ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התבוננות בסוכה ;">

בית מדרש חגים וזמנים סוכות עניני החג Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר הורד דף מקורות

תשרי תשעט

התבוננות בסוכה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

שימו לב - בקובץ pdf המצורף לשיעור מופיעות הערות שוליים משמעותיות לשיעור, מומלץ לקרוא גם אותן.


תקציר:
התורה קושרת את הישיבה בסוכה אל הסוכות בהם הושיב ה' את בני ישראל בהוציאו אותם ממצרים: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עיון בפסוקי התורה מראה שאין ולו פסוק אחד המתאר ישיבה בסוכות במהלך נדודי המדבר. מנגד - ישנם פסוקים רבים המתארים את העם כמי שיושב באוהלים. במאמר נסביר שהכוונה היא למקום החנייה הראשון, מיד לאחר היציאה ממצרים. נבקש להבין במה חשיבותו של אירוע זה? מדוע הישיבה בו היא משמעותית דיה כדי לייסד בעבורה מועד ורגל.

מתי והיכן ישבו ישראל בסוכות?
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג).

בפסוקים אלו מצווים ישראל על הישיבה בסוכה. ייעודה של הישיבה: 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים'. באילו סוכות מדובר? מהו המועד או ההקשר בו ישבו ישראל בסוכות? יש המצביעים על סוכות בהן ישבו ישראל בשנות הנדודים במדבר . קשה להלום זיהוי זה בפשוטו של מקרא, מכיוון שאין ולו פסוק אחד המתאר ישיבה בסוכות במהלך נדודי המדבר. מנגד - ישנם פסוקים רבים המתארים את העם כמי שיושב באוהלים, החל מן השנה הראשונה ועד ערב הכניסה לארץ . תמוה לחשוב על אירוע שאינו חשוב דיו כדי להזכירו בכתוב, ומאידך נוסד בעקבותיו מועד חשוב כל כך כחג הסוכות.
נראה שהתיאור "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" מקפל בתוכו סיפור אחר. 'תוך כדי הוצאתכם מארץ מצרים ("בְּהוֹצִיאִי"), הושבתי אתכם בסוכות, אומר הקב"ה, וכעת זהו הזמן להתמקד בישיבה זו. מילים אלו מזמינות את הלומד אל פסוקי ספר שמות, אל תיאורי היציאה ממצרים, לזהות לצִדם התרחשות נוספת, משמעותית דיה כדי לייסד בעבורה מועד ורגל - אחד משלושת הרגלים.
בשורות הבאות נפתח את הפסוקים בספר שמות, ונבקש להבין מה בדיוק היה שם.


חנייה ראשונה
"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמות י"ב, ל"ח). בפסוק זה חוברות זו לזו שתי התרחשויות. היציאה ממצרים, ולצידה - החנייה הראשונה. ממצרים גורשו בני ישראל, ומיד הם נעצרים בסוכות, לאפות ולאכול את המצות . האם היו בחנייה זו סוכות? מסתבר שכן. אך מתבקש הוא לקשור את שם המקום 'סוכות' אל הסוכות שהיו מצויות בו . עוד מסתבר, שהימצאותן היא שכיוונה את העם אל המקום עוד בטרם הגיעם אליו (כך עולה מן הייחוס - "וַיִּסְעוּ סֻכֹּתָה") . כאמור, כך עולה גם מפסוקי ספר ויקרא: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", המדברים על הישיבה בסוכה כמי שהתקיימה תוך כדי היציאה ממצרים, וכמו מצביעים בכך על הסוכות בהם ישבו בעת חנייתם הראשונה . מדוע ישיבה או חנייה בסוכות היא סיבה לייסודו של חג? במה חשיבותו של האירוע?
כפי שצוין, מועד הישיבה בסוכות הוא במקום חנייתם הראשונה. קודם לכן הם יצאו בחיפזון, ולא יכלו להתמהמה, והנה כעת הם נחים: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" (י"ב, ל"ז; ל"ט). העם מתמהמה, והמנוחה בה הוא נתון מזמנת אותו לעמדה נפשית ורוחנית חדשה.
בשורות הבאות נקרא בפסוקים ונבקש לזהות מהו טיבה של עמדה זו.


עמדה חדשה של העם
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות י"ב, ל"ז-מ"ב).

