לך לך התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
לך לך

קטגוריה משנית

237

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תנועת החזרה בתשובה הראשונה בעולם
א. אברהם מחזיר בתשובה
אברהם אבינו היה בעל התשובה הראשון בעולם. הראשון שהתעורר מעצמו להכיר את הבורא יתברך שמו. אחרי שהוא הפך לבעל תשובה, הוא לא נח ולא שקט ואף טרח טרחה גדולה להשיב בתשובה את תרח אביו, שהיה עובד פסילים-אליליים בכל מאודו (עיין 'בן יהוידע', בבא בתרא, דף טו ע"א, עפ"י רבינו האר"י ז"ל, שער הפסוקים, איוב).
אברהם אבינו לא מסתפק בהחזרתו בתשובה של אביו בלבד. הוא חפץ לתקן את כל העולם, במלכות שד"י, להפיץ את האמונה בבורא העולם. הוא אף מוצא כמה וכמה דרכים שעוזרים לו במשימה שנטל על עצמו. דרכים שתנועות התשובה משתמשות בהם עד היום.
ב. משימה לארכיאולוגים
"פעם מסרתי שיעור בפני קבוצת חוקרים-ארכיאולוגים", סיפר מרן הרב זצ"ל. "הם סיפרו לי על הממצאים שנמצאו בדורות עברו. שאלתי אותם: 'האם מישהו מכם מצא את הספרים של אברהם אבינו?'. הם הביטו בי כלא מאמינים ואמרו, כי מעולם לא שמעו שישנם ספרים שנכתבו בידי אברהם אבינו. סיפרתי להם שאברהם אבינו פעל להפיץ את אור ה' בעולם. הוא הקים דוכנים, ערך כנסים להחזרה בתשובה, כתב ספרי אמונה. בכל מקום שהיה הולך היה מכיר לבני האדם את אלוקים. עד שנוצרה קהילה גדולה סביבו והייתה נקראת 'בית-אברהם'.
ראיתי שהחוקרים-הארכיאולוגים מביטים בי בחוסר אמון. פתחתי בפניהם את הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פרק א) והראיתי להם מה שכתוב על אברהם: 'והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד' – במה זה שונה מהדוכנים שיש בימינו, בהם מלמדים את העוברים ושבים כי יש אלוקים? 'והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה' – כאן כבר מדובר על ציבור גדול שמתכנס במקום אחד, ממש כמו הכנסים לחזרה בתשובה שעושים בימינו. 'ושתל בליבם העיקר הגדול הזה' – וכאן מדובר על סמינרים להעמקת היהדות, שוב כמו בימינו.
כאן הגעתי לעיקר שמעניין את הארכיאולוגים. מה שאומר הרמב"ם: 'וחיבר בו ספרים' - חיבר ספרי אמונה, קונטרסים, חוברות והיה מפיץ אותם בעולם, כמו שעושים ארגוני ההחזרה בתשובה בימינו. 'היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו, עד שיחזירהו לדרך האמת' - דיבר עם כל אחד ואחד בגובה העיניים שלו, בשפה בשלו ובמושגים שלו. 'עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם' – לבסוף אברהם אבינו הקים קהילה גדולה של רבבות בני אדם מאמינים, ולקהילה הזאת היה שם – 'בית אברהם'.
לאחר שהראיתי להם את כל הנ"ל אמרתי להם, שיש להם אתגר גדול למצוא את הספרים של אברהם אבינו. ספרים שנפוצו מן הסתם ברבבות עותקים. אמרתי להם כי אם מישהו מהם ימצא את הספרים האלה - זה יהיה הגילוי הארכיאולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה.
ג. הכלים השתנו – הערכים לא
אמרתי להם שהדברים שאברהם לימד והפיץ ברבים בעבר – הם דיבורים שמתאימים גם לדורנו. אולי השתנו כלי הכתיבה, אולי השתנתה התרבות, אבל הערכים – אינם משתנים. האמת – נשארה אמת, והשקר – נשאר מגונה, אפילו שעברו 4,000 שנה. האמונה הביאה חיים גם בימי אברהם אבינו והיא ממשיכה לעשות זאת גם בימינו.
אמנם איננו מתמודדים עם עבודה-זרה מהסוג שאברהם אבינו התמודד איתה, וזה גם לא מעט בזכות הפעילות של אברהם, אך המגמה שלנו והמגמה של אברהם היא אחת. ולכן יש חשיבות גדולה למצוא את הספרים הללו". המשימה אותה נטל על עצמו אברהם אבינו, היהודי הראשון, לא רק שעשתה הצלחה שבזכותה קם העם היהודי כולו, אלא היא אף מסמנת לנו עד היום את הדרך בה צריכים כולנו לדבוק, כדי להאיר את אור ה' בכל מקום ובעיקר בלבבות של אחינו שלא זכו לאור זה, וכך לאט לאט – אבל בטוח – לתקן עולם במלכות שד"י.

