- מדורים
- פרשת שבוע
חלק ג'
מה הקשר בין המפקד לבין קניית הר המוריה.
מה הקשר בין המפקד שפקד יואב את העם בפקודת דוד, לבין קניית גורן ארוונה היבוסי, מה שנקרא בידי חז"ל 'הר הבית'? כך הקשינו בדברינו לפרשת בא ולפרשת בשלח.
ננסה להסביר תחילה באיזה הקשר מופיעים מפקדים בתנ"ך?
להבדיל ממפקד האוכלוסין הנהוג בימינו, הכולל את כל האזרחים גברים נשים וטף, המפקדים הנזכרים בתורה, אינם מונים את כלל הציבור אלא רק את הגברים - כל זכר, מגיל עשרים שנה ומעלה. הדבר מודגש גם בתחילת פרשת כי תשא, שם מופיעה האזהרה מפני מפקד שנעשה שלא כדין. וז"ל הכתוב:
"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקוָק, בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם:... כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְקוָק" (שמות פרק ל' יב-יד).
במפקדים הנזכרים בספר במדבר מוזכרת גם הסיבה לכך:
"וַיְדַבֵּר יְקוָֹק אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן" (פרק א' א-ג).
המתפקדים הם יוצאי הצבא. גם במפקד השני בספר במדבר המתפקדים הם מבן עשרים שנה ומעלה (פרק כ"ו ד), יוצאי הצבא. גם המפקדים הבאים, הנזכרים בספר זה, קשורים לאנשי חיל. וז"ל הכתוב שם:
"וַיִּקְרְבוּ אֶל-משֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת: וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה עֲבָדֶיךָ נָּשְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא-נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (פרק ל"א מח).
המפקד הבא הנזכר בכתוב מופיע בספר יהושע, בהקשר של יציאה לקרב. וז"ל הכתוב:
"וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם—הָעָי: וְכָל-הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ, וַיָּבֹאוּ, נֶגֶד הָעִיר; וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין-הָעָי" (יהושע פרק ח' י-יא).
גם בספר שופטים המתפקדים הם אנשי צבא. וז"ל הכתוב:
"וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא מֵהֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר"
(שופטים פרק כ' טו).
המפקד הבא מופיע בספר שמואל א', כהכנה למבצע ההצלה הצבאי של אנשי יבש גלעד בידי שאול. וז"ל הכתוב:
"וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף" (פרק י"א ח).
כך גם, בהכנות של שאול למלחמה בעמלק:
"וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת אִישׁ יְהוּדָה" (שם, פרק ט"ו ד).
מפקדים נוספים נזכרים בימי אחאב (מלכים א פרק כ' יד-טו, כו-כז) ובימי יהורם בנו (מלכים ב פרק ג' ו-ז) כולם בהקשר של ארגון הצבא. (למפקדים אלה יש להוסיף את המפקד בימי יותם וירבעם השני (דבהי"א פרק ה' יז-יח) שגם הוא קשור כנראה לארגון הצבא המשותף של יהודה וישראל, עיינו גם בספרי צפנת ישעיהו, מעוזיה עד אחז, מגיד-ארץ חמדה תשע"ה, בפרק סיכום הפרקים א-ו, עמוד 148 ובהערות 17, 18 שם).
לכן, אין זה פלא שגם המפקד המתואר בפרקנו, הוא מפקד שמוטל על שכמו של שר הצבא יואב, ואתו שרי החיל כמודגש בכתוב:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב שַׂר הַחַיִל ... וּפִקְדוּ אֶת הָעָם ... וַיֶּחֱזַק דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל וַיֵּצֵא יוֹאָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת הָעָם אֶת יִשְׂרָאֵל".
הדבר מוגש שוב בסיכום, מדובר במניין של אנשי צבא:
"וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה- מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ-חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב...".
אם כך, ניתן לסכם כי המפקד קשור לפעילותו הצבאית של דוד, ולארגון צבא הלוחמים.
בשבוע הבא נסביר מה גרם לדוד לפקד את העם ומה גרם לנגף.
נסיים בתפילה, כי עם ישראל ימדד תמיד על פי מדדי איכות, ולא על פי מדדי כמות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, עמוד הימיני)
ננסה להסביר תחילה באיזה הקשר מופיעים מפקדים בתנ"ך?
להבדיל ממפקד האוכלוסין הנהוג בימינו, הכולל את כל האזרחים גברים נשים וטף, המפקדים הנזכרים בתורה, אינם מונים את כלל הציבור אלא רק את הגברים - כל זכר, מגיל עשרים שנה ומעלה. הדבר מודגש גם בתחילת פרשת כי תשא, שם מופיעה האזהרה מפני מפקד שנעשה שלא כדין. וז"ל הכתוב:
"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקוָק, בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם:... כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְקוָק" (שמות פרק ל' יב-יד).
במפקדים הנזכרים בספר במדבר מוזכרת גם הסיבה לכך:
"וַיְדַבֵּר יְקוָֹק אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן" (פרק א' א-ג).
המתפקדים הם יוצאי הצבא. גם במפקד השני בספר במדבר המתפקדים הם מבן עשרים שנה ומעלה (פרק כ"ו ד), יוצאי הצבא. גם המפקדים הבאים, הנזכרים בספר זה, קשורים לאנשי חיל. וז"ל הכתוב שם:
"וַיִּקְרְבוּ אֶל-משֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת: וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה עֲבָדֶיךָ נָּשְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא-נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (פרק ל"א מח).
המפקד הבא הנזכר בכתוב מופיע בספר יהושע, בהקשר של יציאה לקרב. וז"ל הכתוב:
"וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְקֹד אֶת-הָעָם; וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי הָעָם—הָעָי: וְכָל-הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ, וַיָּבֹאוּ, נֶגֶד הָעִיר; וַיַּחֲנוּ מִצְּפוֹן לָעַי, וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין-הָעָי" (יהושע פרק ח' י-יא).
גם בספר שופטים המתפקדים הם אנשי צבא. וז"ל הכתוב:
"וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיּוֹם הַהוּא מֵהֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר"
(שופטים פרק כ' טו).
המפקד הבא מופיע בספר שמואל א', כהכנה למבצע ההצלה הצבאי של אנשי יבש גלעד בידי שאול. וז"ל הכתוב:
"וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף" (פרק י"א ח).
כך גם, בהכנות של שאול למלחמה בעמלק:
"וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֶת אִישׁ יְהוּדָה" (שם, פרק ט"ו ד).
מפקדים נוספים נזכרים בימי אחאב (מלכים א פרק כ' יד-טו, כו-כז) ובימי יהורם בנו (מלכים ב פרק ג' ו-ז) כולם בהקשר של ארגון הצבא. (למפקדים אלה יש להוסיף את המפקד בימי יותם וירבעם השני (דבהי"א פרק ה' יז-יח) שגם הוא קשור כנראה לארגון הצבא המשותף של יהודה וישראל, עיינו גם בספרי צפנת ישעיהו, מעוזיה עד אחז, מגיד-ארץ חמדה תשע"ה, בפרק סיכום הפרקים א-ו, עמוד 148 ובהערות 17, 18 שם).
לכן, אין זה פלא שגם המפקד המתואר בפרקנו, הוא מפקד שמוטל על שכמו של שר הצבא יואב, ואתו שרי החיל כמודגש בכתוב:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב שַׂר הַחַיִל ... וּפִקְדוּ אֶת הָעָם ... וַיֶּחֱזַק דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל וַיֵּצֵא יוֹאָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת הָעָם אֶת יִשְׂרָאֵל".
הדבר מוגש שוב בסיכום, מדובר במניין של אנשי צבא:
"וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת-מִסְפַּר מִפְקַד-הָעָם אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה- מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ-חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב...".
אם כך, ניתן לסכם כי המפקד קשור לפעילותו הצבאית של דוד, ולארגון צבא הלוחמים.
בשבוע הבא נסביר מה גרם לדוד לפקד את העם ומה גרם לנגף.
נסיים בתפילה, כי עם ישראל ימדד תמיד על פי מדדי איכות, ולא על פי מדדי כמות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, עמוד הימיני)

על קטן וגדולים וגם על ענק, או מי באמת גדול?
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ב

על מלכים ומלכות, שרים ושרות, נסיכים ונסיכות
הרב יוסף כרמל | כסלו תשפ"ג

הסכנה שבהרהור! או כמה צריך להזהר!
הרב יוסף כרמל | חשון תשפ"ג

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
הרב יוסף כרמל | אלול תשס"ה
"עין במר בוכה ולב שמח"
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני פלסטר בשבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
הלכות שטיפת כלים בשבת
הכל מתחיל בפנים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

דיני חודש ניסן
חלק א'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

דיני חודש ניסן
חלק א'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז
הדרך לתיקון כל חלקי העולם
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ט' - י"א
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ז אדר תשפ"ג
סיום המאמר: נפש בריאה - בגוף בריא
עקבי הצאן, עמ' קכט
הרב הראל כהן | כ"ח אדר תשפ"ג
ביטול חמץ והשבתתו
שיעור בעיון לפסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אדר תשפ"ג
