ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תורת האומה

הדיבר הראשון בא ללמדנו לראות את התורה ואותיותיה כקצה חוט לתעופת הרעיון העולה למקור האלוקי ומוליד את משפט הצדק בישראל.
הרב יצחק חי זאגא יז שבט תשע"ט
43
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
דף מקורות - פרשת יתרו – תורת האומה
. שמות כ' - אנכי ד' אלוקיך.. שבת קה. - רבי יוחנן דידיה אמר, אנכי, נוטריקון, אנא נפשי כתיבת יהבית.

ב. תפארת ישראל לז' - ההתחלה הוא עיקר הדבר מפני שהוא התחלה אל הכל. ולכך ההתחלה הוראה על כל הדבר ומהותו כי בכח ההתחלה הוא הכל לפי שהוא התחלה אל הכל. רק כי אינו בענין קרוב רק בענין רחוק כי הכל הוא בכח התחלה, ואינו בפועל הנגלה.. לדעת רבי יוחנן, מורה על מהות התורה, שהוא הסדר האלוקי, אשר היא מסודרת מן השי"ת בעצמו וזהו מהות התורה. ולפיכך דרשו נוטריקון 'אנא נפשי כתבית יהבית', שהוא ית' בעצמו סדר אותה ונתן אותה.

ג. שמות יח' – ..וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב. וירא חתן משה.. ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה.. ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלוקים. כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלוקים ואת תורתיו. ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה.. ואתה תחזה.. אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע. רש"י - יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה.

ד. ישראל ותחיתו ג' - משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלוקי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלוקים באה יחדו עם המשפט הישראלי. "כי יבא אלי העם לדרש אלוקים.. המינות הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלוקי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים.. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלוקי יעקב "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".

ה. שבת קטז. - אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. הוה ההוא פילוסופא בשבבותיה דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא. בעו לאחוכי ביה. אעיילא ליה שרגא דדהבא, ואזול לקמיה, אמרה ליה, בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי. אמר להו, פלוגו. אמר ליה כתיב לן, במקום ברא ברתא לא תירות. אמר ליה, מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה, ואיתיהיבת עוון גליון, וכתיב ביה, ברא וברתא כחדא ירתון. למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא. אמר להו, שפילית לסיפיה דעוון גליון וכתב ביה, אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי.. וכתיב ביה, במקום ברא ברתא לא תירות. אמרה ליה, נהור נהוריך כשרגא! - אמר ליה רבן גמליאל, אתא חמרא ובטש לשרגא.

ו. אגרות הראי"ה קעג' – כל בריחה מדיני ישראל בארץ ישראל, כשהיא מוצאת עוזרים רשמיים מצד באי כח צבוריים, תזכירני תמיד את הבאתו של הדיין פומפיוס בשערי בת ציון על ידי שני בעלי הדין, הורקנוס ואריסטובלוס, ומה גרם לנו משפט פלילים זה. מרה עלינו לצעוק על השפלות והעבדות, הטמונה באותו הרגש של הבוז למשפט ישראל בארץ ישראל.. מר ג' אומר שהוא מרוצה גם לזבל"א, אבל חפץ הוא שהמכריע יהיה ת"ח, איש אשר מדת משפטה של תורתנו לא תהיה זרה לו – היש בזה עול? "אפילו כגרזימי הזו הבאה באחרונה בקנוח סעודה לא עשוני בני".

ז. ביצה כה: - ..ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו, ממשמע שנאמר ויעזבו את ה', איני יודע שלא עבדוהו? ..אמר רבי אלעזר, אמר הקב"ה, אפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני.

ח. הרי"א הרצוג הקדמה להלכה פסוקה הלכות דיינים – ט"ז תמוז תש"ח. כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות בורות נשברים. לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו היתה מהפכה איומה מבפנים וחלול ה' נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות, ח"ו, לתורת ישראל. כסבורים היינו שתיכף להכרזת המדינה, הגורמים הקובעים בשטח הזה, יהיו נמלכים מיד בסמכות התורה בארץ "כדת מה לעשות"? ..הרי זה דבר חמור מאד מאד לקיים אפילו לזמן מועט משפט זר. ומה גם משפט, שהטילה עלינו הממשלה המנדטורית שבגדה בנו, בתחילה בסתר ואחר כך בגלוי, והמפעילה כנגדנו את כוחות המדבר בכוונה זדונית לכבות את נר ישראל.. זהו מבלי לדבר על מהות המשפט הזה הקיים, העשוי טלאים על גבי טלאים, חוק בריטי על גבי חוק עותומאני.. הרי זה חוק ומשפט גויי, וכבר הגאון הלאומי צריך היה לעמוד כתריס בפני ההתבוללות הסיטונית הזאת, בפני החיקוי המשפיל הזה.. על הציבור.. לדאוג לכך שתישאר על כל פנים קרן זוית למשפט התורה בארץ התורה.. שתהא הזכות לכל יהודי הנתבע לדין בענייני ממונות.. להשיב: "לבית דין של תורה אני יורד".. כמו כן.. שפסקי הדין של בתי הדין של הרבנות, לאחרי החלטת בית הדין הגדול.. לא יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון הממשלתי, שברובו הוא מורכב מאנשים שבכל הכבוד והיקר.. אינם בשום פנים בעולם סוג של בקיאים באותו "המקצוע בתורה שאין לך גדול ממנו".

ט. קובץ ד' קטו' - הספרות הנפרזה מצמצמת היא את המחשבה. חושב הסופר שכל מה שלא יוכל לכתוב אינו דבר חשוב שבכשרון, והוא מסיח ממנו את דעתו ואת נקודת רצונו. וחושב הקורא שחוג רעיונותיו צריכים להיות מוגבל עם מה שיש בספר. ולא ידעו שניהם, שהטוב והמעולה שבמחשבות, האורה המחיה אותן, הוא אותו התוכן האצילי הטס באויר הרעיון, שאינו נתפס, ולא יוכל להכתב מעולם, ולא יכנס בגבולה של הספרות. טעות יסודי זה קשה יהיה לעקרה מלב האדם, כל זמן שיחשוב את הספרות לקנין מוכרח לחייו הרוחניים. מתוך נקודת החיים העליונה תצא מחאה גדולה על הספרות, וכימי קדם יבין האדם לשיחו המקורי. ונתתי תורתי בלבם ועל לוח לבם אכתבנה. וישאר רק הספר האחד, שהוא אור החיים בעצמו, אנא נפשי כתבית יהבית, כי באור פניך נתת לנו ד' אלוקינו תורת חיים.
עוד בנושא יתרו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il