ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה יעדי הבית היהודי

המשפחה כאתגר הדור

ההתפתחויות בעולם המעשה והשינויים בעולם הרוח מערערים את מבנה המשפחה בדורנו, כאשר מצד אחד נלחמים בטחנות רוח, ומצד שני מאמצים בחום תופעות שיש בהן סכנות גדולות.
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
אמרתו הידועה של הראי"ה "כל זמן מאיר בתכונתו" מבקשת לתת את הדעת בכל עת מהי תכונתו של הזמן, מהו אורו המיוחד ומה הוא דורש מאיתנו. הזמן הנוכחי הוא זמן המחייב את הארת נושא המשפחה, בשל האתגרים שהוא מציב לא רק בפני כל מי שיראת אלוקים בלבבו, אלא בפני כל העולם כולו, בני ברית ושאינם בני ברית, לטוב ולמוטב. לפיכך החליטה תנועת בני עקיבא לעסוק בנושא המשפחה כנושא המרכזי של חודש הארגון ושל כל השנה הבאה בעקבותיו.
הכול מדברים על כך ש"המשפחה במשבר", אולם מה יש לעשות בנוגע לכך? לא די בהבעת חרדה וזעזוע מן המצב הנורא. מהראי"ה למדנו שמהפכים היסטוריים גדולים אינם מעשה שטן, אלא הם תהליכים של התפתחות ותיקון העולם, שיש להם גם צדדים בעייתיים שאיתם צריך להתמודד. לאורות יש גם צללים, וכשפוגשים צללים אין להיבהל, אלא צריך למצוא את מקור האור ולהיעזר בו כדי להסיר את החשיכה והמבוכה.
קודם שמתחילים לדון במעשים הנדרשים, יש להבין מה טיבו של האתגר שאיתו מתמודדים. אם אין עושים זאת כיאות, עלולות להתרחש תקלות שונות ומשונות. לעיתים נלחמים בטחנות רוח ומדמים לראות בתופעה מסוימת איום וסכנה גדולה, ואין זה אלא משום ש"רואים צל הרים כהרים". ולעיתים מתעלמים מבעיות קשות ואפילו מאמצים בחום תופעות, שבמבט שני ומעמיק יותר מתברר שיש בהן סכנות גדולות.
טלו לדוגמה את ההתפתחות המופלאה של טכנולוגיות הפריון החדישות. מצד אחד הן אומצו בהתלהבות כפתרון לבעיות עקרות וגאלו משפחות רבות מצערן. מדינת ישראל מובילה בעולם בשימוש בטכנולוגיות אלו, ואנו גאים בכך שאחוזי הילודה בישראל הם הגבוהים בעולם המערבי. מן הצד השני, טכנולוגיות אלו איפשרו את ההפרדה בין מעשה האישות ובין ההולדה, ובכך ערערו את הזיקה המסורתית בין נישואין להולדת ילדים. הן מאפשרות לבחור באימהות חד-הורית או בהקמת משפחה חד-מינית. בחירות אלו נחשבות לערעור על מבנה המשפחה המסורתי: "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", שעד לא מכבר היה תנאי הכרחי לבניין משפחה והולדת ילדים. מסתבר, שגם אימוץ נלהב של אפשרות ההפריה החוץ-גופית והפונדקאות וגם ביקורת גורפת עליהן שגויים. צריך לברור את הבר מתוך התבן, לעודד את הרצוי ולדחות את הפסול.

אין מודל זוגיות
מה הם הגורמים למשבר המשפחה בדורנו? בחלוקה כללית אפשר להצביע על שני גורמים, שבמידה מסוימת גם תלויים זה בזה. האחד הוא ההתפתחויות בעולם המעשה, והאחר הוא שינויים בעולם הרוח.
בעולם המעשה גרם השיפור באיכות החיים, בבריאות, בטכנולוגיה ובכלכלה, שהתרחש לאורך מאות השנים האחרונות, לסדרת שינויים חברתיים ותרבותיים, שהגיעו לשיאם בשנים האחרונות ועוד לא נאמרה בהם המילה האחרונה. אלו כוללים עלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, התארכות גיל ההתבגרות, שינויים באופי התעסוקה ועוד ועוד.
בעולם התרבות והרוח קידמו ההומניזם, הליברליזם, רעיונות השוויון והחירות את מעמדו של האדם ואת חירותו, במחיר ירידת הסמכות של המבוגרים והקהילה והתרופפות מסגרות מסורתיות ושמרניות גם בחברה הדתית. כך חל שינוי במעמדן של הנשים בחברה ובבית, קודמו זכויות הילדים והנוער ועוד. רעיונות השוויון והחירות הגיעו לכל רובדי האוכלוסייה ובמידה זו או אחרת גם לקהילות השמרניות והסגורות ביותר.
נתבונן לדוגמה בסוגיית מעמד הנשים. בזכות שינויים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים, שוב אין הנשים משועבדות לאורח חיים מפרך של נישואין ואחריות לקיום הבית מגיל 12 או 13. בזכות הרפואה המודרנית נעלמו האחוזים הגבוהים של תמותת תינוקות ונשים בלידתן ובצעירותן. ההתפתחות של המכשור הביתי החשמלי ושל חברת השפע הצרכנית, שחררה את הנשים ממלאכות הבית הכבדות שהיו מחויבות המציאות בדורות קודמים: "טוחנת ואופה ומכבסת, מבשלת ומניקה את בנה, מצעת לו המיטה ועושה בצמר" (כתובות ה, ה). מתוך כך נוצרה האפשרות לנשים לרכוש השכלה מקבילה לזו של הגברים ונפתחו בפניהן אפשרויות נרחבות לתעסוקה מחוץ לבית. השינוי הטכנולוגי גם שינה מהותית את עולם התעסוקה, שכן בעידן שבו הכלכלה התבססה על חקלאות ועמל כפיים, כוחו של הגבר היה משמעותי יותר ולכן ההתפלגות הייתה טבעית: האיש בשדה והאישה בבית. אך כאשר די בראש חושב ובעשר אצבעות להקלדה על המחשב כדי להגיע להישגים הגבוהים ביותר בכלכלה ובמדע, יכולות הנשים להתמודד כשוות עם הגברים בכל תחום.
ההתפתחויות המבורכות הללו גררו עמן גם תופעות המאתגרות את מבנה המשפחה המסורתי. הדגש על ההתפתחות האישית בהשכלה ובתעסוקה תרם גם לאיחור גיל הנישואין, לדחיית הילודה וצמצומה, לרווקות ממושכת, לריבוי גירושין ולערעור נורמות של צניעות וזהירות ביחסים שבין גברים לנשים. שינוי מערך התפקידים והיחסים בין בני הזוג ובין הדורות יצר מבוכה ומתחים בתוך המשפחה ולעיתים אף גורם לפירוק נישואין, כאשר זוגות צעירים אינם יכולים להעתיק את מודל הזוגיות שראו בבית הוריהם ואינם יודעים לבנות מודל זוגיות יציב אחר. ערעור המבנים הקיימים אינו פוסח על אף אחת משדרות החברה, מן הפתוחה והמתירנית ביותר ועד החברות השמרניות והסגורות. בין אלו לאלו מאתגרים השינויים גם את משפחות חברי בני עקיבא וקהילותיהם.

