ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- הרהורים מתוך משבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבים שואלים כיצד להתייחס לאמירת גדולים וצדיקים ש"היה לא תהיה". ראשית יש להדגיש שרק בנבואה יש מושג של נביא שקר, אין מושג של חכם שקר. גדולת תלמיד חכם אינה תלויה ביכולתו לצפות את העתידות. גדולתו של תלמיד חכם תלויה בגדלותו בתורה, במידותיו הנעלות ובדבקותו בקב"ה. יש גם צדיקים שיש להם סיעתא דשמיא, שבגלל שהם קרובים לקב"ה הקב"ה ממלא את רצונם.
בחוכמת התורה ובפסיקת הלכה - כל עוד שאין הוכחה שתלמיד חכם טעה בדבר משנה, אזי דבריו הם כדברים שנאמרו למשה מסיני. גם במקום שתלמיד חכם טועה בדבר משנה - הדרך לעמוד על כך היא כשבאים ואומרים לו את טעותו, והוא היחיד שיכול לחזור בו מדבריו.
כפי מה שהסברנו לעיל, יש דברים מאד כלליים שתלמידי חכמים יכולים מתוך תורה לומר מה יהיה בעתיד. אולם, בדרך כלל, מדובר לא על דברים פרטיים אלא על דברים מאד כלליים.
הרהורים מתוך משבר (9)
הרב ש. יוסף וייצן
1 - חבלי משיח
2 - אמירת 'היה לא תהיה'
3 - סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
טען עוד
בנוגע למאורעות פרטיים יותר, כשתלמיד חכם אומר מה עומד להיות - הוא אומר זאת או בדרך של תפילה או בדרך של גזירה. לא כל תפילה של צדיק מתקבלת. אם הצדיק גוזר וקובע על דבר מסוים שהוא יהיה בצורה מסוימת, למשל אם צדיק קובע וגוזר שפלוני חיו יחיה - אזי בדרך כלל "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". למרות שהיה גזירה אלוקית שאדם יהיה חולה, הקב"ה בדרך כלל מוצא "כבישים עוקפים" ומנהיג את העולם בצורה שגזירות הצדיק יתקיימו. אולם, לפעמים יש מצבים חריגים שבהם נוצר עימות בין גזירת הצדיק וגזירת הקב"ה. לפעמים גזירתו של הקב"ה באה ממקומות כל כך עמוקים ופנימיים, כאלו שאפילו לצדיק אין מגע בהם. כשנגזרה הגזירה על מיתתו של רבי עקיבא - כל מלאכי מעלה ניסו להתנגד לגזרתו של הקב"ה, אולם,יצאה אמירה אלוקית לכולם "שתקו! גזירה היא מלפני, שכך עלה במחשבה מלפני". עולם המחשבה של הקב"ה הוא עולם עליון ופנימי, עולם שלאף אחד אין נגיעה בו. סילוקו של רבי עקיבא גילה לעולם דבר עליון ופנימי, שבא ממקור המחשבה האלוקית, מהמקום שאפילו למלאכי מעלה אין מגע איתו.
כך גם במקרה שלנו. בדרך כלל, הצדיקים גוזרים והקב"ה מקיים. אולם, יש גם מצבים יוצאי דופן, בהם גזירת הקב"ה מכריע את גזירת הצדיקים. במיוחד הדבר קורה כשמדובר על מהלכים שבאים מהמחשבה הכי פנימית והכי עליונה של המציאות. הגזירה האלוקית באה ממקום עליון, שבו אפילו הצדיק אין לו יכולת הכרעה.
לגבי הדרכות הרבנים שנאמרו לאנשי גוף קטיף, ובהם הדרכות שלכאורה התבססו על אמירת "יהיה נס": על חנניה שנכנס לכבשן האש נאמר שהוא היה מוכן להיכנס לכבשן האש על דעת שלא יעשה לו נס, ולבסוף נעשה לו נס. כך הייתה כוונתם של הרבנים - 'תמסרו עצמכם למען קידוש ה', וזה בעצמו יעורר את הארת הנס'.
רוב רבני הישובים לא דיברו על נס ודאי שיהיה. בשלב הסופי הם גם נתנו הוראות שנועדו לעשות השתדלות אנושית, בכדי לא להינזק מבחינה ממונית. ובאמת התברר שלרוב, מי שנהג על פי דעתם - לא ניזוק.
המצב של שעת הגזירה דומה למצב של חולה אנוש, שבני משפחתו עושים כל מאמץ בכדי להציל אותו. הם מוציאים כספים רבים בהשתדלותם, ולבסוף החולה נפטר. וכי כל השתדלותם היתה טעות? ודאי שלא! ראשית, צריך תמיד לתת פתח לנס לבוא. ובעניינים של גאולה צריך להשאיר לא רק פתח, אלא מקום רחב. כך עודדו הרבנים את אנשי הגוש. ודאי שסיכון הרכוש היה בגדר 'מידת חסידות', ועניין זה הודגש פעמים רבות. אולם, מי שנהג כך, גם אם הפסיד לפעמים כלכלית - ודאי שמבחינה נפשית ורוחנית הוא יצא שלם. הוא יודע שמבחינתו הוא עשה את כל ההשתדלות האישית, ואף מעבר לכך. הוא יודע שמה שהתרחש - לא התרחש בגלל מיעוט השתדלותו, אלא משום שזו גזירה אלוקית.
הנאה ממעשה שבת
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
"עין במר בוכה ולב שמח"
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכלוך הקדוש
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
