ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"אלקים לא תקלל" - פרק י"א ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי חידוש הסנהדרין בימינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

"אלקים לא תקלל" - פרק י"א


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

בשיעורים האחרונים הוכחנו כי המינוי כדיין משמעותו הכרה בפלוני כגדול בתורה וגם כמסירת סמכות לפלוני מטעם השלטון. בשני המקרים הכינוי "אלקים" בא לבטא את המעמד. לפני שנמשיך נסייג את דברינו ונדגיש כי גם דיין שנתמנה מכח השלטון חייב לדון לפי דין תורה,
"ויצטרך ללמד ולדעת או להתייעץ עם הגדולים הסמוכים (מצד הידע שלהם), אבל זה אינו מצד עצם הסמכות שגם מומחה לבית דין כל שטעה בדבר משנה חוזר וכל דיין חייב לדון רק על פי דין תורה, אבל לשם "אלקים" אינו צריך שיהא סמוך שעצם מינויו כמלך מקנה לו תואר זה" (עמוד הימיני סימן ג סעיף ו).

בעניין זה מצאנו מחלוקת מאוד מעניינת בין בעל ה"מנחת חינוך" ובין מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. התורה אוסרת "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵש" (ויקרא י"ט יד) (ולהלכה לאו זה כולל כל אדם, עי"ש במפרשים ובפוסקים) וכן "אֱלֹקים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שמות כ"ב כז). רש"י במקום מסביר:
"אלקים לא תקלל - הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין".

לפי זה הביטוי "אלקים" מתפרש רק במשמעות של קודש וככינוי לדיינים ואיננו כולל את המשמעות של שלטון. לעומתו הרמב"ם פוסק:
"כל המקלל דיין מדייני ישראל עובר בלא תעשה שנאמר אלקים לא תקלל, וכן אם קלל הנשיא אחד ראש סנהדרי גדולה או המלך הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ונשיא בעמך לא תאור, ... ואם קלל נשיא לוקה שלש (גם משום "אלקים לא תקלל")" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כו הל' א-ב).

וכן פסק בעל ספר החינוך:
"שלא לקלל הנשיא... מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שאין חייב עליו אלא המקללו בשם או בכינוי, ושהמקללו לוקה שלש מלקיות, משום אלקים לא תקלל. ומשום ונשיא בעמך לא תאור, ומשום לא תקלל חרש [ויקרא י"ט, י"ד], שהוא לאו כולל כל ישראל, ויתר פרטיה, מבוארין בסנהדרין [דף ס"ו ע"א]" (ספר החינוך מצוה עא).

מעיר על כך ה"מנחת חינוך":
"ומה שכתב הרב המחבר דקי"ל נשיא חייב שלש מלקויות, משום אלקים ומשום נשיא ומשום לא תקלל חרש, וכן כתב הר"מ (רמב"ם) שם ה"ב, נראה פשוט דווקא בראש הסנהדרין דהוא סמוך לדיין, אם כן עובר על אלקים וגו' כי קללת דיין אינו חייב אלא אם כן הוא סמוך (כמו שכתבנו לעיל מצוה סט אות ה) אבל מלך אם הוא אינו סמוך בסמיכה...אם כן לא נקרא אלקים, ואין עובר מקללו רק בשני לאוין הדיוט ונשיא, כן נראה פשוט וברור, והר"מ והרב המחבר סתמו ביותר" (שם אות ב).

טוען כלפיו מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי הרמב"ם וספר החינוך לא סתמו אלא פירשו:
"אלא כל מלך דין "אלקים" יש עליו שמכח זה יושב ודן את העם ומכח זה הוא גם ממנה דיינים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ו).

לפי דברי מו"ר יתכן וגם רש"י סובר כדעה המפורשת ברמב"ם ובספר החינוך, אף על פי שאין הדבר מוכרח. למחלוקת זו נפקא מינא גדולה מאוד לימינו בשאלה מה מעמדו ההלכתי של השלטון שכמובן, אין לעומדים בראשו בהכרח השכלה תורנית ובוודאי שאין הם סמוכים בסמיכת חכמים.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il