בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שולמית בת צביה

מה 'החבילה' שהייתם בוחרים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

יג כסלו תשע"ט
3 דק' קריאה
רבי ישראל מרוז'ין, מהדמויות המרכזיות בתנועת החסידות, זכה לכמה בנים קדושים שיסדו שושלות חסידיות שהמשיכו את דרכו. אחד המאפיינים המיוחדים בחסידויות אלו היא האחווה שהייתה בין בניו של הרבי מרוז'ין, אחווה שממשיכה עד ימינו בין השושלות המרכיבות את 'בית רוז'ין'.
הבן הרביעי היה רבי מנחם נחום משטפנשט, (שיום ההילולא שלו חל ב- יד' כסלו). מספרים שפעם אמר רבי מנחם נחום על אחיו רבי דוד משה מטשורקוב: "בשעה שאחי פותח את ספר תהילים וקורא בו, אומר ה' יתברך אליו: 'דוד משה בני, הריני נותן את כל העולם בידיך, עשה בו כרצונך'. הו, אילו נתן לי את העולם, הייתי יודע מה לעשות בו! אבל דוד משה הוא עבד נאמן כל כך, הוא מחזירו לה' יתברך בעינו. כפי שקיבלו כך מחזירו.
ועוד מספרים, שפעם אחת אמר רבי מנחם נחום לחסידים שעמדו סביבו: "אילו יכולנו לתלות את יסורינו על מסמר, וניתנה בידינו הבחירה לבחור מהם את הנראים לנו ביותר, היה כל אחד לוקח שוב את שלו, שכן כל השאר היו נראים בעיניו רעים יותר". (אור הגנוז 290/1).
שתי האמרות של רבי מנחם נחום משטפנשט מבטאות את הרעיון שהקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו באופן המדוייק ביותר, וגם הקשיים שיש בעולם הם בהשגחתו יתברך. לכן הוא משבח את מעלתו של אחיו רבי דוד משה, שמבין זאת ומשאיר את העולם במסלול המדוייק שמתווה לו ה', כי זה המסלול הטוב ביותר.
מכח זאת, הוא גם מלמד אותנו לשמוח ב'חבילה' שלנו. פעמים רבות, 'הדשא של השני ירוק בעינינו יותר', ואנו מקנאים בשני ומצטערים על הקשיים שיש לנו. בטוחים אנו, שאם רק היינו זוכים בחיים הדומים לחייו של האחר, היו נחסכים מאיתנו הקשיים שיש לנו, והיינו מאושרים. אך האמת היא שלכל אדם יש טוב ורע בחייו, הצלחות וכשלונות, וכל אחד מקבל את ההתמודדויות שמתאימות לו. לפיכך, בסופו של דבר, אם היו מציעים לנו לבחור תסריט לחיינו, ולבחור את המורכבות המתאימה לנו, היינו בוחרים במורכבות שקיבלנו.

בכך הקדים הרבי משטפנשט בשנים רבות את הוגי ימינו, אנשי 'העידן החדש', המדברים על כך שכל אדם נולד כביכול במשפחה שהוא בחר, קיבל את התכונות ותסריט החיים שרצה בהם, והכל מדוייק ומתאים לאדם. (ההבדל בין היהדות ובין אותם הוגי דעות, שלנו יש הסבר הגיוני לכך שכל אדם מקבל את המדוייק לו ביותר, כי את הכל מנהל ה' בורא ומנהל העולם. ואילו הם מדברים על האדם המושך אליו את כוחות היקום, 'הקוסמוס', ולא נותנים הסבר הגיוני לכך).
ונראה, שעומק נוסף יש בדבר. כלל נקוט בידינו, העולה ממקורות רבים, שהקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה, ולא מנסה את האדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. במילים אחרות, ה' נותן לכל אדם ביחד עם הייסורים וההתמודדויות גם את התרופות והפתרונות לאותם ייסורים וקשיים. לכן, דווקא הייסורים הללו קלים יותר לאדם מאשר אילו היו נותנים לו, חלילה, ייסורים אחרים, כי יש לו תרופה דווקא לייסורים הללו. הכל הוא חלק ממכלול, ובמכלול של כל אדם, דווקא הבעיות שלו מתגמדות, ואילו בעיות אחרות א היו מופיעות אצלו היו גדלות.
לכן, אם היו נותנים בידינו בחירה, כל אחד מאיתנו היה בוחר בסופו של דבר את שלו, וכדאי שנשמח בחלקנו.
זה ההבדל בין יעקב אבינו ועשיו בפרשת וישלח. עשיו אומר – "יש לי רב", יעקב אומר – "יש לי כל", וכמו שמפרש רש"י (לג, יא) – עשיו ציין שיש לו הרבה, ואילו יעקב ציין שיש לו כל סיפוקו. ליעקב זה לא משנה אם יש הרבה או לא, אלא שיש לו כל מה שהוא צריך. הוא מסתכל על המכלול, ובהקשר של מה שהוא צריך, יש לו הכל. ה' ענה לו על כל צרכו, וכל אדם מקבל את 'החבילה' שמתאימה לו, במסלול המדוייק ביותר.
זו גם הסיבה, שבתחילת הפרשה, ברגעים הקשים ביותר, כשיעקב מבין שהוא בסכנה עצומה, והלוואי וישאר מחנה אחד לפליטה. באותם רגעים, לצד התפילה שבה הוא מבקש להינצל מהסכנה האורבת לו, הוא גם מציין את הטוב שה' הטיב לו, "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". יעקב רואה את המכלול, ויודע לראות שלצד הייסורים הוא גם זכה בטוב עצום, והוא מודה עליו לה'.
ויהי רצון, שנזכה בעזרת ה' שהכל יבוא בקלות ובנעימות וללא יסורים, ושה' יביא לנו את הטוב ללא ניסיון וללא ביזיון, ונדע תמיד להללו ולשבחו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il