ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וסובר הרמב"ם שעניין זה שדעת העם סתמה מסכמת לדעת גדולי התורה, אינו דווקא כשגדולים הם סמוכים ויושבים בסנהדרין, אלא דור דור ופרנסיו. כל עוד שחכמים אלה הם גדולי דור זה וציבור זה, סתמם להסכים למה שהם מחליטים" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
הבנה זו של מו"ר בדעת הרמב"ם פותחת פתח להבין את שיטתו בעניין האפשרות לחדש את הסמיכה. לפי זה הכל תלוי בהסכמת העם ונתינת הסמכות לדון מהעם אל השופט שהם בוחרים לימים ההם. ומכיוון שהסמיכה משמעותה מתן הרשות והסמכות לדון, היא יכולה להתבצע או על ידי קבלת סמיכה מסמוך מפי סמוך שמקבלת אישור על ידי העם, או על ידי שהעם נותן ישירות או באמצעות החכמים כולם את הסמכות לפלוני כדיין ושופט. הבנה כזו מצאנו גם אצל רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בפירושו לתורה "משך חכמה". גדול ישראל זה מרחיב את הדיבור על הקשר בין עניין קידוש החודש ותפקידו של בית הדין הגדול בנושא, לבין סוגיית חידוש הסמיכה לפי שיטות הרמב"ם והרמב"ן. הוא קובע בפשטות "דשיטת רבנו (הרמב"ם) כי אם רצו ישראל שבארץ ישראל לסמוך זקנים הרי הם מוסמכים" (שמות י"ב א). [החזיק החרה אחריו שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, הרב מ. מימון, (שהיה גם בין החותמים על מגילת העצמאות) שניסה לעורר את סוגיית חידוש הסמיכה עם הקמת המדינה ופרסם את הדברים גם בקובץ "התורה והמדינה" (שמו"ר הגר"ש ישראלי היה עורכו) קובץ ג.] גם מדעת בעל ה"משך חכמה" משמע במפורש שהכל תלוי בציבור והסכמתו למתן הסמכות.
מסכם את הדברים מו"ר:
"והנה על פי מה שנתבאר לעיל שעיקר שם "אלקים" היינו השררה והשלטון שנמסרים לו להשליט את החוק והמשפט, דברי הרמב"ם מובנים שיש בכח העם למנות עליהם שר ושופט, כי השררה והשלטון תלויים בהסכמת העם ובסמכויות שהם מוסרים לידו כפי שבארנו בהרחבה במאמר "תוקף משפטי המלוכה בימינו, עמוד הימיני סימן ט" (עמוד הימיני סימן ג סע' ח).
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
13 - חידוש הסמיכה אצל המלך - פרק י"ג
14 - מי יושב בסנהדרין? - פרק י"ד
15 - סנהדרין מכח כלל ישראל - פרק ט"ז
טען עוד
"עין במר בוכה ולב שמח"
מהפרי ועד הגאולה
דיני קדימה בברכות
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
חכמת התורה וחכמות החול
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
