ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
הכתוב מוסר לנו כי שלמה החליט לחגוג את חנוכת המקדש דווקא בירח האיתנים הוא חודש תשרי. וז"ל הכתוב:
"אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן: וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א ח א-ב).
היה זה המאורע החשוב ביותר בימי מלכות שלמה, והוא התרחש על "קו פרשת המים" של ימיו כמלך, בשנת העשרים למלכותו. חשיבותו של האירוע נבעה מכך שהוא היה נקודת המבחן לכל פועלו העצום של שלמה המלך. אחרי שבע שנים שבהם הוא בנה את ההיכל והאולם, שהם לב לבו של בית המקדש, ואחרי עוד שלש עשרה שנה של בנין קרית הממשלה סביב המקדש, ירושלים הייתה בנויה לתפארה כמו שמתואר בספר תהילים:
"שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח: גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ (בית המקדש): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב (קרית הממשלה שסביבו)" (תהלים מ"ח א-ד).
כל המלכים שביקרו בירושלים עמדו נפעמים ונדהמים ממפעל הבניה האדיר והמרשים:
"כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו: הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (שם, ה-ז).
עתה הגיע זמן המבחן הגדול - הכנסת הארון לקודש הקדשים, מה שהופך את המקדש למקדש. המקדש ללא הארון הוא במה גדולה בלבד כמבואר בדברי הירושלמי: "רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים (בתוך המקדש) הבמות אסורות, יצא (הארון מבית המקדש) הבמות מותרות" (מגילה פ"א הי"ב).
אם, ח"ו, שלמה לא יצליח במשימה, לא תהיה משמעות רוחנית להכרזתו של דוד כי בנין המקדש דווקא בירושלים, מכריז על מקום זה כמרכז היחידי לעבודת השם, מה שפוסל את כל שאר המקומות האחרים – הבמות.
פעולה זו מסובכת ביותר מכמה סיבות:
העלאת הארון מעיר דוד הזכירה לכולם את האסון הנורא שאירע ב"פרץ עוזה" (עיינו שמו"ב ו' ו-ט), החשש מפני אסון נוסף ריחף באויר.
כדי להצליח במשימה שלמה היה זקוק לשני ניסים: א. "הארון היה נושא את נושאיו" (עיינו סוטה לה ע"א). משקלו האדיר של הארון לא אִפשר את נשיאתו בדרך הטבע. ב. הארון היה גדול יותר מקודש הקדשים, הכנסתו התאפשרה רק בגלל נס כמבואר במסכת מגילה (י ע"ב) "אמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד".
לכל זה הצטרפה בעיה נוספת, עם ההגעה לפתחו של קדש הקדשים, התברר כי הדלתות סגורות ואי אפשר לפתחן.
נחבר את דברי הגמרא עם דברי המדרש. כך מתארת הגמרא את שאירע: "כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה. אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה. פתח ואמר: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, רהטו בתריה למיבלעיה (רצו אחריו השערים ובקשו להרגו), אמרו: מי הוא זה מלך הכבוד? אמר להו: ה' עזוז וגבור. חזר ואמר: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (שבת דף ל ע"א), הוסיף המדרש: "כיון שאמר להם כן מיד שככו, אלולי כן בקשו לרוץ את ראשו להמיתו" (שמות רבה (וילנא) פרשת וארא פרשה ח).
ללא הכרזה חד משמעית כי גם שלמה, שמלך על כל העולם, מבין שמלך הכבוד הוא רק הקב"ה, אי אפשר היה להשלים את מפעלם האדיר של דוד ושלמה.
הבה נתפלל כי נזכה גם אנו להמליך עלינו את מלך מלכי המלכים ולהכריז: "ד' מֶלך ד' מָלך ד' ימלך לעולם ועד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
