ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
היחס הראוי, שיתבאר בעז"ה מה הכוונה בו, מתבטא בשני מישורים מקבילים. הראשון הוא היחס הכללי אל התורה ומצוותיה והשני היחס הנכון בתוך המושגים עצמם ובין המושגים השונים והמדרגות שלהם.
בדברים הבאים נתבונן מעט בשני המישורים, נתחיל בפרטים ומשם נעלה בעז"ה לכללים.
כללים ופרטים:
הרמח"ל בהקדמתו לדרך ה' מבאר לנו את חשיבות הלימוד של הכללים ומתוכם את הפרטים. וז"ל:
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
1 - להתיחס בכבוד
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
טען עוד
כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת. כי הנה כל אחד מהם שיגיע ציורו אצלו, לא יניח מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו, וזה לא יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו, שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתייחסים לו ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו, ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה וחמדתו מכאיבתו ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמות שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע.
מדברי הרמח"ל נלמד על החשיבות של סידור היחס בין מושגים וידיעות שונות בלימוד אמונה בפרט ובעבודה הנפשית-פנימית בכלל. אדם הלומד רק פרטים מפסיד בשני מישורים:
א. לימודו לא יהיה מבורר כדבעי.
כאשר לאדם יש סדר אזי לכל פרט יש המקום המיוחד לו, את המשקל הנכון והאיזון בין כל החלקים השונים. לדוגמא, כאשר אדם יודע נושא מסוים בהלכה מהיסודות, הרי יכול להבחין בכל מצב בין הלכה לבין מנהג לבין חומרא. אך מי שאינו יודע היטב ומכיר רק פרטים מסוימים ומשקלם אצלו מעורפל, אזי יכול להפוך כשר לטרף ולהיפך כיון שאינו מבין השורש והענף.
ב. החלשות השמחה בלימוד.
מעבר ללימודו הלוקה בהבנה עמוקה, החשק ללימוד ודאי יחלש, שכן כל תלמודו מעורבב אצלו ואין בזה נחת ושמחה. כלומר, מתן המשקל הראוי לפי ערך המושג וחלקיו הוא הכרחי עד כדי כך שבלעדיו כל מושגיו לא בהירים ומשמחים.
יחס אל כללי תורה
ראינו אם כן שהכרחי לברר אפילו בין פרטים שונים את סדרי החשיבות, הקדימות והעדיפות. מכאן נעלה לקומה נוספת. יחס ראוי אל מושגי יסוד של תורה ואמונה.
אפשר לחשוב, לכאורה, שניתן להסתפק בבירור המעשים והופעתם במציאות. אך עיסוק ביחס מחשבתי על פניו אינו חשוב כל כך, שכן אין הוא פוגע במעשה, ומה יש אם אדם יחשוב אחרת על התורה והאמונה?!
בנקודה זאת נרחיב בעזרת ה':
מה הכוונה יחס נכון?
היחס הוא בעצם העמדה הנפשית של האדם במפגש עם מושג כל שהוא. אדם הנפגש עם מנקה רחוב או ראש ממשלה, מן הסתם ירגיש שונה וזאת רק בשל ההתבוננות והמשקל הסגולי שנותן לכל אחד לפי עניינו.
יחס נכון אל פעולות החיים מהפשוטה שבהן ועד לחמורה, הוא היסוד להצלחה והתקדמות.
משל למה הדבר דומה? לרופא מתלמד שעוסק בהתמחות בניתוחים מורכבים ואפילו פשוטים. הלימוד בדרך כלל נעשה על בובות דמויי אדם ברמה מדויקת לחלוטין. כל דבר שיקרה לאדם במהלך הניתוח, יקרה לבובה. אין ספק שהיחס ישתנה לחלוטין כאשר יודיעו לו שכעת הוא מנתח אדם אמיתי חי ונושם!
כל רעיון, אידיאל או תופעה בו אנו נתקלים בחיינו מושפע מהצורה בה אנו חושבים עליו.
אם בעיני אדם מסוים פעולה מסוימת הינה קריטית אזי הכוחות שהוא ישקיע באותה הפעולה יגדלו. האדם ישקיע באותה הפעולה זמן וכוחות נפש בשביל לפעול אותה בשלמות המירבית מבחינתו. בנוסף לכך, ערכים אחרים ידחו מפני אותה הפעולה, ולא בשל הצד הטכני שבה אלא בגלל מגמתה. אך אם תראה בעיניו כסתמית או חסרת ערך מיוחד ממילא המעשה שלו יושפע מכך בחוסר חשק לעשותה או בעשייתה באי-שלמות. המעשה יפַגע מהיחס במוקדם או במאוחר.
