ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ראש השנה ;">

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה ענינו של ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

ראש השנה

"קול צופייך" – גיליון 330



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

זה היום תחילת מעשיך
אנחנו אומרים בפסוקי הזיכרונות בתפלת מוסף של ראש השנה: "זה היום תחלת מעשיך, זיכרון ליום ראשון" - הכוונה לבריאת העולם ולבריאתו של אדם הראשון, שהיו תחילת המעשים והנבראים. כי יום ראש השנה היה סוף למעשה בראשית, אבל העולם נברא עבור האדם.

היום הרת עולם
ועוד אנו אומרים "היום הרת עולם" - והכוונה לסיום הבריאה ותחילת יצירת האנושות שהיתה על ידי אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, כמו שכתוב (איוב ג, ג) "והלילה אמר הרה גבר". ושאלו המפרשים, הרי איש אינו יכול להרות? אלא הכוונה ליום השישי לבריאת העולם שבו נברא אדם הראשון, ו"הרת" מלשון בריאה.

כ"ה אלול
בכ"ה אלול החלה בריאת העולם, ובראש השנה נברא אדם הראשון. בו ביום חטא ונידון ונמחל לו. לכן טוב לקרוא מכ"ה אלול עד ראש השנה את פרשת הבריאה, בכ"ה אלול יקרא מ"בראשית" עד "יום אחד", ובכל יום יקרא פרשת הבריאה השייכת לאותו יום עד ראש השנה שבו יקרא פרשת יום השישי (כה"ח סי' תקפא ס"ק כא, וברכי יוסף סי' תקפא סעי' יט).

שותף במעשה בראשית
כתוב (בראשית ב, ג) "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות". יש שואלים, מה הביאור במה שכתוב "לעשות", היה די לכתוב אשר ברא אלקים? אלא התורה באה ללמדנו שאדם יכול להיות שותף במעשה בראשית, על ידי שיעיד שהקב"ה ברא את העולם, וזאת אנו עושים באומרנו "יום השישי ויכולו" וכו'.

ואומרים חז"ל (שבת קי"ט ע"ב) "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו, אל תקרי ויכולו אלא ויכלו". וקשה כיצד יתכן הדבר להיות שותף במעשה בראשית של כל העולם כולו, על פניו הדבר נשמע תמוה ביותר ובלתי אפשרי ? אלא הכוונה היא כמו שכתוב (ירמיה לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". התורה מלמדת אותנו שישנם שני דברים, בריאת העולם מלמדת אותנו שאם לא מקבלים את התורה ואת כל חוקיה ומצוותיה ומשפטיה העולם ח"ו עלול לחזור לתוהו ובוהו, וזה מצד ההשתדלות של האדם. ויש עוד עניין והוא, שכל יום וכל רגע העולם עומד על לימוד התורה, ואם ח"ו אין לימוד תורה העולם אינו יכול להתקיים. וממילא על ידי לימוד התורה אדם נעשה שותף פעיל בקיומו של כל העולם, וכל הארצות והמעצמות שבעולם אין להם שום קיום ללא לימוד התורה של עם ישראל, כך שכל מדינה ומעצמה בעולם ובכל מקום צריכים וחייבים להודות לעם ישראל, כי בזכות התורה שהם לומדים יש להם קיום בעולם.

כי חדוות ה' היא מעוזכם

כתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י).
בתקופה שלפני חורבן בית המקדש היתה ירידה בדבקותם של עם ישראל בקיום המצוות ובלימוד התורה, והקב"ה שלח להם כמה נביאים שהוכיחו והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, אך ללא הועיל. וגם כשנענשו וירדו לגלות בבל ושבו ממנה, הם לא היו שומרי מצוות כשבעים שנה או יותר, ולפני ר"ה אמר להם עזרא הסופר שקרב יום דין, ונתנו עם ישראל על לבם לשוב בתשובה, ונשבר לבם בקרבם, והתחילו להתאבל על מעשיהם והיו בוכים. אמר להם עזרא הסופר מדוע אתם בוכים, הרי "חדוות ה' היא מעוזכם" - עליכם לשמוח ולבטוח בהקב"ה שיחוננו ויוציא לאור משפטנו.

וכתוב "עין במר בוכה ולב שמח" (מתוך הפיוט "עת שערי רצון") - הלב שלנו כואב כי מי יודע איך הקב"ה ידון אותנו, וזהו היסוד של ראש השנה אע"פ שהוא יום הדין, יום איום ונורא, עלינו להתאמץ ולשמוח ולשים את כל מבטחנו בבורא עולם שיזכנו בדיננו.

ראש השנה - יום הדין לכל השנה
כל מקום שכתוב "היום" - הכוונה לראש השנה. והנה יש מחלוקת בגמרא (ר"ה דף ט"ז ע"א) מתי אדם נידון, י"א פעם בשנה בר"ה, וי"א בכל יום, וי"א בכל שעה. וגם אם נידון פעם בשנה, יש בידו לקבל את המגיע לו לפי תפילותיו והתנהגותו בכל השנה. על כל פנים, צריכים לדעת שביום ראש השנה לכל הדעות נידונים ונקבע לאדם כל המגיע לו במשך כל השנה. על כן יתכונן האדם בימים אלו האחרונים של השנה להגיע ליום הדין באופן הראוי והרצוי כדי לעמוד לדין לפני בורא עולם, ובעזרתו יתברך הקב"ה יוציא את דינו לאור לטובה ולברכה. וזה הרבה יותר קל מאשר אדם שנידון לא לטובה וצריך מאמצים גדולים לבטל את הגזרה (עיין תוס' ר"ה דף ט"ז ד"ה כמאן).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il