בשבוע שעבר שאלנו כיצד מתקיימת בחירה חופשית לחלוטין בתוך עולם מוגבל, של חוקים נוקשים. כיצד תתכן החירות בעולם המצמצם את יכולת האדם לבחור, במציאות של לחצים ואף כפיה?
שאלה זו גופא היא הנחת היסוד הפרעונית. העולם פועל לפי חוק, לא יתכן רצון חופשי, לא תתכן בריאה רצונית ומכוונת, המגלה משמעות, טעם ומגמה במציאות. ממילא לא יתכן לשחרר את עם ישראל לשם מגמה או משמעות שאינה קיימת.

כדי להתבונן במשמעות הבחירה יש להמשיך מהשאלה בה עמדנו שבוע שעבר. מי הוא הבוחר? מושג הבחירה מניח את קיומו של הרצון, שהוא היסוד לבחירה חופשית.
אם כן, מהו הרצון?
לדעת הרמב"ם (הקדמה למסכת אבות פרק ב') הרצון, הטבעי והפשוט, אינו טבעי כלל וכלל. הרצון עצמו הוא מתת שמים או חוק הנחקק מאת ה'. אם נחדד את העניין, קיומו של רצון אוטונומי באדם, הוא סוג של נס. הטבע כשלעצמו אינו מכיל רצון.

מכאן שכמו כל נס, הוא אינו משועבד לחוקיות מסוימת. הרצון אמנם יכול לפעול במסגרת חוקיות נתונה או משתנה, ועל כך בהמשך, אבל הנקודה הראשונה המשמעותית לשיטת הרמב"ם היא, שרצון הוא לא עניין טבעי. ככזה ניתן לגלות הבנה אם כן לכך שהקב"ה נוטל אותו, או משנה את חוקי המשחק לגביו. זאת משום שכמו כל עניין לא טבעי, הוא גם לא נתון לחוקיות.

מכאן לחידוש העולה מתוך הדברים. יש להבין מי מקשה את לב פרעה? לכאורה מבואר בכתוב שהקב"ה עושה זאת. אולם לפי דברי הרמב"ם, לא מדובר בהתערבות אקטיבית, אלא במין הנהגה של מידה כנגד מידה. מכיוון שפרעה מניח שהחוקיות היא המציאות, אם כן ניטלת ממנו, או למעשה לא שופעת עליו, הבחירה. פרעה הופך להיות משועבד למציאות בה הוא חי.
מכאן נחזור לסוגיית הבחירה. האדם אכן נוהג לרוב כמו מחשב מורכב. ישנה חוקיות בחיים האנושיים. אבל אותה חוקיות היא פרי יצירתנו. אותה מציאות היא אשר מקשה את לבנו, אותה חוקיות, הגיונית ככל שתהיה, עלולה לבסוף לשעבד אותנו, להפוך אותנו לעבדיה.

אז איפה הבחירה? הבחירה החופשית היא היכולת לומר: "לא!", היכולת להטיל וטו על החוק, למרות שהוא עובד, נכון ואולי הגיוני.

וודאי שקיימים נתונים רבים הכפויים על האדם: מבנהו הגנטי, ארץ מוצאו, התקופה ההיסטורית שבה הוא חי ואף נטיות נפשו, אך אלו הם רק נתוני הפתיחה של החיים בכלל ושל כל סיטואציה בפרט. כאשר חז"ל אומרים שהאדם הוא בן חורין כוונתם היא שהוא בן חורין לבחור את התגובה שלו לנתונים. התגובה איננה צפויה מראש והיא נותרת תמיד ביד האדם, וכל הנתונים השונים אינם יכולים להוליד בו תגובה הכרחית.
חופש הבחירה, הוא למעשה חופש הסירוב. החופש לומר – לא.