ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין - בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך (שבת כ"א, ע"ב).
שלוש צורות קיום הן למצוות החנוכה, וכל אחת מהן מנוסחת בדרך שונה: "מצוות חנוכה - נר איש וביתו" - הנר מיוחס 'איש וביתו'. "והמהדרין - נר לכל אחד ואחד" – הנר מיוחס בליוויה של האות למ"ד. "והמהדרין מן המהדרין" – בניגוד לשני הקודמים, הציון כעת נוגע לפעולת ההדלקה.
מה משוקע בשינויים אלה?
נפתח במילים - "מצות חנוכה". בניגוד לניסוח כמו "מצווה בחנוכה להדליק נר", צירוף המילים 'מצוות חנוכה' מצביע על עיקרה של מצוות החנוכה. מצוות חנוכה היא "נר איש וביתו". בניגוד לציון שאולי היה מתבקש, 'נר לאיש', שהוא פונקציונאלי - נר שאיש מצווה להדליקו - הצירוף 'נר איש' הוא מהותי. מעין ההבדל שבין 'נר לזיכרון', לבין 'נר זיכרון'. נר לזיכרון הוא נר שיועד באופן אקראי לזיכרון. בשונה ממנו 'נר זיכרון' - ייעודו הוא הזיכרון, לכך הוא נוצר ואת סיפורו הוא מספר.
'נר איש', אם כן, הוא נר שלו שייכות מהותית, נר שבו משתקף אורו של האיש. הצלע הנוספת "וביתו", מתרחבת אל עבר בני המשפחה, וכאילו היה כתוב "נר איש ונר משפחתו". הברייתא מציינת את המשפחה במילה 'בית', ובכך משייכת אליה את המרחב בו היא מצויה - הבית המיוחד לאיש ולמשפחתו. נסכם: מצוות חנוכה הבסיסית, מהותה הוא אורו של איש ושל משפחתו, במרחב בו הם נתונים - בבית.
כעת מתארת הברייתא את המעגל השני: "והמהדרין - נר לכל אחד ואחד". באופן ראשוני נראה שמילים אלו משייכות את המצווה כחובה על היחיד - נר אישי לכל אחד ואחד. כך ניתן היה לומר אילו ניסוחן היה דומה: 'נר לאיש ולביתו', ולצידו - 'נר ל כל אחד ואחד'. בחירת התנא לנסח את עיקר המצווה בשיוך עצמי ("נר איש וביתו"), ואת ההידור בניסוח פונקציונאלי ("נר לכל אחד ואחד") מצביע על המהות - "נר איש וביתו" - שאינה מתבטלת במצב של הידור. המצווה היא מצוות האיש וביתו, אלא שבמצב של הידור קיומה מתרחב אל הממד האישי, בשיוכו של נר לכל אחד ואחד מבני הבית. המעגל השלישי, מהדרין מן המהדרין, ממשיך את המעגל הבסיסי ואת ההידור, ומוסיף על גביהם את גורם ההשתנות, המבטא את התהליך שבו נתון אורו של האיש ושל משפחתו.
ובהלכה: ביטויים רבים הם לאורו של האיש ושל הבית. איש או אישה מדליקים נר בביתם, וכלל המשפחה יוצאת ידי חובה בין אם נוכחים בשעת ההדלקה ובין אם לאו; גם במעגל ההידור, עמדת הרמב"ם והתוספות הוא שבעל הבית הוא המדליק את הנרות, כנגד בני הבית. צורה זו משמרת את עמדת המקור שהנושא בה הוא המשפחה; לדעת הרמ"א כל אחד ואחד מדליק לעצמו, אך גם לדעתו מקום ההדלקה לנר האישי הוא - הבית והמשפחה.
ברייתא זו מובאת בגמרא במסכת שבת, והיא מעמידה טעם והיגיון להדלקת הנרות בחג החנוכה. טעם זה חולק רשות לעצמו, ואינו תלוי בסיפור נס פך השמן, המובא בשלב מאוחר יותר בגמרא. אם כדברנו השאלה המתבקשת היא – מהו הבסיס לקיומה של מצוות הדלקת נרות בחנוכה? מה הביאם אל תקנה זו? דומה שכך היה התהליך: בתום מלחמת תרבות קשה, ניצחון, חנוכת המקדש וחידוש הממלכה, ישבו החכמים ושאלו את עצמם - מהי הדרך הטובה לשמר את אלו לדורות? לא כזיכרון או נוסטלגיה, אלא בבניית כלים להתמודד עם מלחמת התרבות העומדת לפתחו של העם היהודי לדורותיו. תשובתם הייתה בהצבעה על התא המשפחתי. הבסיס לבחירה - אולי בהקשר למודל משפחת בית חשמונאי ["ויען מתתיהו ויאמר קול רם - אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעו לקולו (של המלך) להמיר את חוקות אבותיהם. אבל, לא כן אני ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו" (חשמונאים ב', טו-כב)]. ובאופן מהותי, בהקשר לעובדה שהמשפחה מהווה מעגל חיים שלם המשפיע על כלל תחומי החיים. המשפחה היא מדינה בזעיר אנפין, בהתמודדה עם מירב השאלות שמדינה נתבעת להן - בתחום הזהות, התרבות, חינוך, יחסי פנים וחוץ, כלכלה וביטחון. בחירת החכמים לכונן את מצוות החנוכה כ'נר איש וביתו' - היא בראש ובראשונה אבחנה בעולם הרוח, על מקומה של המשפחה בעיצוב תודעה של עם - בזהות וצביון. למעשה נבחר אור הנר שבהדלקתו מספרת המשפחה, לעצמה ולסובבים אותה, דבר על האור השרוי בתוכה.
ומן התלמוד אל החיים
מהו האור שאני מאחל לי ולמשפחתי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
