ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

חלק ג'

שרות בצבא ישראל ויוחסין

מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
מקומם של חיילים לא מיוחסים בצבא ישראל, הינו עיסוקנו בשבועות האחרונים. הבאנו את דברי המשנה והגמרא במסכת קידושין (דף עו ע"א/ע"ב) העוסקים בנושא זה ואת מסקנת הסוגיא שאכן אתי הגתי שרת בגיותו בצבא דוד, אומנם יתכן שאח"כ נתגייר (בסוגיית הגרות בימי דוד נעסוק בשבוע הבא).
ננסה לברר מה דעתו, החשובה מאוד, של הרמב"ם בנושא.הרמב"ם הוא אחד הפוסקים היחידים שפסק הלכות, גם בתחומים שלא היו מעשיים בימיו, כמו שרות בצבא הישראלי.
הרמב"ם, בפירוש המשניות, מפרש את המשנה על פי דברי הסוגיא בתחילת דבריה, המסבירה שהצורך בייחוס החיילים הוא כדי להבטיח שינצחו במלחמה: "כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן". אומנם ב'יד החזקה', הוא איננו מזכיר כלל וכלל את הנושא. מוכח מכך, כי לדעתו דברי המשנה בשם רבי חנינא בן אנטיגנוס, לא נפסקו להלכה וזו גם מסקנת הגמרא שם. נוכיח את שיטת הרמב"ם משני כיוונים נוספים.
רבי אברהם בנו של הרמב"ם נשאל: "ילמדנו רבנו אל מי מתיחסים דואג האדומי ואוריה החתי ועבד מלך הכושי? יורנו אדוננו ושכרו כפול". והוא ענה "תשובה: דואג האדומי ואוריה החתי ועבד מלך הכושי אינם מיחס ישראל אלא גרים הם. ואבא מארי זצו"ל היה סובר שאוריה החתי גר תושב ... וכתב אברהם ביר' משה זצו"ל" (שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן כה). מוכח כי לדעת הרמב"ם גם גרי תושב (ולא רק גרי צדק) היו חלק בלתי נפרד מצבאו של דוד המלך. (לדעה זו של הרמב"ם השלכות מאוד מעניינות על פרשת דוד, בת שבע ואוריה שלא נדון בהן כאן).
אם כך, נשאלת השאלה: מה יבטיח לדעת הרמב"ם את הניצחון במלחמה? שהרי התשובה של יוחסין, לא נפסקה להלכה. התשובה נמצאת ב'יד החזקה', בהלכות מלכים ומלחמותיהם. וז"ל הרמב"ם שם: "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה, ... וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר 'כי עשה יעשה ד' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ד' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ד' אלקיך' (נבואת אביגיל, שמו"ב כ"ה כח-כט) (פ"ז הט"ו)".
אם כן, "דברי רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן אינם הגורם, שהרי גם מי שאינו מיוחס יזכה לה בתנאי ש"ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה ... וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה" (קידושין שם) (תודה לתלמידי, הרב אדם פרידמן, שקישר בין הדברים).
למדנו מדברי הרמב"ם, כי הדרך לקבל סייעתא דשמיא ולנצח במלחמה היא מסירות נפש והליכה לקרב ללא פחד, תוך סילוק עניינים פרטים והעמדת האידאל של קידוש שם שמים בראש.
הרמב"ם לומד מנבואת אביגיל, מדוע דוד ניצח את אויביו וזכה למה שזכה? והתשובה היא: בזכות מסירותו לעם ישראל והליכותיו שקידשו שם שמים! מכאן שזה המפתח לניצחון בכל דור.

הבה נתפלל כי גם בדורנו, דור אתחלתא דגאולה, נזכה שחיילי צה"ל, המחרפים נפשם למען עמנו וערי אלקינו, יהיו תלמידיו של דוד המלך ויקדשו שם שמים, בהליכותיהם.
עוד בנושא פרשת שבוע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il