"לֹא תִּגְנֹב" – אִם נָטַלְתָּ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ אֶת שֶׁלְּךָ יִטְּלוּ מִמְּךָ"

הַשָּׁעָה שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. דָּנִי הִתְיַשֵּׁב בַּמּוֹנִית הַמַּסִּיעָה אוֹתוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה הִרְהֵר בְּעִסּוּקָיו הָרַבִּים בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם, כְּשֶׁלְּפֶתַע הִרְגִּישׁ אֶת אַרְנָקוֹ מַחְלִיק מִיָּדָיו וְנוֹפֵל מִתַּחַת לְאֶחָד מִכִּסְאוֹת הָרֶכֶב. עָבְרוּ עוֹד כִּשְׁתֵּי דַּקּוֹת שֶׁל נְסִיעָה וְהַמּוֹנִית נֶעֶצְרָה לְיַד פֶּתַח בֵּיתוֹ. מִיָּד הִתְנַצֵּל דָּנִי וְהִסְבִּיר לְבַעַל הֲמוֹנִית שֶׁהָאַרְנָק עִם סְכוּם הַנְּסִיעָה נָפַל מִתַּחַת לְאֶחָד הַכִּסְאוֹת. "סְלִיחָה", בִּקֵּשׁ דָּנִי, "הָאִם תּוּכַל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר בִּכְדֵי שֶׁאוּכַל לְחַפֵּשׂ אֶת הָאַרְנָק אוֹתוֹ הִפַּלְתִּי"?
הַנֶּהָג הִתְנַצֵּל בִּפְנֵי דָּנִי וְאָמַר שֶׁהַתְּאוּרָה הַפְּנִימִית הִתְקַלְקְלָה אֶתְמוֹל וַעֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְתַקְּנָהּ.
"אֵין בְּעָיָה" קָרָא דָּנִי, "חַכֵּה כָּאן דַּקָּה וְאֶכָּנֵס לְבֵיתִי וְאָבִיא לְכָאן פָּנָס. בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁמִּיַּד אֶמְצָא אֶת הָאַרְנָק".
הַנֶּהָג הִסְכִּים מִיַּד לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל דָּנִי.
דָּנִי רָץ לְבֵיתוֹ וּפָנָה לְהָבִיא פָּנָס. בִּמְהִירוּת רַבָּה יָצָא מֵהַבַּיִת, אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה תַּדְהֵמָתוֹ- הָרְחוֹב שׁוֹמֵם!!
הֵיכָן הַמּוֹנִית? שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ. בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר רְגָעִים חִפֵּשׂ אֶת הַמּוֹנִית בֵּין הָרְכָבִים הַחוֹנִים, אַךְ מַהֵר מְאֹד הֵבִין מָה קָרָה: הַנֶּהָג נָסַע עִם הַמּוֹנִית וְעִם אַרְנָקוֹ וּבְתוֹכוֹ הַכֶּסֶף.
בְּעוֹדוֹ חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בִּתְחוּשָׁה קָשָׁה, נִזְכַּר בְּעַצְבוּת בַּכֶּסֶף שֶׁהוֹצִיא לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת מֵהַבַּנְק.
אִשְׁתּוֹ רָאֲתָה אֶת פָּנָיו הַנְּפוּלוֹת וּבִקְּשָׁה כִּי יֵשֶׁב לִשְׁתּוֹת כּוֹס קָפֶה וּלְהֵרָגַע. הוּא הִתְיַשֵּׁב וּלְפֶתַע הִרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ מֵצִיק בְּכִיסוֹ. מִיָּד הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לַכִּיס וְגִלָּה שָׂם אֶת כָּל הַכֶּסֶף אוֹתוֹ מָשַׁךְ!
"אֵינִי מַאֲמִין! חַסְדֵּי הָ'!" קָרָא כְּשֶׁהוּא מְנַפְנֵף בַּכֶּסֶף הָרַב שֶׁבְּיָדוֹ.
וְכָאן הִסְבִּיר לְאִשְׁתּוֹ: "יָצָאתִי מֵהַבַּנְק וְנִסִּיתִי לְהַכְנִיס אֶת הַכֶּסֶף לָאַרְנָק. בְּעוֹדִי מַכְנִיס אֶת הַכֶּסֶף, נִקְרַע הָרוֹכְסָן. הֵבַנְתִּי שֶׁהַסִּכּוּי שֶׁהַכֶּסֶף יִפֹּל הוּא גָּדוֹל. לָכֵן תָּחַבְתִּי אֶת הַכֶּסֶף עָמֹק לְתוֹךְ כִּיס מִכְנָסַי.
נֶהָג הַמּוֹנִית חָשַׁב שֶׁיּוּכַל לִגְנֹב אֶת אַרְנָקִי עִם הַכֶּסֶף הַטָּמוּן בּוֹ. אוּלָם, לְמַעַן הָאֱמֶת," אָמַר דָּנִי, "אֵין בָּאַרְנָק וְלוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל כֶּסֶף!"