מה תפקיד הסמארטפון
אתגרי המשפחה בני זמננו אינם מסתכמים רק בתחום האישות והזוגיות. בעקבות התארכות תוחלת החיים ושיפור איכותם, החברה המודרנית מתמודדת עם הברכה שבזקנה ועם הקשיים שבה. בתחום זה יש למשפחה תפקיד חשוב שעדיין לא טופל כיאות. מהו מקומם של הסבים והסבתות, וכיום גם הסבא-רבא וסבתא-רבתא בחיי המשפחה, ומה מידת אחריותם של בני המשפחה כלפיהם? מה נשמר מסמכותם של הזקנים ומכבודם וכיצד מתמודדים עם בדידותם, היחלשותם והתרחקותם מן העולם הצעיר והמתחדש? מה תפקידה של המשפחה בתרבות הפנאי של הזקנים, וכיצד מתמודדים עם בעיית חוסר הפניות של דור הבנים והנכדים הטרוד והעסוק עד מעל לראש?
כך למשל הסמארטפון: מרבים לדבר על הסכנות המוסריות, האישיות והחברתיות שבמדיה החברתית, אך יש לדון בו גם מן ההיבט של מקומו במשפחה: הסמארטפון כגורם מפריד או מלכד? האם נאפשר לרשתות החברתיות להרחיק את בני הבית זה מזה ולחבר כל אחד מהם למעגלים חיצוניים, או אדרבה, נפעל להפוך את הרשת הפנים-משפחתית לכלי בעל ערך לטיפוח הקשר הבין-אישי והבין-דורי במשפחה?
בדרך כלל אנו – וגם ילדינו – נחשפים למתחים ולספקות רק דרך הפולמוס הציבורי והפוליטי והתהודה התקשורתית, אשר נוטה להעצים את הקצוות הקיצוניים והקולניים. הילדים והנוער זקוקים למשהו אחר: לעבודה חינוכית יסודית, ממושכת ומקיפה, המציבה את שאלות המשפחה כנושא יסודי ללימוד, עבודה עצמית והתפתחות אישית, קהילתית וחברתית לאורך שנים, ברצינות, בהתמסרות ובכובד ראש.
בוועידה שהתקיימה בחול המועד פסח האחרון החליטו הצירים נציגי הסניפים שבני עקיבא, כתנועה חלוצית שנוטלת על עצמה אחריות להתמודד עם חינוך ועשייה בכל המישורים הנדרשים, תתגייס להתמודדות עם נושא המשפחה. בעקבות היוזמה של הנוער והחלטת הוועידה ניגשו מליאת ההנהלה הארצית וחברי המזכירות להכנת תוכנית עבודה רב-שנתית, אשר מתחילה בחודש הארגון הנוכחי ותימשך כנושא שנתי במהלך כל השנה הבאה עלינו לטובה. תוכנית זו תיתן בע"ה את פירותיה גם בשנים הבאות.
בני עקיבא אינה פועלת בחלל ריק. יש לראות בבחירה לעסוק בנושא המשפחה קריאה והזמנה להורים, למערכת החינוך, למנהיגי הציבור ולקהילות להצטרף למהלך ולתרום כל אחד ואחת בתחומו למערכה המשמעותית על ביסוס חוסנה של המשפחה הישראלית וקדושתה.

הרב ד"ר יהודה ברנדס הוא יו"ר מליאת ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא וראש המכללה האקדמית הרצוג

מתוך העיתון בשבע.
עוד בנושא יעדי הבית היהודי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il