ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הוא הוסמך לרבנות כבר בגיל שלוש עשרה, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו. רבי משה איסרליש כיהן כראש ישיבה שהקים וכדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כ"ץ ורבי משה לנדאו.
בסמטת בית הכנסת, ליד בית דינו של הרמ"א, נעצרה בשעות הבוקר המוקדמות ביום חורפי אחד מרכבה, וממנה ירדו שני אנשים הדורים בלבושם ופנו הישר לבית הדין. מראה האורחים העיד בהם כי הם נשואי פנים, מכובדים ועשירים.
רבי משה סיים באותה שעה את שיעורו היומי בפני תלמידיו, והסב עם שני חבריו הדיינים בחדר בית הדין. תנור הלבנים הגדול שעמד בפינת החדר הפיץ סביבו חום נעים. שלושת הדיינים שקעו עד מהרה בשיחה של תורה, עד שייכנסו ראשוני המתדיינים לשטוח את טענותיהם בפניהם.
הדלת נפתחה ושמש בית הדין הודיע לרבנים כי שני אנשים מבקשים להתדיין מולם. שני הסוחרים הנכבדים נכנסו אל חדר בית הדין, ועמדו בהכנעה וביראת כבוד לפני הדיינים. "ובכן, ירצה התובע את טענותיו בפנינו!" אמר רבי משה.
פתח התובע ואמר: "אני וחברי שותפים מזה זמן רב בענייני מסחר. לאחרונה באנו ליריד שאמור היה להתקיים בקרקוב כדי להצטייד בסחורות שונות. בדרך נסיעתנו ירדנו מעל הכרכרה כדי לפוש מעט ליד מעיין מים בצד הדרך. לפני שהמשכנו בדרכנו, הוצאתי מארנקי סכום של אלף זהובים ומסרתי לידי חברי, כדי שישלם בכסף זה בעבור הסחורות שנקנה ביריד. בהגיענו העירה הזכרתי לחברי את עניין הכסף שמסרתי לו ליד המעיין, אולם לתדהמתי הוא הכחיש את העניין מכול וכול. בתחילה חשבתי שחברי חומד לצון, אולם כאשר נוכחתי לראות כי הוא מתעקש ועומד על כך שלא מסרתי לידו את הכסף, החלטתי להזמינו לדין תורה אצלכם".
"הבה נשמע מה בפי הנתבע", אמר רבי משה.
"נכון אומנם", אמר הנתבע, "כי אני וחברי שותפים במסחרנו, וכי נסענו ליריד בקרקוב. אולם בדבר השהייה ליד המעיין ובדבר הכסף שנמסר לידי, מוכרח אני לומר כי שקר דובר חברי. בכל דרכנו לכאן לא ירדנו לפוש בצד הדרך, ובכלל איני זוכר שראינו איזה שהוא מעיין בדרכנו, וגם חברי לא מסר לידי שום סכום כסף בדרך מסענו".
התחילו הדיינים לחקור את שני בעלי הדין חקירת שתי וערב, אבל לא יכלו להוציא מפיהם מי מהם משקר. כל אחד מבעלי הדין מוכן היה להישבע כי הצדק עמו.
דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."
האיש מיהר לעשות כדברי רבי משה, ויצא מבית הדין לדרכו.
חלפה שעה ועוד שעה, ועדיין לא שב האיש עם המים מהמעיין. בינתיים המשיכו רבי משה וחבריו הדיינים לקבל את שאר בעלי הדין שבאו להתדיין לפניהם, בעוד הנתבע יושב בצד ומצפה לבואו של שותפו.
לפתע אמר רבי משה לנתבע כבדרך אגב: "מדוע משתהה חברך כל כך לבוא עם המים שביקשתי ממנו? האם המעיין רחוק כל כך?". בלי לחשוב השיב הנתבע: "אכן, רבי, המעיין די רחוק מהעיר!"
מיד הרגיש הנתבע כי נכשל בלשונו, הרי קודם לכן טען כי לא ראו כל מעיין בנסיעתם. רבי משה הבליע חיוך נסתר והביט בפני הנתבע כמבקש להבין את פשר הסתירה שבדבריו.
בקול מגמגם הוכרח הנתבע להודות כי שקר דיבר. הוא התרפס לפני הדיינים והודה כי יצרו הכשילו, וכי אכן זמם לגנוב את כספו של חברו.
כאשר חזר לבסוף התובע עם צלוחית המים הצלולים בידו, השתומם לראות את חברו מתייפח ואת כספו מונח לפניו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