אִשְׁתּוֹ הִתְרַגְּשָׁה לְשֶׁמַע הַדְּבָרִים, אוּלָם הָעִירָה בְּצִדְקוּתָהּ: "הֲרֵי אַתָּה נָסַעְתָּ בַּמּוֹנִית נְסִיעָה אֲרֻכָּה. הַסְּכוּם שֶׁאַתָּה חַיָּב מִסְתַּכֵּם בִּכְמֵאָה שְׁקָלִים. הַאִם לֹא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַנֶּהָג וְלָתֵת לוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמַּגִּיעַ לוֹ עַל הַנְּסִיעָה?"

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א:
דָּנִי פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם לַנֶּהָג. הַנַּהָג גָּנַב מֵעַצְמוֹ. לְפִיכָךְ, אֵין צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַנֶּהָג וּלְשַׁלֵּם לוֹ.
זוֹ דּוּגְמָא לְמָה שֶׁקּוֹרֶה לְגַנָּבִים. הֵם גּוֹנְבִים וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהֵם בְּעֶצֶם גּוֹנְבִים מֵעַצְמָם. אֵין מְצִיאוּת שֶׁאָדָם בֶּאֱמֶת יַצְלִיחַ לֵהָנוֹת מִמַּשֶּׁהוּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מֵאַחַר שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יִפְגַּע בְּעִקָּר בְּעַצְמוֹ.
יֶשְׁנוֹ מָשָׁל שֶׁל הַמַּגִּיד מִדּוֹבָנָא זצ"ל הַמַּמְחִישׁ עִנְיָן זֶה: פַּעַם אַחַת מָכַר גּוֹי לִיהוּדִי שַׂקִּים שֶׁל קֶמַח. הַשְּׁנַיִם סִכְּמוּ שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי סְפִירַת הַשַּׂקִּים, יַנִּיחַ הַיְּהוּדִי פְּרוּטָה בַּצַּלַּחַת כְּנֶגֶד כָּל שַׂק שֶׁיִּקַּח. לְאַחַר מִכֶּן יִבְדְּקוּ אֶת כַּמּוּת הַמַּטְבְּעוֹת וְכָךְ יֵדְעוּ כַּמָּה חַיָּב הַיְּהוּדִי לַגּוֹי. כָּךְ עָשׂוּ, אַךְ הַגּוֹי, שֶׁחָמַד מְאֹד אֶת הַכֶּסֶף, נִצֵּל שְׁנִיָּה שֶׁבָּהּ הַיְּהוּדִי לֹא הִסְתַּכֵּל וְגָנַב מֵהַמַּטְבְּעוֹת שֶׁהָיוּ בַּצַּלַּחַת. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, יָצָא שֶׁהַגּוֹי גָּנַב מֵעַצְמוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמַּגִּיעַ לוֹ...
לְסִכּוּם: אֵין צֹרֶךְ לְשַׁלֵּם. הַגַּנָּב הִפְסִיד אֶת עַצְמוֹ. כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל מִי שֶׁחוֹטֵף אֶת מָה שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ, שֶׁבַּסּוֹף פּוֹגֵעַ בְּעַצְמוֹ. אוּלָם, אִם הַנַּהָג יָבוֹא לִתְבֹּעַ אֶת שְׂכָרוֹ נָדוּן לְמַעֲשֶׂה בָּעִנְיָן.
בְּהֶקְשֵׁר זֶה נָבִיא סִפּוּר עַל הַחֵפֶץ חַיִּים (מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר 'תְּנוּעַת הַמּוּסָר' חֵלֶק דּ') :
בְּאֶחָד מִמַּסְּעוֹתָיו שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים בָּהּ מָכַר אֶת סְפָרָיו, בִּקֵּשׁ מֵהָעֶגְלוֹן לַעֲצֹר וּלְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִסְתּוֹבֵב וְלָנוּחַ לְכַמָּה דַּקּוֹת. הָעֶגְלוֹן, שֶׁלֹּא יָדַע מִי הַנּוֹסֵעַ, הֶחְלִיט לְהִתְלוֹצֵץ, וּבָרֶגַע שֶׁיָּרַד, הֵאִיץ בַּסּוּסִים וְנָסַע מֵהַמָּקוֹם, מוֹתִיר אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. הֶחָפֵץ חַיִּים הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בָּרֶגֶל עַד הִגִּיעוּ לָעֲיָרָה הַקְּרוֹבָה, שָׂם בֵּרֵר הֵיכָן גָּר הָעֶגְלוֹן. מִיָּד פָּנָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן וְשִׁלֵּם לוֹ אֶת דְּמֵי הַנְּסִיעָה.