בפסוקים אלו מתואר מסע העם לסוכות, ומיד לאחר מכן פותח הכתוב בסקירה. הסקירה מתאימה למצב בו הם נתונים - בחנייה, המזמן סוג של סיכום ביניים, והיוודעות לתמונת המצב מן ההווה ומן העבר. בהתאם – מדברים על מספרים וגם מתייחסים לשאלה - 'מי ומי ההולכים?'. התשובה היא: בני ישראל, גם ערב רב העולה עמם, וגם צאן ובקר ומקנה. המחנה על תכולתו מתפנה כעת לאפות מצות, שהרי ממצרים הם גורשו ועד כה לא יכלו להתמהמה. המקרא אינו מסתפק בכך, והסקירה ממשיכה בתנועה לאחור: "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". בכך ניתנת תשובה לשאלה 'כמה שנים היה העם במצרים'? עצם היום בו הם נתונים, הופך גם הוא להיות נושא: היום שהוא מקץ ארבע מאות ושלושים שנה מקבל כעת משמעות היסטורית, וחשיבותו היא לה' ולישראל גם יחד: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם".
מהו ערכה של סקירה זו? בעקבות יד ה' החזקה שליוותה אותם בעת צאתם ממצרים, נעצר העם כעת, מתבונן במתרחש, ואל עולמם באה תנועת נפש חדשה. עמדה זו היא חידוש ביחס ל"קוצר הרוח" שבעבדות במצרים וביחס ל"חיפזון" בו היו נתונים בשטף היציאה. עמדה זו מאפשרת להם לטעום בפעם הראשונה את טעמה של החירות שזה עתה זכו לה.
כך בשלב ראשון, שהנושא בו הוא - הפרספקטיבה המזמנת את הסיכום. בהמשך, מצווה ה' את משה פעמיים, וגם בחלקים אלה ישנו ביטוי לעמדה החדשה בה נתון העם כעת - במקום חנייתו הראשונה .
בחזרה אל הציווי בספר ויקרא
כעת ניתן לחזור אל פסוקי ספר ויקרא, ולזהות בהם פנים חדשות: 'בסכות תשבו שבעת ימים" מצווה התורה, ומעניקה לישיבה משמעות: 'למען לְמַעַן יֵדְעוּ דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים'. זו לצד זו מתוארות שתי פעולות: הישיבה בסוכה, וההקשר בו היא התקיימה - בעת היציאה ממצרים. הקשר זה, מצביע על יחסי גומלין המתקיימים בין השתיים, ומעין היחס שבין 'ויסעו' לבין 'ויחנו'. יציאת מצרים מגלמת את המעשה הא-לוהי שלווה ביד חזקה אותות ומופתים, ואילו הישיבה בסוכות מגלמת את מקום החנייה - בה ישבו, נחו, אכלו וחשו את עצמם. שתי הפעולות מיוחסות לקב"ה: "הוֹשַׁבְתִּי", "בְּהוֹצִיאִי", אך בכל אחת מהן השיוך הוא אחר: היציאה ממצרים אופיינה בנוכחות מועצמת של א-לוהים, ואילו הישיבה בסוכה התאפיינה באיפשור ובפינוי מקום לתהליכים האנושיים שהתקיימו בה . לימים שתי העמדות מוצאות את ביטוין בשני חגים שונים. חג הפסח/המצות כמי שמנציח את היציאה ממצרים - "בְּהוֹצִיאִי", וחג הסוכות כמי שמגלם את התנועה הנוספת הנלווית אל היציאה - "הוֹשַׁבְתִּי", בעצירה, ובהפנמה האוצרים בתוכם את הסיפור הפנימי, התודעתי, הנחגג בחג זה .

מה בין פסח לבין סוכות?
חג הפסח נחגג בתאריך היציאה ממצרים, ובו קיימת התייחסות למועד הקרבת הפסח, לחצות הלילה וליציאה למחרת היום ממצרים. באירועים היסטוריים אלו הופיע הקב"ה בידו החזקה, והם מונצחים לדורות עולם. חג הסוכות לעומת זאת אינו מציין 'אירוע' היסטורי. עיתויו בחודש השביעי - תחת החודש הראשון בו ישבו בסוכות - מרחיק את הזיכרון הטקסי וההיסטורי, ומזמן את האדם להתמקד בתהליכים פנימיים .. דומה ששתיקת התורה בפסוקי ספר שמות מלתאר באופן מפורש את הישיבה בסוכות - מצטרפת גם היא למגמה זו .
פערים נוספים בין שני החגים: בניגוד לפעולת האכילה בפסח, בסוכות האדם אינו נתבע לאיזו פעולה. המצווה היא בעצם הישיבה בסוכה ובשהייה בה - כער או כישן. עובדה זו היא ביטוי נאמן לטיבו של האירוע המקורי: שהיית העם בסוכות, והעמדה הפנימית אליה הם נחשפו. ולדורות: ייבנו ישראל סוכות - ובהן תתחולל אינטראקציה בין האדם לבין המרחב בו הוא נתון בצורות שונות. פרק שלם במשנה מצייר צורות שונות של מרחב, מבנים שונים, ובכל אחד מהם מתחולל תהליך רוחני אחר. סוכה גבוהה מייצרת עמדה רוחנית אחת, סוכה נמוכה עמדה אחרת, סוכה ששטחה קטן, או סוכה גדולה שראויים כל ישראל לישב בה. כל אלו - בחסותה של השכינה .
מיוחד הוא הביטוי: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" המדבר על ידיעה, הבנה פנימית, לא על זיכרון לאשר אירע. הדרך בה תתקיים הידיעה: בישיבה במרחב המוגן, הבית הארעי, בו תתחולל אינטראקציה בין אדם לבין הבית או המרחב בו הוא נתון. כך, ב'צאת השנה' או בחג האסיף, בתקופה המגלמת במובנים שונים את סיכום השנה, יעצור האדם, ישהה ויתבונן בהתרחשויות השנה שהייתה, במערכת החיים בה הוא נתון, ובמקומה של השכינה בכל אלו.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב