ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
. שמות כ' - אנכי ד' אלוקיך.. שבת קה. - רבי יוחנן דידיה אמר, אנכי, נוטריקון, אנא נפשי כתיבת יהבית.
ב. תפארת ישראל לז' - ההתחלה הוא עיקר הדבר מפני שהוא התחלה אל הכל. ולכך ההתחלה הוראה על כל הדבר ומהותו כי בכח ההתחלה הוא הכל לפי שהוא התחלה אל הכל. רק כי אינו בענין קרוב רק בענין רחוק כי הכל הוא בכח התחלה, ואינו בפועל הנגלה.. לדעת רבי יוחנן, מורה על מהות התורה, שהוא הסדר האלוקי, אשר היא מסודרת מן השי"ת בעצמו וזהו מהות התורה. ולפיכך דרשו נוטריקון 'אנא נפשי כתבית יהבית', שהוא ית' בעצמו סדר אותה ונתן אותה.
ג. שמות יח' – ..וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב. וירא חתן משה.. ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה.. ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלוקים. כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלוקים ואת תורתיו. ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה.. ואתה תחזה.. אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע. רש"י - יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה.
ד. ישראל ותחיתו ג' - משה רבנו ע"ה, בתפסו אתו את כח המשפט, בתחלת יסודו באומה, העלה את כל ערכי המשפט עד סוף כל הדורות לאותו התכן האלוקי שמשפטי ישראל באים אליו, ודרישת אלוקים באה יחדו עם המשפט הישראלי. "כי יבא אלי העם לדרש אלוקים.. המינות הפקירה את המשפט, תקעה עצמה במדת הרחמים והחסד המדומה הנוטלת את יסוד העולם והורסתו. ומתוך עקירת יסוד המשפט מתכנו האלוקי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת, ובאה בזוהמא לחדור במשפט הפרטי של האישיות היחידית וחודרת היא בהתפשטות גדולה לנפשות העמים, ובזה מתיסד יסוד שנאת לאומים ועמק רעה של טומאת שפיכת דמים.. אמנם עיני כל מוכרחות להיות נשואות לאור עולם אור ד', אשר יגלה על ידי משיח אלוקי יעקב "והוא ישפט תבל בצדק, ידין לאומים במישרים".
ה. שבת קטז. - אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. הוה ההוא פילוסופא בשבבותיה דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא. בעו לאחוכי ביה. אעיילא ליה שרגא דדהבא, ואזול לקמיה, אמרה ליה, בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי. אמר להו, פלוגו. אמר ליה כתיב לן, במקום ברא ברתא לא תירות. אמר ליה, מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה, ואיתיהיבת עוון גליון, וכתיב ביה, ברא וברתא כחדא ירתון. למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא. אמר להו, שפילית לסיפיה דעוון גליון וכתב ביה, אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי.. וכתיב ביה, במקום ברא ברתא לא תירות. אמרה ליה, נהור נהוריך כשרגא! - אמר ליה רבן גמליאל, אתא חמרא ובטש לשרגא.
ו. אגרות הראי"ה קעג' – כל בריחה מדיני ישראל בארץ ישראל, כשהיא מוצאת עוזרים רשמיים מצד באי כח צבוריים, תזכירני תמיד את הבאתו של הדיין פומפיוס בשערי בת ציון על ידי שני בעלי הדין, הורקנוס ואריסטובלוס, ומה גרם לנו משפט פלילים זה. מרה עלינו לצעוק על השפלות והעבדות, הטמונה באותו הרגש של הבוז למשפט ישראל בארץ ישראל.. מר ג' אומר שהוא מרוצה גם לזבל"א, אבל חפץ הוא שהמכריע יהיה ת"ח, איש אשר מדת משפטה של תורתנו לא תהיה זרה לו – היש בזה עול? "אפילו כגרזימי הזו הבאה באחרונה בקנוח סעודה לא עשוני בני".
ז. ביצה כה: - ..ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו, ממשמע שנאמר ויעזבו את ה', איני יודע שלא עבדוהו? ..אמר רבי אלעזר, אמר הקב"ה, אפילו כתורמוס הזה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני.
ח. הרי"א הרצוג הקדמה להלכה פסוקה הלכות דיינים – ט"ז תמוז תש"ח. כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות בורות נשברים. לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו היתה מהפכה איומה מבפנים וחלול ה' נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות, ח"ו, לתורת ישראל. כסבורים היינו שתיכף להכרזת המדינה, הגורמים הקובעים בשטח הזה, יהיו נמלכים מיד בסמכות התורה בארץ "כדת מה לעשות"? ..הרי זה דבר חמור מאד מאד לקיים אפילו לזמן מועט משפט זר. ומה גם משפט, שהטילה עלינו הממשלה המנדטורית שבגדה בנו, בתחילה בסתר ואחר כך בגלוי, והמפעילה כנגדנו את כוחות המדבר בכוונה זדונית לכבות את נר ישראל.. זהו מבלי לדבר על מהות המשפט הזה הקיים, העשוי טלאים על גבי טלאים, חוק בריטי על גבי חוק עותומאני.. הרי זה חוק ומשפט גויי, וכבר הגאון הלאומי צריך היה לעמוד כתריס בפני ההתבוללות הסיטונית הזאת, בפני החיקוי המשפיל הזה.. על הציבור.. לדאוג לכך שתישאר על כל פנים קרן זוית למשפט התורה בארץ התורה.. שתהא הזכות לכל יהודי הנתבע לדין בענייני ממונות.. להשיב: "לבית דין של תורה אני יורד".. כמו כן.. שפסקי הדין של בתי הדין של הרבנות, לאחרי החלטת בית הדין הגדול.. לא יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון הממשלתי, שברובו הוא מורכב מאנשים שבכל הכבוד והיקר.. אינם בשום פנים בעולם סוג של בקיאים באותו "המקצוע בתורה שאין לך גדול ממנו".
ט. קובץ ד' קטו' - הספרות הנפרזה מצמצמת היא את המחשבה. חושב הסופר שכל מה שלא יוכל לכתוב אינו דבר חשוב שבכשרון, והוא מסיח ממנו את דעתו ואת נקודת רצונו. וחושב הקורא שחוג רעיונותיו צריכים להיות מוגבל עם מה שיש בספר. ולא ידעו שניהם, שהטוב והמעולה שבמחשבות, האורה המחיה אותן, הוא אותו התוכן האצילי הטס באויר הרעיון, שאינו נתפס, ולא יוכל להכתב מעולם, ולא יכנס בגבולה של הספרות. טעות יסודי זה קשה יהיה לעקרה מלב האדם, כל זמן שיחשוב את הספרות לקנין מוכרח לחייו הרוחניים. מתוך נקודת החיים העליונה תצא מחאה גדולה על הספרות, וכימי קדם יבין האדם לשיחו המקורי. ונתתי תורתי בלבם ועל לוח לבם אכתבנה. וישאר רק הספר האחד, שהוא אור החיים בעצמו, אנא נפשי כתבית יהבית, כי באור פניך נתת לנו ד' אלוקינו תורת חיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
