"וימצאה מלאך ה'."
פעם הייתי בעיר באר-שבע, ושם שמעתי לראשונה בחיי את השיר "אשורר שירה". התעניינתי לדעת מי חיבר את השיר הנפלא הזה, וחשבתי שמקורו מאחד הקדמונים. שאלתי על כך את הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ"ל, שישב באותו מעמד לידי, ואמר לי שלא קדמונים חיברו את הספר, "אלא קדמוניך".
לאחר חקירה שמעתי שמחברו היה לא אחר מאשר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו בעצמו. שאלתי אותו: "שמעתי שכבודו חיבר את השיר הזה", והוא אמר לי שלא צחק עלי במה שאמר לי שזה שיר קדוש מקדמונים, מפני שבשעה שישב לכתוב את השיר, לא יכול היה להשלים אותו, והיה הדבר קשה עליו ביותר. מתוך כך הוא יצא מביתו החוצה לנשום מעט אוויר, וכשחזר לביתו, הנה הוא רואה שהשיר גמור. הוא שאל את אשתו אם ראתה מישהו שנכנס לחדרו וגמר את הפיוט שלו, ואמרה לו שאף אחד לא נכנס הביתה. או אז הוא הבין שפשוט משמים שלחו שליח להשלים לו את השיר.
נכדיו של הרב הגאון הנ"ל לומדים תורה בשיטת רבני ליטא, בפלפולים ובסברות עמוקות. לאחר שנפטר הרב הגאון הלכתי אליהם לנחם אותם, וסיפרתי את הסיפור שסיפר לי הרב. היה שם אחד הנכדים שדחה את הדברים, כי לא האמין להם. אמרתי להם: "האם הרבנית יושבת שבעה בבית?", ואמרו לי שכן ושהיא בחדר השני. אמרתי להם: "בואו עמי לחדר השני, שאלך לנחם גם אותה". לקחו אותי לחדר הפנימי שבו ישבה הרבנית, ושאלתי אותה בנוכחות הנכדים, אם היא זוכרת את המקרה ההוא שבו היינו בבאר-שבע, ואמרה שהיא זוכרת היטב את המעשה עם השיר והפיוט של "אשורר שירה", וכי השלימו אותו מלאכים משמים. אמרתי לנכדים: "אתם שומעים את המעשה מפי הרבנית עצמה, מכלי ראשון". התפלאו מאוד הנכדים ואמרו לה: "האם באמת יכול להיות שדבר כזה קרה עם הסבא זצ"ל?", והיא אמרה: "מה זאת אומרת אם יכול להיות? פשיטא שכך קרה", והוסיפה ואמרה שזה מדברים שבכל יום היו עם הסבא זצ"ל ועל מה הם מתפלאים, וגם זו הסיבה שהיא לא סיפרה להם מעולם על מעשים אלו כי לא ידעה שיש בהם חידוש.
היום הרבה שרים את הפיוט הזה, וזכה לתפוצה רבה, ולא בכדי הדבר, כי לא חובר בידי אדם אלא בידי מלאכים. כך כל דבר שזוכה לתפוצה רבה הוא משום שחובר בידי אנשים כמלאכים קדושי עליון, כמו ספריו של מרן. כמו כן, חיבר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ"ל ספר קיצור שולחן ערוך הידוע שלו, ושם כתב: "ואנחנו במרוקו לא זזנו מדברי מרן הבן איש חי".

"ויקרא בשם ה'." - חכם צדקה הזקן מרפא חולים
פעם היה הצדיק חכם צדקה הזקן זצ"ל חולה, ושכב בבית חולים "הדסה". על ידו באותו חדר שכב אדם שלא היה שומר תורה ומצוות, וראה חכם צדקה שהוא לא מניח תפילין ולא מתפלל. פתח עמו בדברים והתחיל לשדלו לשמור מצוות ולהתפלל. אמר לו אותו אדם: "ראה, אני לא באתי לבית החולים לשמוע הטפות מוסר וחזרה בתשובה, אלא באתי לקבל טיפול רפואי, על כן תעזוב אותי לנפשי!". אמר לו הרב צדקה: "ומי אמר לך שבאת לקבל טיפול רפואי גרידא? הלוא מן השמים זימנו אותנו לחדר אחד. אולי כדי שתשמע את דברי וזה יביא לך רפואה!". שמע האיש כך והחל להטות את אוזנו לדברי הרב צדקה הזקן.

