ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אנחנו אומרים בפסוקי הזיכרונות בתפלת מוסף של ראש השנה: "זה היום תחלת מעשיך, זיכרון ליום ראשון" - הכוונה לבריאת העולם ולבריאתו של אדם הראשון, שהיו תחילת המעשים והנבראים. כי יום ראש השנה היה סוף למעשה בראשית, אבל העולם נברא עבור האדם.
היום הרת עולם
ועוד אנו אומרים "היום הרת עולם" - והכוונה לסיום הבריאה ותחילת יצירת האנושות שהיתה על ידי אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, כמו שכתוב (איוב ג, ג) "והלילה אמר הרה גבר". ושאלו המפרשים, הרי איש אינו יכול להרות? אלא הכוונה ליום השישי לבריאת העולם שבו נברא אדם הראשון, ו"הרת" מלשון בריאה.
כ"ה אלול
בכ"ה אלול החלה בריאת העולם, ובראש השנה נברא אדם הראשון. בו ביום חטא ונידון ונמחל לו. לכן טוב לקרוא מכ"ה אלול עד ראש השנה את פרשת הבריאה, בכ"ה אלול יקרא מ"בראשית" עד "יום אחד", ובכל יום יקרא פרשת הבריאה השייכת לאותו יום עד ראש השנה שבו יקרא פרשת יום השישי (כה"ח סי' תקפא ס"ק כא, וברכי יוסף סי' תקפא סעי' יט).
שותף במעשה בראשית
כתוב (בראשית ב, ג) "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות". יש שואלים, מה הביאור במה שכתוב "לעשות", היה די לכתוב אשר ברא אלקים? אלא התורה באה ללמדנו שאדם יכול להיות שותף במעשה בראשית, על ידי שיעיד שהקב"ה ברא את העולם, וזאת אנו עושים באומרנו "יום השישי ויכולו" וכו'.
ואומרים חז"ל (שבת קי"ט ע"ב) "כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו, אל תקרי ויכולו אלא ויכלו". וקשה כיצד יתכן הדבר להיות שותף במעשה בראשית של כל העולם כולו, על פניו הדבר נשמע תמוה ביותר ובלתי אפשרי ? אלא הכוונה היא כמו שכתוב (ירמיה לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". התורה מלמדת אותנו שישנם שני דברים, בריאת העולם מלמדת אותנו שאם לא מקבלים את התורה ואת כל חוקיה ומצוותיה ומשפטיה העולם ח"ו עלול לחזור לתוהו ובוהו, וזה מצד ההשתדלות של האדם. ויש עוד עניין והוא, שכל יום וכל רגע העולם עומד על לימוד התורה, ואם ח"ו אין לימוד תורה העולם אינו יכול להתקיים. וממילא על ידי לימוד התורה אדם נעשה שותף פעיל בקיומו של כל העולם, וכל הארצות והמעצמות שבעולם אין להם שום קיום ללא לימוד התורה של עם ישראל, כך שכל מדינה ומעצמה בעולם ובכל מקום צריכים וחייבים להודות לעם ישראל, כי בזכות התורה שהם לומדים יש להם קיום בעולם.
כי חדוות ה' היא מעוזכם
כתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י).
בתקופה שלפני חורבן בית המקדש היתה ירידה בדבקותם של עם ישראל בקיום המצוות ובלימוד התורה, והקב"ה שלח להם כמה נביאים שהוכיחו והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, אך ללא הועיל. וגם כשנענשו וירדו לגלות בבל ושבו ממנה, הם לא היו שומרי מצוות כשבעים שנה או יותר, ולפני ר"ה אמר להם עזרא הסופר שקרב יום דין, ונתנו עם ישראל על לבם לשוב בתשובה, ונשבר לבם בקרבם, והתחילו להתאבל על מעשיהם והיו בוכים. אמר להם עזרא הסופר מדוע אתם בוכים, הרי "חדוות ה' היא מעוזכם" - עליכם לשמוח ולבטוח בהקב"ה שיחוננו ויוציא לאור משפטנו.
וכתוב "עין במר בוכה ולב שמח" (מתוך הפיוט "עת שערי רצון") - הלב שלנו כואב כי מי יודע איך הקב"ה ידון אותנו, וזהו היסוד של ראש השנה אע"פ שהוא יום הדין, יום איום ונורא, עלינו להתאמץ ולשמוח ולשים את כל מבטחנו בבורא עולם שיזכנו בדיננו.
ראש השנה - יום הדין לכל השנה
כל מקום שכתוב "היום" - הכוונה לראש השנה. והנה יש מחלוקת בגמרא (ר"ה דף ט"ז ע"א) מתי אדם נידון, י"א פעם בשנה בר"ה, וי"א בכל יום, וי"א בכל שעה. וגם אם נידון פעם בשנה, יש בידו לקבל את המגיע לו לפי תפילותיו והתנהגותו בכל השנה. על כל פנים, צריכים לדעת שביום ראש השנה לכל הדעות נידונים ונקבע לאדם כל המגיע לו במשך כל השנה. על כן יתכונן האדם בימים אלו האחרונים של השנה להגיע ליום הדין באופן הראוי והרצוי כדי לעמוד לדין לפני בורא עולם, ובעזרתו יתברך הקב"ה יוציא את דינו לאור לטובה ולברכה. וזה הרבה יותר קל מאשר אדם שנידון לא לטובה וצריך מאמצים גדולים לבטל את הגזרה (עיין תוס' ר"ה דף ט"ז ד"ה כמאן).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
