ומצוה נחמסת גם מן המאמין תחושת היופי החדור באורחותיה של תורה ובנתיבות עולם בכללו. רגישות ומודעות לערכים אלו מרוממים את יחסו של האדם לחייו ולתורת ה' ומכניפים תחת כנפי התורה גם את כל יפי הבריאה.
בכך יש מימד משמעותי של תשובה עתידית שאולי עליה שר מרן הרב את שירתו הידועה:
"תלחש לי סוד ההויה כולה:
חיים לי יש קח נא קח,
אם יש לך לב
ובלב דם
שרעל יאוש לא זהמהו.
אם כל צפצוף עדין,
כל יופי חי,
לא הדר שירת קדש
אך זרם אש זרה בך יעוררו,
סורה מני סורה הריני לך אסורה.
ודור יקום וחי
ישיר ליופי וחיים,
ועדנה בלי די
יינק מטל שמים .
ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה
תקשיב אזן עם חי,
ומעדן שירה ויפי חיים אור קדש ימלא,
וההויה כלה לו תדובב: בחירי הריני לך מותרת".
חיים לי יש קח נא קח,
אם יש לך לב
ובלב דם
שרעל יאוש לא זהמהו.
אם כל צפצוף עדין,
כל יופי חי,
לא הדר שירת קדש
אך זרם אש זרה בך יעוררו,
סורה מני סורה הריני לך אסורה.
ודור יקום וחי
ישיר ליופי וחיים,
ועדנה בלי די
יינק מטל שמים .
ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה
תקשיב אזן עם חי,
ומעדן שירה ויפי חיים אור קדש ימלא,
וההויה כלה לו תדובב: בחירי הריני לך מותרת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