רב בר אחתיה דרבי חייא – לכבוד הלולת הרב צדקה – דודו של הרב – יב חשון
הרב צדקה אמר על הרב אליהו: "הוא ממשיך דרכו של הבן איש חי, על פיו נחנה ועל פיו ניסע".
עוד אמר על הרב: "אני מכיר את חכם מרדכי, הוא פרוש מקטנותו, וכל מי שמדבר עליו...".
פעם התבטא על הרב ואמר עליו: "הוא מזוזה קדושה". כשהרב היה מתארח בבית הרב צדקה ע"ה, היו מכינים לכבודו דגים, כי ידעו את פרישותו שאינו אוכל בשר. ואמר הרב צדקה לרב: אל תרגיש לא נעים שאינך אוכל כאן בשר, כי אני שמח שאתה מחמיר על עצמך.
כשהכין הרב צדקה את צוואתו הקדושה, הראה אותה לרב להיוועץ בו, וכתב שם שלא יספידוהו וכדומה. אמר לו הרב: תמחק את זה, כי ממילא לא ישמעו לך.

ברכות לראש צדיק
כשאמרו לרבי יהודה צדקה ע"ה לפני שנים רבות: האם שמת לב לכך שהברכות שמברך בן אחותך, חכם מרדכי, מתקיימות? אמר להם: אני אומר לכם מדוע ברכותיו מתקיימות. כשחכם מרדכי היה בגיל בר-מצווה, בא רב גדול אחד לישיבת "פורת יוסף" והקשה קושיה לפני התלמידים: האם מברכים על מצוות מעקה? ענו לו: ודאי שמברכים. אם כן, המשיך לשאול, הרי על מים אחרונים, בגלל שכל עניינם זה להרחיק מסכנה, לא מברכים, הוא הדין מצוות מעקה, שכל עניינה זה להרחיק נזק, היה ראוי שלא יברכו עליה? מייד הרים חכם מרדכי הצעיר את ידו וענה: ההבדל פשוט. במים אחרונים האדם דואג לעצמו שלא יינזק, על זה אין ברכה, אבל במצוות מעקה הוא דואג לאחרים שלא יינזקו, על זה ודאי מגיעה ברכה! סיים הרב צדקה ואמר: מי שיש לו כזאת מחשבה ודאגה לאחרים, ודאי ראוי שברכותיו יתקיימו.

מן שמיא נחית
סיפר עליו הרב ואמר: ידוע שפעמיים נגלה מרן הבן איש חי בהקיץ ממש לרבי יהודה צדקה ע"ה. כיוון שאף אחד במשפחת הרב צדקה לא ידע מזה כלל, שאל בנו חכם שאול את הרב: מה, באמת? ואמר לו הרב: כן, ככה! ואפילו סיפר לי מה אמר לו, ואין לי רשות לספר זאת. והמשיך לשאול את הרב: זה לא מפחיד, פתאום אדם מעולם האמת בא אליך? וענה לו הרב: למה יפחד? הרי הבן איש חי הוא דוד שלו! ואת כל סודותיו חלק עם הרב ולא עם אחר.

ואור פניך כי רציתם אמר הרב בהספדו על רבי יהודה צדקה: תמונה שלו בבית זה סגולה ליראת שמים. וודאי שיפים הדברים על קדוש ה' מכובד, מרן מלכא רבנו הרב זי"ע, שכל המסתכל בקלסתר פניו הקדושות, הטהורות והמאירות יתמלא הכנעה ויראה לפני אבינו שבשמים.

איזהו עשיר
סיפר הרב, שבצעירותו הלך עם רבי יהודה צדקה לאדם עשיר להתרימו לישיבת "פורת יוסף". כשהגיעו לחניון ביתו של אותו עשיר, ראו שם כמה רכבים מפוארים, והרב לתומו חשב שמדובר במגרש למכירת רכבים. כשדפקו על הדלת בא המזכיר של העשיר וביקשם להיכנס, עלו במדרגות והנה הכול מצופה שיש, דבר יקר המציאות באותם ימים. בבואם לפני אותו העשיר ראוהו עומד נשען על החלון, מביט לרחוב, וכולו נראה מוטרד וחסר מנוחה, ולא התייחס כלל לאורחים הנכבדים. הרב פנה לאותו עשיר והעיר לו: ראש הישיבה הגיע לכבודו, יואיל בבקשה להתייחס. העשיר רק מלמל לרב, הצביע לעבר הרחוב ואמר לרב: תראה, תראה, לההוא יש "קדילאק" (הרב הטעים זאת במלרע) ולי אין! כששמע הרב כך פנה לרב צדקה ואמר לו: בוא, בוא נלך מכאן, זה עני מרוד, אין לו מה לתת לישיבה. כששמע זאת העשיר מייד ננער ואמר: מה, אני עני? עני מרוד? אמר לו הרב: כן, אם יש לך כזה בית ומכוניות ואתה יוצא מדעתך כשאתה רואה מה יש לשכן ולך אין, זה עני! איזהו עשיר? השמח בחלקו!

