ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש בא

הפלאפון שהסתתר על שולחן התלמיד

42
לחץ להקדשת שיעור זה
"שחפשו ישראל במכת חושך וראו את הכלים שהמצרים החביאו" (רש"י, י, כב)

הרב נתן נכנס לכיתה ט3. לנגד עיניו נגלתה כיתה מבולגנת במיוחד. מיד דרש הרב מהתלמידים לנקות ולארגן את הכיתה על מנת שיוכלו להתחיל ללמוד.
לאחר חמש דקות של סידור הכיתה, התיישבו התלמידים והתכוננו לשיעור תורה. גם יוסי התיישב במקומו בזריזות, כשלפתע שם לב שהשאיר את הפלאפון שלו על השולחן. יוסי ידע שאם הרב יגלה את הדבר הטלפון יוחרם, שהרי אסור להם, לתלמידים, להכניס פלאפון לשערי הישיבה. ואילו הוא, לא רק שהכניס, אלא גם שיחק איתו במהלך ההפסקה... וכך, בצעד מהיר, החליק את הפלאפון אל מתחת לקלמר. כשהמורה יסתובב הוא גם יכניס אותו לתיק.
באותו הזמן סקר הרב בעיניו את הכתה. "סידרתם היטב" אמר, "אולם השלוחנות אינם מסודרים כלל. נא סדרו אותם מיידית". התלמידים החלו לרטון ולכעוס, אך גם כעסו של הרב עלה. מיד ניגש לשולחנו של יוסי ואמר לתלמידים " מה הבעיה? אראה לכם מה לעשות", ובתנועה חדה ומהירה הזיז את שולחנו של יוסי למקומו. הרב, שלא הסתכל לראות מה נמצא על השולחן, שמע רעש חזק ועל הרצפה התפזרו חפציו של יוסי.
יוסי התכופף בזריזות להרים את הדברים, ולפתע צעקה נמלטה מפיו- "הפלאפון!". שקט השתרר בכיתה. התלמידים, וגם הרב, הסתכלו כולם על יוסי. בידיו החזיק יוסי את הפלאפון החדש אותו קיבל לפני כשבועיים. הפלאפון היה מנופץ לרסיסים. ברור היה לכולם שלא ניתן לתקנו..
יוסי יצא מהכיתה רועד וכועס, בעוד שאר התלמידים המשיכו ללמוד בדממה מוחלטת. לאחר השיעור ניגש יוסי לרב ודרש ממנו שישלם לו על הפלאפון השבור. "אני מתנצל מאד על מה שקרה." אמר הרב, "אולם איני חייב לך כסף כלל! הרי כלל לא היה אמור להיות שם מכשיר מסוג זה. אסור לכם להכניס מכשירים שכאלו לבית הספר, קל וחומר שלא להניח על השולחן. ברור שאני פטור מתשלום!!" הוסיף.
יוסי כעס מאד ולא קיבל את תשובתו של הרב.
מי צודק? האם הרב נתן חייב בתשלום ליוסי על הפלאפון המנופץ? או שמא הרב פטור בגלל הנסיבות?

תשובת הגאון הרב דב ליאור שליט"א :
לכאורה היה מקום לפטור את המורה מכיוון שאסור היה לתלמיד להביא את הפלאפון לבית הספר. כניסה זאת מוגדרת 'כניסה שלא ברשות'. מי שמכניס את חפציו לתוך שטחו של אחר שלא ברשות, ובעל הבית הזיק בשוגג לחפצי האדם שהכניס – בעל הבית פטור (חוש משפט סימן שע"ח, סעיף ו).
אולם במקרה שלנו המורה חייב לשלם על הנזק שגרם, שהרי הוא היה צריך להיזהר יותר. התנהגותו מוגדרת 'שוגג קרוב למזיד'. למרות שהפלאפון היה מוסתר, כאשר הוא הזיז את השולחנות היה עליו להיזהר, ולהזיזם בנחת שלא יפלו דברים מהשולחן 1 . (הוסיף הרב ליאור בשם התוספות בבא קמא - אדם צריך להיזהר מלהזיק, יותר ממה שהוא נזהר שלא ינזק).
סיכום:אף שאסור היה לתלמיד להכניס את הפלאפון לבית הספר, מכיוון שהמורה היה צריך להיזהר - הוא חייב בתשלום.




^ 1.כעין זה מצינו ברמב"ם (חובל ומזיק פרק ו', א-ד, ח', ומובא בשולחן ערוך שע"ט, סעיף ג). בעל חבית ובעל קורה שהלכו ברשות הרבים ונתקעו ונשברה החבית, בעל הקורה פטור, מכיוון ששניהם נמצאים במקום שיש להם רשות ללכת. אבל אם בעל החבית הלך מלפנים ובעל הקורה מאחוריו, והזדרז בעל הקורה ונתקע בחבית, חייב בעל הקורה מכיוון שהיה עליו להעלות על דעתו שהליכה מהירה או בלתי זהירה עלולה להזיק לבעל החבית (ובלשון הרמב"ם "שזה כמי ששברה בידו בכוונה").
אף בענייננו המורה נהג בחוסר זהירות ועליו לשלם, על אף שהתלמיד הכניס את הפלאפון לבית הספר שלא ברשות.
עוד בנושא בא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il