ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל מסודי
כאשר האדם מפתח את העולם הגשמי באמצעות המדע והטכנולוגיה, הוא נעשה "שותף לקב"ה במעשה בראשית" (עין איה שבת פ"ט). הקב"ה לא ברא עולם מושלם אלא עולם משתלם, ונתן מקום להשתדלות האנושית לקדם את העולם ברוחניות ובגשמיות. ברוחניות, הקב"ה משפיע קדושה ומרומם את העולם כל הזמן. אך חלק בלתי נפרד מכך הוא ההשתדלות האנושית בלימוד התורה, בתפילה, בקיום המצוות ובעבודה המוסרית על המידות. וכן בגשמיות, ברכת ה' הגשמית על העולם, מתלבשת בין השאר בחוכמה וביכולת האנושיים לייצר יותר מזון, למגר מחלות, להתמודד עם איתני הטבע ועם כל אתגר גשמי אחר שהאנושות מתמודדת עמו.
אולם יש הבדל בין מי שעוסק בפיתוח העולם הגשמי מתוך מניע אידיאלי ובין מי שעושה כן ממניעים אחרים. ככל שהאדם יתעלה מבחינה מוסרית, כך המניע שלו בפיתוח המדע והטכנולוגיה יתעלה גם כן ויהיה לשם שמיים, כלומר לשם תיקון ושכלול העולם הגשמי כחלק מהתעלות והתקדשות העולם ולמענו.
למניע של האדם יש משמעות ביחס לחוויה הפנימית שלו. כאשר אדם עוסק ביישובו של עולם ובפיתוחו למען מטרות טובות, הוא יודע שלמרות שכלפי חוץ הוא עסוק בעניינים שהם לכאורה רק טכניים וחומריים, הרי שמצד האמת עשייתו מלאת משמעות והיא מביאה לו שמחה, שלווה וסיפוק.
למניע של האדם יש משמעות גם בנוגע לשאלה מה הוא הנושא שבכוונתו לבנות ולשכלל. כאשר החברה אינה מתוקנת לגמרי, כוח היצירה האנושי משרת את הטוב ואת הרע במקביל. דוגמה לכך היא הטכנולוגיה, שמצד אחד היא משכללת את אמצעי הרפואה הטובים שמביאים חיים ובריאות, ומצד שני היא זו שמפתחת את כלי המלחמה שמקצרים את החיים ומביאים לסבל רב. דוגמה נוספת היא האינטרנט, המהווה פלטפורמה לדברים טובים ונצרכים ובה בעת לדברים הנוראים מכול. כך הופך האינטרנט לברכה גדולה ולקללה גדולה גם יחד.
כדי להבטיח שכוח היצירה, הפיתוח והשכלול של האדם יביא רק ברכה ולא קללה, הוא צריך להיות מלווה בהכוונה רוחנית ומוסרית. רק כך יישמר המצב שבו כל פיתוח טכנולוגי לא ישרת את רצונותיו הרעים של האדם או את חולשותיו.
הרמב"ם כותב (מורה נבוכים ג, לא) שאחת ממטרות התורה היא לכוון את כוחות האדם לטובה, לתיקון המידות האישיות שלו ולתיקון חיי החברה. בוודאי שכוח היצירה האנושית הוא בכלל זה, והתורה צריכה להדריכו כך שיהיה לתועלת ולברכה.
מכיוון שכך, זהו גם אחד מתפקידי תלמידי החכמים ואנשי האמונה - לכוון ולהדריך בפועל את האנשים בעלי הכוחות המעשיים בחברה. תלמידי החכמים ואנשי האמונה פועלים לרומם את החברה מבפנים, מבחינה מוסרית. ואילו לעומתם אנשי המדע והמעשה פועלים לתקן את החיים מבחוץ, מבחינה טכנית. לא רק שאלו לא מגמות סותרות אלא הן משלימות זו את זו. הכלים מאפשרים למהות להופיע בעולם בצורה יותר טובה, והמהות נותנת משמעות וייעוד לאותם הכלים.
השלמות הגמורה של אחדות זו, בין התורה לכוח היצירה האנושי, תופיע בימות המשיח. בתקופה זו כל כוחות היצירה יופנו רק לבניין טוב וחיובי לאנושות, ולא לשום מגמה שלילית של הרס וחורבן, כפי שמובא בדברי הנביא על תקופה זו: "ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד). הדיוק בפסוק מראה שאין הכוונה שבעתיד ייקחו את החרבות והחניתות ורק יהרסו אותם, אלא יותר מזה, יהפכו אותם לאתים ולמזמרות. האנרגיה העולמית שהושקעה רבות ביצירת כלים לרוע - למלחמות, לתעשיית נשק, לפיתוח אמצעי לחימה, לשנאה, לקנאה, למילוי תאוות וכדומה, תופנה לאפיקים חיוביים בלבד, של אֵת ומזמרה, שבאים לתקן ולא לקלקל, לבנות ולא להרוס. המשיח יתקן את הנפש האנושית מבחינה פנימית ולא תהיה מלחמה, כי המניעים הרעים שבנפש המביאים למלחמות יתוקנו ולא יהיו עוד.