היחס אל הדבר הוא הכלל והביצוע שלו הוא הפרט. בשל כך, יש להשקיע בזמן ולפתח התבוננות פנימית נכונה כלפי מושגי יסוד לאורם אנו חיים כתורה, תפילה, מצוות, גאולה ועוד. ככל שנבין ונעריך יותר את ערכם הרב של אותם אידיאלים על פיהם אנו מדריכים את חיינו כך עשייתנו תהיה עשירה, מדוייקת ושמחה יותר.
פיתוח גישה נכונה במקורות
עקרון 'היחס הנכון' מתגלה בכמה וכמה מקומות בכתובים ובחז"ל. נפתח בדברי הנביאים:
דוד המלך ע"ה אומר (צז, י) 'אוהבי ה' שנאו רע', כלומר אדם שאוהב את ה' מפתח בתוכו יחס של שנאה כלפי כל מה שנוגד את רצון הבורא. לא מספיק רק לא לפעול רע או לחשוב הפוך ממנו, צריך לשנוא אותו.
שלמה בנו, אומר במשלי (כא, כז):
"זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו".
מסביר המלבי"ם:
הקרבן שמביאים רשעים, הגם שיביא הקרבן בלב שלם, בכל זאת, כל זמן שהם רשעים, רצונו לומר שלא שבו בתשובה על רשעתם הקודם, הזבח תועבה, כאויב המלך שיביא לו מנחה שהיא תועבה בעיניו אף שמביאה בכל לב אחר שהוא שנוא לו, וכ"ש אם יביאהו בזמה, שגדר הזמה הוא השתקעות המחשבה בעומק הרהורי עבירה, שגם בעת הבאת הקרבן כוונתו לזימה ועצת חטא, שחוץ ממה שלא יתקבל מפני המביא, לא יתקבל מפני ההבאה בעצמה שתכליתה לרע.
כלומר, המעשה איננו העיקר אלא מה שעומד מאחורי המעשה, הכוונה הרצויה 1 .
דברי חז"ל
הגמרא במסכת שבת אומרת (קיט, ב):
אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ.
אנו מוצאים בחז"ל מספר סיבות אשר גרמו לחורבן ירושלים, ונראה שכולם היו ומי שאמרם אולי נחלקו באיזו מהסיבות היא השורש הרע שמשם צמחה רשעה וריחוק מה'.
במקור זה אנו לומדים שאחד הגורמים לחורבן הוא היחס הבלתי נכון אל גדולים. כאשר אין הבדל בין גדול לקטן ממילא אין סמכות ואין הנהגה והעם נופל. אם היו העם מתייחסים נכון אל הגדולים והמשקל של דבריהם היה מכריע בעיניהם אולי כל מצבנו היום היה שונה..
בכל אופן, אנו רואים כאן את החשיבות הרבה שנותנים חז"ל ליחס וגישה נכונים לתלמידי חכמים.
במסכת ברכות מובאת המימרא הבאה:
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרם זלת לבני אדם? - אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן.
ישנם אנשים שיתכן ומתפללים מדי יום ג' תפילות ואעפ"כ הם מזלזלים בדברים העומדים ברומו של עולם.
מקור נוסף מרכזי בסוגיא זו הוא מהגמרא במגילה (ג,א) הדנה בדין קריאת מגילה על חשבון זמן המוקדש ללימוד תורה:
כבוד תורה קאמרת, כבוד תורה דיחיד - חמור, תלמוד תורה דיחיד - קל.
כלומר, הכבוד אל התורה, היחס הכללי אליה חמור יותר מאשר קיומה. כמובן שאצל אדם שלא מקיים תורה כלל לא שייך לומר שישנו יחס יסודי ראוי, שאם כן ודאי היה הדבר ניכר גם במעשיו.
אלו הם מספר מקורות שהובאו כבנין-אב ללמדנו על החשיבות של העמקה והתבוננות ביסודות של ערכי הקודש.
נסיים בציטוט מתוך דברי הרב צבי יהודה (אור לנתיבתי, אות ט"ו):
הגרעון של יחס הביקורת והדיון הבלתי הגון אל דברים שבקדושה אל גדולים ומורים אל בעלי מעלות ושאיפות אציליות אל אנשי מרחב וטהרה ופניה תדירית כלפי מעלה הוא לא רק בקלקול הנימוס והסדר החברתי הדרוש אלא יותר מזה בעצם ההורדה של הציור המונח ביסודו המכניס את הנעלה והעדין בזכות אמיתיותו למסגרת סדומית של הבנה מעוקלה ומקטינה שהיא שלא מענינם לגמרי וכן עיקר ערכו של היחס הישר והמכובד הוא בזהירות שבו מטשטוש צורה ובשמירת העמדה הנכונה בכלליותה שהיא גם מכשרת לתפיסה וקבלה אמיתית מבוררת ומפורטת.
^ 1.חשוב לא לטעות וללכת רק אחרי הכוונה, הרי אנו מחויבים במצוות באופן מלא הגם שלא תמיד הננו מבינים ומזדהים עם תוכנם – 'נעשה ונשמע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
