אחד היסודות החשובים במשנתו המדינית של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל הוא העקרון כי סמכותו של המלך נובעת מהסכמת העם על מלכותו. מעין מה שעם ישראל עושה בכל ראש השנה כשהוא ממליך עליו מחדש את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא (עיין בעיקר ב"עמוד הימיני" סימן ז ובמפתחות שהודפסו בחוות בנימין ח"ג). על פי עקרון זה טוען מו"ר כי מה שהרמב"ם הזכיר את הצורך בהסכמת חכמי ארץ ישראל כתנאי לחידוש הסמיכה הוא משום שהם מייצגים את העם. וז"ל:
מו"ר דן בנושא זה באריכות והוא מוכיח עקרון זה מכמה מקורות:
א. דברי הרמב"ם בהלכות תרומות:
הרמב"ם משתמש לחילופין בשני הביטויים "מדעת רוב ישראל" "ועל פי בית דין הגדול" , משמע מדבריו שהם לדעתו היינו הך.
ב. הגמרא מכנה את הסנהדרין בתואר "כל עדת ישראל". וז"ל הסוגיא בהוריות:
אומנם אין הלכה כרבי יוחנן ואין צורך בהוראת כל הסנהדרין אלא רובה, אבל אין חולק על הפרשנות שלו שהביטוי " כל עדת ישראל ", משמעותן הסנהדרין.
ג. בעניין מינויו של יהושע התורה נוקטת לשון זו:
הגמרא מסבירה "כל העדה - זו סנהדרין" (יומא דף עג ע"ב).
בשיעור הבא נדון בשאלה האם הכוונה דווקא לסנהדרין או גם לחכמי כל דור.
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
-28 - סמכות המלך - פרק י"ב
-27 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
-26 - מי יושב בסנהדרין? - פרק י"ד
טען עוד
"אלא שסובר (הרמב"ם) שהסכמת כל החכמים כמוה כהסכמה מפורשת מהעם כולו. כי העם כולו וודאי רוחש להם אימון שדעתם המושפעת מרוח התורה, היא הדעת שראויים לסמוך עליה" (עמוד הימיני סימן ג סע' ז).
מו"ר דן בנושא זה באריכות והוא מוכיח עקרון זה מכמה מקורות:
א. דברי הרמב"ם בהלכות תרומות:
"ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י....הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אע"פ שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים..." (הלכות תרומות פ"א הל' ב-ג).
הרמב"ם משתמש לחילופין בשני הביטויים "מדעת רוב ישראל" "ועל פי בית דין הגדול" , משמע מדבריו שהם לדעתו היינו הך.
ב. הגמרא מכנה את הסנהדרין בתואר "כל עדת ישראל". וז"ל הסוגיא בהוריות:
"אמר רבי יונתן: מאה (חברי סנהדרין) שישבו להורות - אין חייבין עד שיורו כולן, שנאמר: (ויקרא ד) ואם כל עדת ישראל ישגו, עד שישגו כולן" (ג ע"ב).
אומנם אין הלכה כרבי יוחנן ואין צורך בהוראת כל הסנהדרין אלא רובה, אבל אין חולק על הפרשנות שלו שהביטוי " כל עדת ישראל ", משמעותן הסנהדרין.
ג. בעניין מינויו של יהושע התורה נוקטת לשון זו:
"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה: וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה" (במדבר כ"ז כב-כג).
הגמרא מסבירה "כל העדה - זו סנהדרין" (יומא דף עג ע"ב).
בשיעור הבא נדון בשאלה האם הכוונה דווקא לסנהדרין או גם לחכמי כל דור.
