ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
רש"י: גם את זאת - מיד לאחר שבעת ימי המשתה.
מהיכן לומדים זאת, משלמה המלך או מלבן הארמי? האם מותר לשאת אישה בחול המועד, בפורים ובשאר החגים?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
74 - זיהוי על פי קול
75 - אין מערבין שמחה בשמחה
76 - כבוד מלכים
טען עוד
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם (מלכים-א ח סה( שאף על פי שהיה לו לשלמה לדחות את שמחת ימי החנוכה לחג (מועד קטן ט א), כדי שלא יתבטלו ישראל ממלאכה כל כך זמן (תוס' שם), או כדי שלא יתעכבו מבתיהם זמן רב, שהרי בחג בלאו הכי היו צריכים לעלות לרגל (עי' שיטה למו"ק שם ותוס' הרא"ש שם), מכל מקום לא דחה לפי שאין מערבין שמחה בשמחה (מו"ק שם). ולא עוד אלא אפילו אם כבר נזדמנו לו שתי השמחות בזמן אחד, אין מערבין אותן, שלכך מורה יתור הפסוק: שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אף על פי שכתוב אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם - להודיענו ששמחת חינוך לחוד ושמחת החג לחוד, ואין לערבן אפילו אם היו מזדמנים יחד (שם ורש"י).
בירושלמי (מו"ק פ"א ה"ז, והביאו הרמב"ם אישות פ"י הי"ד) למדו הדין ממקרא שבתורה (בראשית כט כז): מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת (כאן), ולא השיא לו את שתיהן בשבוע אחד.
דין זה הוא מן התורה, שהרי למדנוהו מכתובים, וגזירת הכתוב הוא (תוס' מו"ק שם וכתובות נז א; מגן אברהם סי' תקמו ס"ק ד), וגזירת הכתוב הוא (תוס' מו"ק שם). ויש אומרים שאינו אלא מדרבנן (ב"י אורח חיים סי' תקמו) ; וכך כתב הרמב"ן על התורה בראשית שם, שהלימוד מ מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת אינו אלא סמך בעלמא ממנהגי הקדמונים קודם מתן תורה. ואפילו אם הוא גזירת הכתוב, כתבו התוספות (מו"ק ח ב) שיש קצת טעם לדבר, שהיא דוגמת הדין שאין עושין מצות חבילות חבילות, שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה; ואף כאן בשביל שיהא לבו פנוי לשמחה שהוא חייב בה, לא יערב בה שמחה אחרת, שאז אינו שמח כראוי בכל אחת מהן (נמוק"י שם).
בנשואין: אין נושאים נשים בחול המועד לא בתולות ולא אלמנות (משנה מו"ק ח ב; רמב"ם אישות פ"י הי"ד; טור ושולחן ערוך אבן העזר סד ו), ולא מייבמים, מפני ששמחה היא לו (משנה שם), ואין מערבין שמחה בשמחה (גמ' שם; רמב"ם שם). ואין צריך לומר ביום טוב, שעיקר שמחת חג היא ביום טוב (מאירי שם).
יש אומרים שאף ראש השנה ויום הכפורים בכלל החגים, וחייבים בהם בשמחה, ויש בהם משום אין מערבין שמחה בשמחה (רב שר שלום גאון באוצר הגאונים למו"ק סי' ט). אבל הטורי אבן (חגיגה ח ב) כתב שלפי ההלכה שאין אומרים בראש השנה ויום הכפורים בתפילה "מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון" (שו"ע אורח חיים תקפב ח), אין בהם דין זה של אין מערבים שמחה בשמחה.
בשבת לא נאמר בה שמחה ואין בה משום אין מערבין שמחה בשמחה (שיטה מקובצת כתובות ז א).
בפורים נסתפק הכל בו אם מותר לישא אשה, שאפשר שלא אמרו אין מערבים שמחה בשמחה אלא בחגים של תורה, אבל פורים אינו אלא מדברי קבלה; או שמא חכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה. ולהלכה נחלקו הפוסקים: השולחן ערוך (או"ח תרצו ח על פי תשובת הרשב"א) מתיר, והמגן אברהם והפרי חדש אוסרים. והכתב סופר (או"ח סי' קלח) כתב שהדבר תלוי במקורות הדין: אם הלמוד הוא מחנוכת הבית של שלמה, יש לומר שלא מצינו אלא בשמחה של תורה, אבל לא בשמחה של דבריהם; אבל אם למדים מ"מלא שבוע זאת", הרי שמחת שבעת ימי המשתה אינה אלא מדרבנן, ובכל זאת הקפיד שלא לערב שמחה בשמחה. וכתב השערי תשובה (או"ח שם ס"ק יב) שבמדינות אלו נהגו להתיר.
שאר שמחות: מותר לעשות ברגל סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן, לפי שאין נקראת שמחה אלא סעודת נשואין (תוס' מו"ק ח ב; שו"ע או"ח תקמו ד, ועי' ברש"י על הרי"ף שסובר שדוקא למי שלומד מהפסוק וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ולא באשתך אין איסור בשאר שמחות שלא באשתו). ואפילו במילה שלא בזמנה ופדיון הבן שלא בזמנו מותר (שם). במילה אמרו טעם נוסף, שיש צער לתינוק ואין זו שמחה, שהרי מפני כן אין מברכים אז שהשמחה במעונו (עי' כתובות ח א. תוס' מו"ק שם).
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
ענייני כשרות המצויים
איך ללמוד גמרא?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
