"ולא יכלו דברו לשלום" – רש"י – "מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב" (לו,ד)

בסימן טוב ובמזל טוב נולד לשלומי ולרעייתו תמר בן בכור. כמובן שמהר מאד מצאו את עצמם מקבלים שיחות והודעות ממשפחתם וממכריהם הקרובים והרחוקים.
גם הדּוֹד אברהם, דודו של שלומי נמנה על המאחלים. וכך קרה, ששעות ספורות לאחר הלידה חייג דּוֹד אברהם לשלומי: "מזל טוב אחייין יקר שלי! ובכן, בוודאי חשבת לכבדני בסנדקאות שהרי אתה אחייני היחיד והחביב..." שלומי שמע את הדברים והרגיש את הדם אוזל מפניו. לרגע לא עלה בדעתו לכבד את דודו החביב. אמנם הוא אוהב את דּוֹד אברהם, אך בכל זאת תכנן שהסנדק בבריתו של בנו יהיה תלמיד חכם כדוגמת רבו, אביו או חמיו.
אך לא אדם כשלומי יישאר ללא תשובה, וכך, בקור רוח ובשמחה ענה לדודו: "דוד יקר, אי"ה אתן לך להיות מסדר הקידושין בחתונתו". אם לרגע התאכזב ה דּוֹד, לפחות לא השמיע את הדברים באוזניו של שלומי וענה לו בשמחה גדולה" ובכן, רעיון מצוין! בעז"ה!"
למען האמת, כאשר אמר שלומי את הדברים, חישב שדודו כבר קרוב לגיל 70 וכנראה שעד חתונתו של בנו כבר כנראה לא יהיה בין החיים...
לעומת זאת, בכל הזדמנות, היה ה דּוֹד אברהם מזכיר לאלי שהלך וגדל כי בעז"ה הוא יהיה מסדר הקידושין בחתונתו.
כך הגיע אלי לגיל מצוות ו דּוֹד אברהם דאג להזכיר לכל הנוכחים את תפקידו העתידי. גם השנים הבאות עברו במרוצה ומהר מאד נכנס אלי לתקופת פגישות ושידוכים, כשכל העת מזכיר דּוֹד אברהם לאלי את הבטחתו של אביו אליו..
לאחר תקופה הגיעה ההודעה המשמחת: אלי ושרה מתחתנים!!
החתונה ב"ה הלכה וקרבה, אך דעתו של שלומי לא היתה נוחה. דּוֹד אברהם בטוח שהוא הולך להיות מסדר הקידושין של אלי ושרה. אולם, לא אלי, לא שרה ולא בני משפחתה אוהבים רעיון זה. הם מעוניינים שתלמיד חכם גדול שמוזמן לחתונה יקדשם, ולא ה דּוֹד הזקן שאינו יודע אפילו ללמוד דף גמרא כראוי!
כיצד ינהגו אלי ושרה?

תשובת הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
שלומי הבטיח, עליו לקיים!
גם אין לנסות לפייס את הדּוֹד אברהם ולהסביר לו הסברים ותירוצים ולהתחמק מזה. אדם צריך לעמוד בדיבורו.
אולם אם הצד של הכלה יבואו ויטענו שאין הם מעונינים במסדר קידושין שהוא לא מתאים, אז נצטרך להתיישב בדבר מה עושים. אבל כל עוד שהצד של הכלה לא באים וטוענים כן, מה שהבטיח עליו לקיים.