ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
"שנצטווינו להכין מקום מחוץ למחנה המלחמה, שבו יוכלו היוצאים למלחמה להיפנות ולא יעשו צרכיהם בכל מקום ובין האהלים כדרך שעושים בני האומות" (ספר המצוות - עשה קצב)
"שנצטווינו שיהא כלי חפירה תלוי עם כלי המלחמה אצל כל אחד מאנשי המחנה, כדי שיוכל לחפור בו מקום להיפנות ולכסות צואתו לאחר שייפנה ולא תיראה על פני הארץ" (ספר המצוות - עשה קצג)
כפי שלמדנו, הרמב"ם סובר שמצוות קדושת המחנה נוהגות בין בזמן שארון הברית יוצא עם ישראל למלחמה ובין כשאינו יוצא עמהם, מצד עצם קדושת מחנה ישראל. אולם בספר ה'יראים' (סי תלב) כתב שמצוות אלו נוהגות רק בזמן שגם ארון הברית יוצא למלחמה. בעל היראים למד זאת מן הכתוב "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", והבין שהכוונה לארון הברית היוצא למלחמה, וכמו שששנינו במשנה (סוטה פ"ח מ"א): "בקרב מחנך – זה מחנה הארון". ובספר החינוך (מצוה תקסו) כתב שמצוות אלו נוהגות בזמן הבית, ומוכח שהוא סובר כדעת הרמב"ם שאין הדבר תלוי ביציאת הארון, שהרי בזמן בית שני כבר נגנז הארון.
אולם מדברי בעל החינוך עולה שמצוות אלו אינן נוהגת בימינו, כשאין בית המקדש קיים. וביאר הרב שאול ישראלי זצ"ל בדעתו (ארץ חמדה, ח"א), שכנראה הוא סובר שכל דיני המלחמה אינם נוהגים אלא בזמן שהמלך או השופט עומד בראש העם ומוציא אותם למלחמה, ואילו כשחרב בית המקדש ובטלה המלכות מישראל, לא נוהגים דיני המלחמה. והוסיף הרב ישראלי שמכיוון שלא מצאנו מי שחולק בפירוש על דברי בעל החינוך, אם כן ייתכן שמצוות אלו אינן נוהגות בזמן הזה, כשאין לנו מלך או שופט העומד בראש העם.
ברם, שאר פוסקי הדור האחרון (הגרי"ש אלישיב, הגר"ש מן ההר, ועוד) לא קיבלו את דברי בעל החינוך להלכה, אלא סברו כפשטות דברי הרמב"ם שדיני קדושת המחנה נוהגים גם בימינו, ולא רק בזמן שבית המקדש קיים.
(ע"פ הרב שאול ישראלי, ארץ חמדה, ח"א, עמ' סא; הרב יצחק קופמן, הצבא כהלכה, פ"י ה"ה)
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך ללמוד אמונה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
