ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הוא הוסמך לרבנות כבר בגיל שלוש עשרה, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו. רבי משה איסרליש כיהן כראש ישיבה שהקים וכדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כ"ץ ורבי משה לנדאו.
בסמטת בית הכנסת, ליד בית דינו של הרמ"א, נעצרה בשעות הבוקר המוקדמות ביום חורפי אחד מרכבה, וממנה ירדו שני אנשים הדורים בלבושם ופנו הישר לבית הדין. מראה האורחים העיד בהם כי הם נשואי פנים, מכובדים ועשירים.
רבי משה סיים באותה שעה את שיעורו היומי בפני תלמידיו, והסב עם שני חבריו הדיינים בחדר בית הדין. תנור הלבנים הגדול שעמד בפינת החדר הפיץ סביבו חום נעים. שלושת הדיינים שקעו עד מהרה בשיחה של תורה, עד שייכנסו ראשוני המתדיינים לשטוח את טענותיהם בפניהם.
הדלת נפתחה ושמש בית הדין הודיע לרבנים כי שני אנשים מבקשים להתדיין מולם. שני הסוחרים הנכבדים נכנסו אל חדר בית הדין, ועמדו בהכנעה וביראת כבוד לפני הדיינים. "ובכן, ירצה התובע את טענותיו בפנינו!" אמר רבי משה.
פתח התובע ואמר: "אני וחברי שותפים מזה זמן רב בענייני מסחר. לאחרונה באנו ליריד שאמור היה להתקיים בקרקוב כדי להצטייד בסחורות שונות. בדרך נסיעתנו ירדנו מעל הכרכרה כדי לפוש מעט ליד מעיין מים בצד הדרך. לפני שהמשכנו בדרכנו, הוצאתי מארנקי סכום של אלף זהובים ומסרתי לידי חברי, כדי שישלם בכסף זה בעבור הסחורות שנקנה ביריד. בהגיענו העירה הזכרתי לחברי את עניין הכסף שמסרתי לו ליד המעיין, אולם לתדהמתי הוא הכחיש את העניין מכול וכול. בתחילה חשבתי שחברי חומד לצון, אולם כאשר נוכחתי לראות כי הוא מתעקש ועומד על כך שלא מסרתי לידו את הכסף, החלטתי להזמינו לדין תורה אצלכם".
"הבה נשמע מה בפי הנתבע", אמר רבי משה.
"נכון אומנם", אמר הנתבע, "כי אני וחברי שותפים במסחרנו, וכי נסענו ליריד בקרקוב. אולם בדבר השהייה ליד המעיין ובדבר הכסף שנמסר לידי, מוכרח אני לומר כי שקר דובר חברי. בכל דרכנו לכאן לא ירדנו לפוש בצד הדרך, ובכלל איני זוכר שראינו איזה שהוא מעיין בדרכנו, וגם חברי לא מסר לידי שום סכום כסף בדרך מסענו".
התחילו הדיינים לחקור את שני בעלי הדין חקירת שתי וערב, אבל לא יכלו להוציא מפיהם מי מהם משקר. כל אחד מבעלי הדין מוכן היה להישבע כי הצדק עמו.
דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."
האיש מיהר לעשות כדברי רבי משה, ויצא מבית הדין לדרכו.
חלפה שעה ועוד שעה, ועדיין לא שב האיש עם המים מהמעיין. בינתיים המשיכו רבי משה וחבריו הדיינים לקבל את שאר בעלי הדין שבאו להתדיין לפניהם, בעוד הנתבע יושב בצד ומצפה לבואו של שותפו.
לפתע אמר רבי משה לנתבע כבדרך אגב: "מדוע משתהה חברך כל כך לבוא עם המים שביקשתי ממנו? האם המעיין רחוק כל כך?". בלי לחשוב השיב הנתבע: "אכן, רבי, המעיין די רחוק מהעיר!"
מיד הרגיש הנתבע כי נכשל בלשונו, הרי קודם לכן טען כי לא ראו כל מעיין בנסיעתם. רבי משה הבליע חיוך נסתר והביט בפני הנתבע כמבקש להבין את פשר הסתירה שבדבריו.
בקול מגמגם הוכרח הנתבע להודות כי שקר דיבר. הוא התרפס לפני הדיינים והודה כי יצרו הכשילו, וכי אכן זמם לגנוב את כספו של חברו.
כאשר חזר לבסוף התובע עם צלוחית המים הצלולים בידו, השתומם לראות את חברו מתייפח ואת כספו מונח לפניו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך נראית נקמה יהודית?
למה ללמוד גמרא?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
