ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
א' אלול. שנת הלימודים בישיבה החלה היום, ולקראת ערב התכנסו כל התלמידים, ותיקים כחדשים בחדר האוכל.
ראש הישיבה החל את נאומו הקבוע, ובסיום דבריו הודיע כך: "ישיבתנו היא ישיבת קודש, ואנו אמונים על טהרת הקודש. לכן אני מזהיר את כלל התלמידים לבל ייראו בחדרי הישיבה ספרים שאינם מתאימים לרוחנו, וכן שלא תישמע חלילה מוזיקה שאינה מתאימה לדרך חיינו. באם חלילה יימצא תלמיד שלא יישם הוראות אלו – נאלץ להחרים לו לאלתר את הספר או את הטייפ, ולהחזירם לו אך ורק בסוף שנה. ראו הוזהרתם!"
התלמידים התפזרו לחדריהם ברוח טובה, ואילו הר"מים התאספו בחדר הצוות. אחד הרמ"ים פתח ואמר לחבריו: "איני מבין את דבריו של ראש הישיבה. אמנם אני מסכים עם כל מילה שאמר כבוד הרב, ואני שמח על האישור להחרים חפצים שאינם מתאימים לרוחנו. אולם, בכל זאת יש לי הסתייגות. לא ראיתי שההורים קיבלו הודעה על עניין זה. זהו גזל ממש!" ר"מ אחר טען כנגדו: "כל ההורים יודעים לאן שלחו את ילדיהם. וכי נראה לך שהם מעוניינים שילדיהם יצרכו תרבות שכזו? ברור שגם ההורים מעוניינים בכך ואין כאן שום גזל!" הדיון הלך והתלהט, עד שנכנס ראש הישיבה ושמע את הדברים.
"חברי ומכובדי, איני חושב שיש מי שיושב כאן שחושב שרצוי שחומרים מעין אלו יישארו בידי התלמידים. הוויכוח הגדול כאן האם יש לנו רשות לקחת מהם את החפצים או לא. הסיבה היחידה שלא יידעתי את ההורים על עניין זה הוא משום שלא רציתי לעורר כאן התנגדות גדולה. אני חושב שאם הדברים נאמרים מול התלמידים, הם מקבלים יותר תוקף ורתיעה ואין לדעתי שום חשש גזל."
בשלב זה פרשו כולם לביתם ולשנתם, ושנת הלימודים החלה ב"ה במרץ ובשמחה.
יום אחד, בשעת הפסקת הצהריים, יצא הרב שלמה, ר"מ שיעור א' מבית המדרש. בעודו מתהלך בחצר, ראשו עסוק בסוגיה מסוימת, החל לשמוע מוזיקת טראנס בוקעת מאחד מחלונות הפנימיה, ולא היה זה סתם טראנס אלא התלוו לכך מילים שאינן מתאימות כלל לרוח הישיבה... בזריזות ובשקט, הלך אחרי הרעש עד שמצא את החדר ממנו בקעו הצלילים הזרים. בתנועת יד מהירה פתח את דלת החדר ומצא לתדהמתו חמישה מתלמידיו רוקדים לצלילי המוזיקה. הללו ניסו להתכווץ במקומם, אך ללא הועיל.
הרב שלמה כיבה את הטייפ, הוציאו מהשקע ולקח את הטייפ תחת ידו. עוד הוסיף כי הוא מבקש לראות את התלמידים בחדרו בעוד מחצית השעה.
במהלך שיחתו עם התלמידים הבהיר הרב שלמה לנערים את חומרת העניין, והזכיר להם את דבריו של ראש הישיבה בתחילת השנה. הללו הנהנו בראשיהם ויצאו מחדרו מבוישים.
כעת, מתלבט הרב שלמה האם אכן מותר להנהלת הישיבה לקחת את הטייפ בלי להחזירו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
בגמרא (יבמות פט:) מבואר שיש רשות לבית דין להפקיר רכוש, כפי שנלמד ממה שעשה עזרא הסופר "וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו..."
אולם, המדובר הוא בתקנה לכל ישראל. גם עיר שלימה מצינו שיש להם סמכות לעשות תקנות על פי מנהיגי העיר (שבעה טובי העיר). כאן המקרה הוא שונה. האם לישיבה יש סמכות כמו עיר? ניתן לטעון כך אך הדבר אינו ברור כלל.
למעשה, קשה להקל בעניין כל כך חמור כאיסור גזל, ולהחרים לצמיתות חפצים. במיוחד שהישיבה לוקחת את החפץ מהתלמיד כאשר ייתכן לטעון שמדובר בממונם של הורי התלמידים.
הפתרון לכך הוא לשמור את החפצים עד סוף השנה או עד סוף לימודיו של הבחור בישיבה.
לגבי ספרים שיש בהם דברי איסור (פריצות, וספרים עם השקפות מגונות כעין עבודה זרה) ייתכן שמותר להנהלת הישיבה לשרוף אותם ואין בכך איסור גזל, שהרי הם מפרישים את הבחורים מאיסורים.
בנוסף, אפילו אם ספרים אלו הם ספרי ספרייה, והישיבה רואה צורך לשרוף אותם יתכן שמותר לעשות כן, והבחור יצטרך לשלם לספרייה. כל זאת כמובן בתנאי שהספרייה לא ידעו מזה כדי שחלילה לא יבואו בטענות כנגד הישיבה.
לסיכום-מותר לקחת את הטייפ בתנאי שמחזירים מתישהו. ספרים שקריאתם אסורה ניתן לשרוף על מנת להפריש את הבחורים מעבירה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