כי אשמרה שבת
סיפר הרב על דודו רבי יהודה צדקה ע"ה: פעם נסע למגבית לישיבת "פורת יוסף" לאנגליה, וארגנו שם כנס התרמה בחנות גדולה של אחד התורמים. כשהרב צדקה הגיע, הוא רואה כתוב מעל החנות בשלט גדול: שבע כפול עשרים-וארבע. שאל: מה זה? ואמרו לו שהחנות פתוחה שבעה ימים בשבוע, עשרים-וארבע שעות ביממה. אם כך, אמר הרב צדקה, החנות פתוחה בשבת, אני לא נכנס לכזאת חנות ולא לוקח תרומה מכזה מקום! העשיר בעל החנות החל מתחנן שלא יהיו לו בושות מכל המוזמנים הנמצאים בפנים ומחכים, והוא מוכן להעלות את סכום התרומה וכדומה, ולא עזר לו כלום, וכולם מחכים. עד שאמר לו הרב צדקה: אם תעשה אותי שותף אתך בשביעית מהנכסים, אני מוכן. האיש הסכים, ואז אמר לו הרב צדקה: טוב, החלק שלי שביעית מהנכס, זה יום שבת. יום השביעי הוא שלי, וביום זה יהא סגור. והסכים האיש ושב מעוונו. בעניין זה של קבלת תרומות מאינשי דלא מעלי, היה אומר הרב בשם דודו על ההלכה בכוס של ברכה שצריך ליתנה בימין בלבד, וששמאל לא תסייע לימין, שמכאן נלמד לא לקחת תרומות מגופים מסוימים, כי אם שמאל מסייעת אז היא לוקחת את הכול.

מה שמו מה אומר
היה מזכיר הרב, שדודו הרב צדקה היה מחמיר מאוד בכל העניינים של כתיבת שמות ה' ושמירת קדושתם, והיה מקפיד לכתוב את שמו יאודה ולא יהודה. וכשהיה מתקשר אל הרב היה אומר "מדבר יהודה", והרב היה אומר לו "אני מכיר את רבי יהודה". ודרש הרב על ענווה זו את הפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך", שכאשר מתנהג בענווה, "יהודה", בלי תארים, אז "יודך אחיך".
יום אחד התקשר הרב צדקה לרב ושאל הוא יכול לבוא אליו עכשיו בשביל איזה עניין. הרב ענה לו: אפשר בעוד שעה. ומייד הזדרז הרב ובא בעצמו לביתו של הרב צדקה למלא משאלות לבו.

אתקינו סעודתא הרב צדקה ע"ה סבל בזקנותו ממחלת לב, וסיפר הרב שהרופא אמר לרב צדקה שיפסיק לאכול ביצים ולשתות ערק וייטב לו. מנהגו בקודש של הרב צדקה היה לאכול בשבת קודש בבוקר ביצה מהחמין עם מעט ערק – לאחר תפילת הבוקר, שלפניה קרא את כל ספר התהילים – ולא רצה לוותר על עונג שבת זה, ושכנע את הרופא שימשיך במנהגו לכבוד שבת ולא יגיענו נזק, וכך עשה. לאחר זמן כשבא לבדיקות אמר לו הרופא: הנה, תראה איך נהיה לך יותר טוב מאז שהפסקת לאכול ביצים. כי אשמרה שבת אל ישמרני...

לך לך

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הלכות תלמוד תורה
גליו מס' 434
י שבט תשס"ח
נשא
נשא התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
סיון תשע"ח
שבעתא דנחמתא
סדר ההפטרות
תשס"ג
דברים
תשע התוכחות
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה

לך לך

לך לך
בחירתו של אברהם
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
לך לך
הניסיון - נס להתנוסס
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג / תשס"ד
41 דק'
לך לך
לדמותו של אברהם אבינו
הרב חיים בן שושן | ה' חשוון תשע"א
5 דק'
לך לך
הסרת חסרון או תוספת מעלה
מצוות המילה
הרב אביחי קצין | ד' חשוון תשס"ט

לך לך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הלכות יום הכיפורים
חולה ביום הכיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ט
האזינו
רעיונות לפרשת האזינו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
האזינו
חידות לפרשת האזינו
הרב זאב וייטמן | תשמ"ד
שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים כץ
הרב מרדכי גרינברג
הרב בני אלון
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליהו ברין

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז