ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קדושת המחנה בזמן הזה

דף הבית ראשי בית מדרש הלכה ומנהג נושאים שונים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשע"ט

קדושת המחנה בזמן הזה

רמבם יומי גליון מס 188



שוכתב על ידי תלמידים

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

מצווה להתקין במחנה המלחמה מקום להיפנות, ולקחת יתד לכיסוי הצרכים:
"שנצטווינו להכין מקום מחוץ למחנה המלחמה, שבו יוכלו היוצאים למלחמה להיפנות ולא יעשו צרכיהם בכל מקום ובין האהלים כדרך שעושים בני האומות" (ספר המצוות - עשה קצב)

"שנצטווינו שיהא כלי חפירה תלוי עם כלי המלחמה אצל כל אחד מאנשי המחנה, כדי שיוכל לחפור בו מקום להיפנות ולכסות צואתו לאחר שייפנה ולא תיראה על פני הארץ" (ספר המצוות - עשה קצג)


כפי שלמדנו, הרמב"ם סובר שמצוות קדושת המחנה נוהגות בין בזמן שארון הברית יוצא עם ישראל למלחמה ובין כשאינו יוצא עמהם, מצד עצם קדושת מחנה ישראל. אולם בספר ה'יראים' (סי תלב) כתב שמצוות אלו נוהגות רק בזמן שגם ארון הברית יוצא למלחמה. בעל היראים למד זאת מן הכתוב "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", והבין שהכוונה לארון הברית היוצא למלחמה, וכמו שששנינו במשנה (סוטה פ"ח מ"א): "בקרב מחנך – זה מחנה הארון". ובספר החינוך (מצוה תקסו) כתב שמצוות אלו נוהגות בזמן הבית, ומוכח שהוא סובר כדעת הרמב"ם שאין הדבר תלוי ביציאת הארון, שהרי בזמן בית שני כבר נגנז הארון.

אולם מדברי בעל החינוך עולה שמצוות אלו אינן נוהגת בימינו, כשאין בית המקדש קיים. וביאר הרב שאול ישראלי זצ"ל בדעתו (ארץ חמדה, ח"א), שכנראה הוא סובר שכל דיני המלחמה אינם נוהגים אלא בזמן שהמלך או השופט עומד בראש העם ומוציא אותם למלחמה, ואילו כשחרב בית המקדש ובטלה המלכות מישראל, לא נוהגים דיני המלחמה. והוסיף הרב ישראלי שמכיוון שלא מצאנו מי שחולק בפירוש על דברי בעל החינוך, אם כן ייתכן שמצוות אלו אינן נוהגות בזמן הזה, כשאין לנו מלך או שופט העומד בראש העם.

ברם, שאר פוסקי הדור האחרון (הגרי"ש אלישיב, הגר"ש מן ההר, ועוד) לא קיבלו את דברי בעל החינוך להלכה, אלא סברו כפשטות דברי הרמב"ם שדיני קדושת המחנה נוהגים גם בימינו, ולא רק בזמן שבית המקדש קיים.
(ע"פ הרב שאול ישראלי, ארץ חמדה, ח"א, עמ' סא; הרב יצחק קופמן, הצבא כהלכה, פ"י ה"ה)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il