ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
מגילה זו מעלה שאלות מרובות ומורכבות בנושאים מהותיים באמונת ישראל.
אחד מהנושאים הללו הוא שאלת הטוב והרע בעולם, וליתר דיוק, קהלת מצייר עולם שרבות בו הרעות על פני הטובות. האם באמת העולם הזה רע?
הנה למשל בפרק ה', יד-טו: "כאשר יצא מבטן אמו, ערום ישוב ללכת כשבא. ומאומה לא ישא בעמלו שיולך בידו. וגם זו רעה חולה, כל עומת שבא כן ילך, ומה יתרון לו שיעמול לרוח".
יש כאן חוויה קשה של חוסר משמעות, של רוע סתמי ומיותר. האם זו תמונת העולם?
המסקנה 'הסופית' של קהלת מההתקלות בחוסר המשמעות הזו, היא לכאורה מסקנה דתית: "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם, כי את כל מעשה, האלהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע" (יב. יג-יד).
אמנם מדובר במסקנה אופרטיבית בעיקרה. כלומר, אכן קהלת מכיר במושגים מוחלטים של טוב ורע, אך בעולם הזה. לכן על האדם לדבוק במעשה הטוב מתוך הנחה זו, למרות שלפחות בעיני בשר, היא אינה מופיעה בעולם.
נראה כי דברים אלו דומים לדברי הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים":
"לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה. כי מה הם חיי האדם בעולם הזה? או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה? ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון, בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות ואחר כל זה המוות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם".
ומה דעת הרמב"ם בסוגיה זו?
הנה דבריו במורה נבוכים (ג.יב):
"רבות עלה בדמיון ההמון כי הרעות בעולם יותר מן הטובות, עד שבהרבה מהטפות כל העמים ובשיריהם כוללים עניין זה, ואומרים כי פלא הוא שיימצא בעולם טוב, אבל רעותיו רבים ותדירים. ואין הטעות הזו אצל ההמון בלבד, אלא גם אצל מי שחושב שהוא יודע משהו...
וביאור הדבר, שכל רע שיארע לאדם חוזר אל אחד משלושה מינים. המין הראשון מן הרעות, מה שיארע לאדם מצד טבע ההוויה וההפסד, כלומר - מחמת שהוא בעל חומר, כי משום כך נפגעים מקצת בני אדם במומים וחסרונות מלידה, או שיארעו מחמת שינויים הנעשים ביסודות כקלקול האוויר או הברקים ושקיעת האדמה. וכבר ביארנו שהחכמה האלוהית חייבה שלא תהא הוויה כי אם בהפסד, ואלמלי ההפסד הזה האישי, לא התמידה ההוויה המינית...
והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם זה מזה, כהשתלטם זה על זה. והרעות הללו יותר מרעות המין הראשון...
והמין השלישי מן הרעות הוא מה שיארע לאדם ממנו מפעולתו הוא עצמו, וזה הוא המצוי הרבה, והרעות האלה יותר מרעות המין השני בהרבה, ומרעות המין הזה צועקים כל בני אדם... ומין זה נספח הוא לכל המגרעות, כלומר לגרגרנות באכילה ובשתייה ובתשמיש, והעסק בהם בהפרזת כמות, או באי-סדר, או בהפסד איכות המזון, ויהיה זה סיבה לכל התחלואים והפגעים הגופניים והנפשיים... ולא יחדל כל סכל נבער מדעת בדאגה ויגון על שלא הצליח לעשות כמו שעשה פלוני מן המותרות, ועל הרוב יביא עצמו לידי סכנות גדולות, כהפלגה בים, ושירותי המלכים, וכל מטרתו בכך להשיג אותן המותרות הבלתי הכרחיות; וכאשר יבואוהו צרות באותם הדרכים שהוא הלך בהם, יתלונן על משפט ה' וגזרתו".
ננסה לסכם את דבריו:
הרוב בעולם הוא טוב, והרוב קובע. את הרע בעולם ניתן להסביר כחריגה כזו שאינה סותרת את עקרון הטוב הכללי.
א. השלכות של המציאות החומרית. מה לעשות אנו קרוצי חומר. וזה מטבעו מתקלקל. עצם ההכפפה של החומר לחוקי הטבע יוצרת כאב קיומי מובנה. אני רוצה לעוף – אבל אין לי כנפיים. למעשה אומר הרמב"ם, בתוך המסגרת של חוקי הטבע, אנו חיים בעולם טוב. דווקא חוקי הטבע הם אלו שיוצרים עולם שפחות או יותר ניתן לעיצוב או לכל הפחות לתיקון ושליטה מסוימת. ומכאן לנקודה הבאה, מה אנחנו עושים במסגרת של עולם כזה.
ב. מכיוון שחוקי הטבע או ההשגחה הם כלליים לדעת הרמב"ם, השאלה היא כיצד אנו מתנהלים בתוך המסגרת הזו. כלומר הרבה מן הרוע המיוחס למציאות נגרם בעצם על ידנו. במילים אחרות, עד שאתה מאשים את הבריאה ואת הקב"ה, תאשים את עצמך.
אמנם בתוך דברי הרמב"ם מסתתרת אמירה נוספת, הדומה לזו של קהלת. האם באמת אנו יכולים לקבוע הנחה כללית על העולם מתוך תפיסתנו. כלומר גם אם נגיע למסקנה שהעולם טוב, מדובר בטוב זמני ושברירי מאוד שנמדד לפי אמת מידה צרה המעמידה את החוויה החיובית או השלילית הרגעית של האדם כאמת המידה לטוב ורע של הבריאה כולה. ושמא הנחה זו בעצמה היא בבינת "רע"?
יותר מזה, הנחה זו מסיטה את המוקד מהשאלה הפרקטית: כיצד ניתן להטיב את מצבו של "העולם"? אולי ניתן לומר באופן פרדוקסלי, שדווקא אי ההתערבות של הקב"ה בחוקי הטבע, יוצרת חלל שלתוכו אמור ליצוק האדם תוכן ומשמעות של טוב ראוי.
אלא שעדיין, ניתן להקשות על כל חלקי העמדה שמציג הרמב"ם.
מדוע כל היכולת של הקב"ה בחרה ליצור חומר כזה מעצבן ולא איזה גוף חזק וטוב יותר? מה לגבי אסונות טבע ושאר פגעים שאין מקורם באדם? מדוע הרב"ה מאפשר לאדם להזיק לחברו? וגם אם נאמר שבסה"כ הכל טוב, יתן לטעון כי רע, קטו ככל שיהיה, היא חסרון מהותי ולא כמותי. כלומר, אין הבדל מהותי בין קצת והרבה רע.
כאן אנו שבים למסקנתו של קהלת. סיומו השל הספר, אינו הכרחי ומוחלט, בדיוק כפי שהרמב"ם בתשובותיו, פונה אל השכל של האדם ומורה דרכו, כיצד יכול אותו שכל לבחור ולהחליט, איזו תמונת עולם הוא רוצה לייצר. כזו שהיא ריקנית וחסרת משמעות – רעה. או עולם שהוא כלי קיבול למוסר ולצדק.
אותה ארעיות שיש בעולם, זו שמתחדדת בסוכות ובכלל, אותה ארעיות אותה מציג קהלת בצורה חדה מאין כמוה, היא הפתח להכניס להכרה חדשה מהו 'כל האדם'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.












