ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
עזרו לנו להמשיך בהפצת התורה. אנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד!
בית המדרש משפחה חברה ומדינה חידוש הסנהדרין בימינו

פרק 12

סמכות המלך - פרק י"ב

מהי סמכותו של המלך לדון, ומה בדבר דיני נפשות?
מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
לאחר שהוכחנו כי גם לדעת הרמב"ם ובעל "ספר החינוך" (כנראה הרא"ה) הכינוי "אלהים" כולל בתוכו גם את המשמעות של בעל הסמכות לשלוט ולדון, מסיק מכך מו"ר הגר"ש ישראלי מסקנה נוספת. הרמב"ם פוסק:
חידוש הסנהדרין בימינו
הרב יוסף כרמל
11 - "אלקים לא תקלל" - פרק י"א
12 - סמכות המלך - פרק י"ב
13 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
טען עוד
"מלכי בית דוד אע"פ שאין מושיבין אותם בסנהדרין יושבין ודנים הם את העם, ודנים אותם אם יש עליהן דין, ..." (הלכות סנהדרין פרק ב ה"ה).

מדייק מכאן בעל ה"לחם משנה" (שם, ולא כדעת בעלי התוס' סנהדרין יט ע"א ד"ה אבל) כי המלך היה יושב יחידי בדין. הלכה זו ברמב"ם נמצאת בין הלכות העוסקות בסנהדרין ולא בבית דין של שלשה או יחיד שדן והסיבה היא ש:
"רק דיינים שכח שררתם ושלטונם מוגבל הוא שיש הבדל בדבר איזה עניין הם דנים, ואינם יכולים לדון דיני נפשות אלא בבית דין של עשרים ושלשה. אבל המלך שהוא מקור כח השררה והשלטון אין בו שום הגבלה ויכול לדון גם דיני נפשות (כדיין יחיד)" (עמוד הימיני סימן ג אות ו).

מסכם מו"ר:
"ובזה נבין מה שלפני מלוך מלך בישראל היה תפקיד המלוכה נתון לשופט (ואולי נאמר שניתן תפקיד השופט למנהיג) ולכאורה מה שייכות המלוכה למשפט, ומשום מה נקשרו שני התפקידים יחד? אבל לפי מה שנתבאר לעיל הרי הכל באמת היינו הך כי גם המשפט מתואר "אלקים" הוא גם כן התפצלות מהכח הראשי של שלטון ושררה לדברים וענינים מסוימים" (שם, שם סוף אות ו).

להבנה זו השפעה גם על הבנת שיטת הרמב"ם בנושא חידוש הסמיכה. וז"ל:
"ונלע"ד שהשקפה זו על עניין הסמיכה היא שהונחה ביסוד שיטתו של הרמב"ם באפשרות חידוש הסמיכה על ידי חכמי ארץ ישראל. שהרמב"ם איננו רואה את חכמי ארץ ישראל שבכוחם לחדש הסמיכה מכח עצמם, אלא עיקר הדבר מפני שרואה את הסכמת החכמים כהסכמת העם כולו היושב בארץ ישראל".

בשיעור הבא נמשיך לברר השלכותיה של שיטה זו על שאלת חידוש בסמיכה ומעמד בתי הדין בימינו.

עוד בנושא חידוש הסנהדרין בימינו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il