יש אידיאל במלאכה
יסוד האחדות בין הקודש לחול מופיע גם במוצאי השבת, בברכת מאורי האש ובתפילת "ויהי נועם". הרא"ש (ברכות) כותב שברכת מאורי האש במוצאי שבת אינה על ההנאה מהאור, אלא היא זכר לכך שהאור נברא במוצאי שבת, כמובא בגמרא: "במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור" (פסחים נד). המהר"ל מסביר (באר הגולה) שדברי הגמרא הללו מבטאים את היכולת שהקב"ה נתן לאדם לפתח ולהמציא דברים שלא קיימים בטבע כמות שהם. כלומר, האש היא ביטוי לכוח היצירה של האדם, לתבערה הפנימית שיש בו לפתח ולבנות, לשכלל ולעסוק ביישובו של עולם. אך אותה האש יכולה גם לשרוף, ולהפוך לאבק שריפה, אם אין לה הכוונה אידיאלית. הברכה מזכירה לאדם שכוח היצירה ניתן לו מאת הקב"ה ועליו להשתמש בו לטובה ולברכה.
במוצאי שבת כוח היצירה חוזר וניעור לאחר שהמלאכה נאסרה בשבת. בתפילת ערבית אומרים את פסוקי "ויהי נועם" המבטאים את הרצון שנועם ה' יהיה על מעשי ידינו. שבת היא נועם הנשמות, יום שבו אנו מתמסרים לעבודת הנשמה תוך עזיבת העולם הגשמי ותיקונו. לאחר שהתמלאנו בשבת בתורה, בתפילות, במצוות, בהעמדת הנשמה כמרכז החיים, כעת אנו מתפללים שכל המטען הפנימי הזה יבוא לידי ביטוי במעשינו בימי החול. אנו חפצים שמעשי ידינו יהיו לברכה ולא לקללה, לבניין ולא להרס, להתעלות העולם ולא להשפלתו.
הרב קוק אומר ב'אורות' שאחד מתפקידי הצדיקים הוא לרומם את היחס של בני אדם כלפי המלאכה, ולהעמידם על שני עקרונות. העיקרון הראשון הוא ש"הכשרת החיים הפנימיים של המציאות" עומדת למעלה בחשיבותה מהתיקון הגשמי, כיחס אורות וכלים, נשמה וגוף. עיקר ההתקדמות של העולם היא במימד הפנימי ולא החיצוני.
העיקרון השני הוא ההבנה שיש אידיאל גדול מאוד במלאכה וביישובו של עולם, ושהעיסוק בהם הוא ממש שותפות עם הקב"ה בהנהגת עולמו. כל תיקון קטן של המציאות הגשמית הוא הוצאת המציאות מהתוהו לתיקון. כאשר אנשי מעשה יתחברו לאידיאל תבוא ברכה גדולה לעולם מהם וממעשיהם. הקנאה, השנאה, התחרות, הכבוד והתאוות לא יהוו עוד את המניע למאמץ האנושי. וכל ההמצאות והשכלולים יפותחו לשם הופעת הטוב והצדק בלבד, ולא על מנת לשרת את הרע או את החולשה.
קשר זה בין אנשי אמונה ואנשי מעשה, בין שבת ובין ימי החול, מבטא את היחס הכללי שצריך להיות בין הקודש ובין החול, בין תורה למדע, בין הנשמה לגוף ובין האורות לכלים. הקודש בונה את עולם השאיפות הפנימי, את הרגישות הרוחנית ואת היושר המוסרי. החול בונה את הכלים השונים שבהם כל אותם אידיאלים יכולים לבוא לידי ביטוי ולהופיע בחיים עצמם. כך החול מהווה מרחב התגלות לקודש, והקודש נותן משמעות ומהות לכלי החול.
הרב איתן קופמן הוא ר"מ במכינת בני דוד בעלי, ומחבר הספר 'בין קודש לחול – יחסו של הרב קוק למדע, לטכנולוגיה, לחינוך ולחברה'
מתוך העיתון בשבע.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה מחבר שמיים וארץ?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שתי דקות על בדיקת חמץ
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
