ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
שורש המצוה נגלה הוא.
דיני המצוה, כגון מה שאמרו (הרמב''ם הלכות גנבה פ''ט הלכה ו') אין חלוק בין גדול לקטן ובין איש לאשה, דנפש מכל מקום משמע. ודין האב הגונב בנו או הרב את תלמידו, ויתר פרטיה מבוארים בפרק י''א מסנהדרין. ואסורה נוהגת בכל מקום בזכרים ונקבות. והעובר עליה וגנב נפש, חיב חנק, והוא שמכר אותו נפש, שכן בא הפרוש (סנהדרין פ''ה:) שאין החיוב חל עליו עד שימכר, שכתוב אחר מגלה עליו, דכתיב וגונב איש ומכרו מות יומת (שמות כ''א, ט''ז)
מצווה ל''ו- שלא לגנוב נפש מישראל
המצוה הל"ו היא שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר (שמות כ יג) ''לא תגנוב'', ובגמרא (סנהדרין פו.) ילפינן שאיסור גניבה שנאמר בעשרת הדברות בא לאסור גניבת נפשות המפורש שוב מאוחר יותר בפרשת משפטים (שמות כא טז) ''וגונב איש ומכרו והתעמר בו ומצא בידו מות יומת''.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
36 - שלא לגלת ערות אשת איש
37 - שלא לגנב נפש מישראל
38 - שלא להעיד בשקר
טען עוד
ובגמרא (סנהדרין פה:) דאינו חייב מיתה עד שיגנוב אותו, יעשה בו עבודה וימכור אותו. ויש להסתפק מהו עיקר קפידת התורה, האם על מה שהוא מוציא את מי שהוא גונב מרשותו ומרשות משפחתו, או על מה שהוא מכנים אותו לעבדות.
והנה החינוך (מצוה ל''ו) מנה את האיסור של גניבת נפש ללאו אחד, אבל הרמב''ם רוח אחרת הייתה עמו.
דהנה הרמב''ם במנותו לאו זה של גניבת נפש (ספר המצוות לאו רמ''ג) כתב דלאו דגניבת נפש ילפינן מקרא ד''לא תגנוב'' אבל האזהרה למכירה ילפינן מקרא ד''לא ימכרנו ממכרת עבד'' (ויקרא כה מב), שהוא אזהרה שלא למכור עבד עברי כדרך שמוכר עבד כנעני, והיינו שלא יעמידהו על אבן המקח וכו'. וזה לשונו הרמב''ם בל''ת רנ''ח שהוא לאו דלא ימכרו ממכרת עבד, ''המצוה הרנ''ח היא שהזהירנו שלא למכור עבד עברי כמו שיימכרו העבדים... וזאת האזהרה כוללת בלא ספק אזהרה לגונב נפש מישראל כשיימכרהו בחזקת שהוא עבד כנעני ויהי עובר בלא ספק על אמרו יתעלה ''לא ימכרו ממכרת עבד''.
ודברי הרמב''ם האלו הם מרפסן איגרי וקשים למתבונן מכמה טעמים, דהנה אם נאמר שאיסור מכירת נפש נלמד מקרא ד''לא יימכר ממכרת עבד'' נמצא שיש כאן איסור [דהיינו הלאו של לא תגנוב] שאי אפשר להתחייב עליו מבלי שיעבור על לאו אחר לגמרי, והיכן מצינו דבר כזה בכל התורה כולה שיש לאו שאחד מפרטיו ותנאי חיוביו הוא שיעבור על לאו אחר.
עוד קשה עצם החידוש שבכל מכירה עובר על ''לא יימכרנו ממכרת עבד'' רק בגלל שמוכר את האדם שהוא גנב בחזקת שהוא עבד, והרי לכאורה דבר פשוט וברור הוא שייתכן והוא ימכור אותו בחזקת שהוא ישראל, וכן אם הוא ימכור אותו לגוי דלכאורה עובר, ואף שאז ודאי ששייך שימכור אותו בחזקת שהוא ישראל, וצריך עיון.
והנה נחלקו המפרשים האם החיוב של גונב נפש הוא רק בגונב או גם בגוזל, דיעויין בביאור לספר המצוות לרס"ג לגר''י פערלא (ח''ב ל''ת צ''א) שכתב דדעת החינוך והרב בצלאל אשכנזי דדוקא הגונב נפש מישראל חייב אבל הגוזל נפש מישראל אינו חייב 1 , והגרי''פ האריך להוכיח דדעת הרמב''ם היא דהחיוב הוא בין בגזל ובין בגנב.
ונראה בבירור שלדעת הרמב''ם עיקר הקפידה באיסור זה של גניבת נפשות הוא על מה שהוא לוקח אדם ועושה אותו לעבד ולא הגניבה כשאר גניבת ממון, ולכן אזהרתיה מקרא דלא ימכרנו ממכרת עבד, וכיון שכן לא שנא גנב לא שנא גזל, לא שנא עשה קנין המועיל לא שנא לא עשה קנין המועיל, עובר באיסור זה של גניבת נפשות שעיקרו בא לאסור מה שמביא לידי מכירת אדם לעבד..
ונמצינו למדים שאיסור זה של גניבת נפשות לדעת הרמב''ם הוא בעיקרו איסור של הבאת אדם למצב של עבדות, ולכן חייב מיתה דוקא בעוברו על האיסור ''לא ימכרו ממכרת עבד'', והשם יתברך יצילנו משגיאות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












