חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג

אחד היסודות החשובים במשנתו המדינית של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל הוא העקרון כי סמכותו של המלך נובעת מהסכמת העם על מלכותו. מעין מה שעם ישראל עושה בכל ראש השנה כשהוא ממליך עליו מחדש את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא (עיין בעיקר ב"עמוד הימיני" סימן ז ובמפתחות שהודפסו בחוות בנימין ח"ג). על פי עקרון זה טוען מו"ר כי מה שהרמב"ם הזכיר את הצורך בהסכמת חכמי ארץ ישראל כתנאי לחידוש הסמיכה הוא משום שהם מייצגים את העם. וז"ל:

מו"ר דן בנושא זה באריכות והוא מוכיח עקרון זה מכמה מקורות:
א. דברי הרמב"ם בהלכות תרומות:

הרמב"ם משתמש לחילופין בשני הביטויים "מדעת רוב ישראל" "ועל פי בית דין הגדול" , משמע מדבריו שהם לדעתו היינו הך.

ב. הגמרא מכנה את הסנהדרין בתואר "כל עדת ישראל". וז"ל הסוגיא בהוריות:

אומנם אין הלכה כרבי יוחנן ואין צורך בהוראת כל הסנהדרין אלא רובה, אבל אין חולק על הפרשנות שלו שהביטוי " כל עדת ישראל ", משמעותן הסנהדרין.

ג. בעניין מינויו של יהושע התורה נוקטת לשון זו:

הגמרא מסבירה "כל העדה - זו סנהדרין" (יומא דף עג ע"ב).

בשיעור הבא נדון בשאלה האם הכוונה דווקא לסנהדרין או גם לחכמי כל דור.