בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספר תורה ושמות קדושים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

undefined
3 דק' קריאה
האם מותר לקרוא ולברך בספר פסול?
הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן ט) כתב ש"מברכים על ספר תורה פסול ושכן נהגו בפני גאוני עולם", לדעתו ברכת התורה בעיקרה היא על הגיית המילים של התורה ולכן אפשר לברך אותה גם על ספר פסול. אמנם הראשונים האחרים חולקים עליו בזה. הבית יוסף כתב (יו"ד רעט) שסומכים על דעת הרמב"ם בדיעבד ביחס לקריאה שקראו כבר ואין צריך לחזור עליה, אך בנוגע להמשך הקריאה צריך להחליף לספר תורה כשר.

לפי הרמב"ם אפשר לקרוא ולברך על חומש? מה ההבדל בינו לבין ספר תורה פסול?
הגמרא אומרת (גיטין ס) "אין קוראים בחומשים בבית הכנסת מפני כבוד הציבור" חומש הוא מגילת קלף של ספר תורה אך כל חומש עומד בפני עצמו, חומש כזה אינו נחשב ספר תורה ובודאי חומשים שלנו אינם נחשבים ספר תורה ואין לקרוא בהם. הרמב"ם מוכיח מגמרא זו שהבעיה בספר תורה פסול אינה הברכה לבטלה אלא כבוד הציבור כשקורא לציבור שלא מתוך ספר תורה (שהרי אם יש חשש ברכה לבטלה מדוע הגמרא לא אומרת זאת?!). לכן למסקנה סובר הרמב"ם שאמנם על ספר תורה פסול אפשר לברך ולקרוא אך מדבר שאינו ספר תורה אסור לקרוא בציבור.

באילו סוגי טעויות צריך להחליף ספר?
המ"ב כתב כלל: (קמג סוף ס"ק כה) כל טעות שפוסלת ספר תורה מוציאים אחר, אך טעות שיש מחלוקת פוסקים אם פוסלת אין להוציא ספר אחר בגללה מאחר שיש קצת פוסקים המקילים לקרוא בספר פסול.

כשנמצאה טעות ומחליפים ספר, מדוע לא חוזרים על הקריאה מתחילת הפרשה?
כפי שהסברנו לעיל אנו לא חוזרים על הקריאה שקראנו כבר, משום שבדיעבד אנו סומכים על הרמב"ם הסובר שמותר לקרוא ולברך בספר תורה פסול. אך נחלקו הפוסקים כיצד למעשה יש לנהוג לגבי המשך הקריאה והברכות כדלהלן:

האם העולה יברך את הברכה האחרונה על הספר הפסול או הכשר? האם אפשר לסמוך על הברכה הראשונה שבירכו על הספר הפסול? מה הדין אם מיד לאחר הברכה לפני שהחל הקורא לקרוא נתגלתה הטעות?
המרדכי כתב (הובא בד"מ יו"ד רעט סעיף ג) שהעולה צריך לסיים את הקריאה בספר הפסול לכן אם קרא ג' פסוקים והוא במקום שיכול להפסיק, יפסיק, ויברך העולה ברכה אחרונה ואח"כ יעברו לספר כשר. ואם הוא במקום שא"א להפסיק, יקרא את הטעות בעל פה ויסיים את הקריאה עם העולה כנ"ל ואח"כ יעבור לספר אחר. הסברא העומדת ביסוד שיטה זו היא שהברכה הראשונה שבירך העולה לא יכולה לחול בספר אחר, לכן עליו לסיים את עלייתו בספר הפסול וכמובן דבר זה אפשרי רק כשסומכים על שיטת הרמב"ם שבדיעבד אפשר לקרוא בספר פסול.
השו"ע נוקט כשיטת מהר"י בי רב שכתב, שהעולה מסיים את קריאתו בספר הכשר ומברך עליו ברכה אחרונה ואינו חוזר לברך ברכה ראשונה משום שהברכה שבירך על הספר הראשון עולה גם לקריאה בספר השני.
הרמ"א נוקט כשיטת המרדכי רק באופן שאפשר לסיים את הקריאה בספר הראשון כגון שקרא שלושה פסוקים ולא נמצא שני פסוקים לפני סוף פרשייה וכו' אך אם לא יכול לעצור, ינהג כדעת השו"ע ויעבור לקרוא בספר השני.
כשנמצאה הטעות אחר הברכה הראשונה ולפני שהחלו לקרוא, יש מחלוקת בין הפוסקים מה לעשות, דעת ערוך השולחן שבאופן כזה לכו"ע מוציאים את הספר השני ומברך שוב ברכה ראשונה (כן הוא בפת"ש יוד רעט ס"ק ו וראה שעה"צ באו"ח קמג ס"ק כ) אך במ"ב כתב (ס"ק כ) שלא לברך שוב ברכה ראשונה.

האם יש משמעות למיקום בפרשה בו נתגלתה הטעות, בתחילת הפרשה או בסופה?
אם הטעות נתגלתה בעלית המשלים המסיים את הקריאה, דעת המג"א (הובא במ"ב כג) והט"ז (ביו"ד ס"ק ב) שמסיים את הקריאה בספר הפסול ועלית המשלים תחשב גם לעלית מפטיר ואת הקדיש יאמרו אחר ההפטרה, ורוב האחרונים חולקים עליהם בזה וסוברים שצריך להוציא ספר אחר.
אם הטעות נתגלתה באמצע קריאת המפטיר יסיים את הקריאה ולא יברך אחריה ואם מדובר במפטיר בספר שני שהוא חובת היום צריך להוציא ספר אחר ולנהוג כמו במצב שמתגלה טעות באמצע הקריאה.
אם עלו שבעה עולים אך לא קראו את כל הפרשה, ובעולים אחר כך נמצאה טעות צריך להחליף ספר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il