ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, אך הרב היה רגיל לשבת וללמוד תורה עד שלוש או ארבע לפנות בוקר. נכנסתי לחדר הסמוך אל הרב ואמרתי לו: "הרב טעה פה".
הרב לקח את הכתב בידו, התבונן בדבר, ולאחר כמה דקות הבהיר לי במאור פנים את כוונתו. פתאום הבנתי שלא הרב טעה אלא אני טעיתי, ובגלל שלא הייתה לי מספיק 'אמונת חכמים' בדבריו של הרב, לא התעמקתי מספיק בדבריו ולא הבנתי את עומק כוונתו. יתכן שאם הייתי עמל על הדברים במשך שעות או ימים, הייתי מבין את עומק כוונתו.
אותו רגע הפך לקניין גדול בחיי. הרי כל גדולי ישראל שבכל הדורות, שלעיתים איננו מבינים את דבריהם ואנו מקשים עליהם קושיות ורוצים לדחות את דבריהם, אם הם היו 'בחדר הסמוך' והיינו ניגשים אליהם ושואלים אותם, בוודאי הם היו מבהירים לנו את עומק כוונתם.
והעניין מחובר לדברים שכתב 'השרידי אש' על המשנה באבות, שתורה נקנית ב"פלפול התלמידים ובאמונת חכמים". לכאורה, במבט ראשון, האמונה והפלפול סותרים זה את זה, שהרי מי שמאמין לא מפלפל ולא שואל?
ותשובתו – מי שמאמין בדברי החכמים ויודע שכוונתם עמוקה וידיעתם רחבה, הרי כשיש לו שאלה על דבריהם, הוא אינו מבטל את דבריהם, אלא מעיין ומתעמק עד שמעמיד את דבריהם על תילם. נמצא שאמונת החכמים היא זו שגורמת לפלפול התלמידים, ורק כך האדם צולל לעומקה של תורה וקונה אותה. (על פי ההקדמה לספר 'לפרקים' עמ' 22).
כמה הדברים חשובים לדורנו, כשיש לצערנו המבטלים בשטחיות את דברי גדולי ישראל שבכל הדורות, ויש המזלזלים אף בנביאנו ומלכינו הגדולים, בחושבם שאם הם יקשו ויבטלו את דבריהם ודמותם, הם גדולים, צדיקים, ומעמיקי מחשבה יותר מהם. אמת, טוב לשאול שאלות, וכך לצלול לעומקם של דברים, אך דווקא מי ששואל מתוך אמון בדמותם ובעומקם של גדולי הדורות, הוא שיצלול לעומקה של תורה וידלה ממנה פנינים.
עניין זה קשור מאד לחודש הנוכחי, חודש העיבור, חודש אדר א'. בחודש זה ניכרת ביותר עוצמתם של החכמים, המקדשים את החודש ומעברים את השנה, ומשפיעים על עיתוי החגים והמועדים. כידוע, ברגלים אנו חותמים בברכת – 'מקדש ישראל והזמנים', מפני שעיתוי קדושת הזמנים תלוי בבית הדין של חכמי ישראל.
ביטוי נוסף לכך שבעיבור השנה ניכרת חכמתם של ישראל מצאנו בגמרא (שבת עה) בדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן, "שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר: ושמרתם...כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". מכאן מנה הסמ"ג במצווה מז' מצווה בתריג' מצוות לחשב התקופות והמזלות, כדי שידע לעבר החודש והשנה, (שאר מוני המצוות חולקים ולא מונים זאת כמצווה). ומבארים, שבעיבור השנה יש חכמה מיוחדת, כי התורה והחכמים ידעו את כל החישובים האסטרונומיים, ויצרו לוח שנה מורכב המתאם את מהלכי השמש והירח.
בזמן שזכינו לסנהדרין היו מקדשים את החודש לפי הראיה, ומעברים את השנה גם לפי החישובים של תקופת האביב וגם לפי המציאות של מזג האוויר והשלכותיו החקלאיות באותה שנה. כך היה הלוח ביטוי לחכמתם של ישראל בצורה חיה, הקשובה ובוחנת את המציאות.
מימי הלל השני, עת עמדה הסנהדרין לפני ביטולה, (לפני כ1650 שנה), עמדו חכמי ישראל וחישבו את החשבונות לדורות רבים, וקדשו לוח שנה שבכוחו לעמוד בקריטריונים התורניים לזמן רב. באותו זמן, התמעט כוחם של חכמי ישראל החיים איתנו בכל דור, ולא היה עוד בכוח חכמינו להראות את חכמתם ובינתם בשלמות בכל דור. מאידך, התגלתה חכמתם האדירה של חכמי ישראל בדורות הסנהדרין, שידעו להכיר את המציאות ולחשב חשבונות כה מסובכים, עד שיצרו לוח שבכוחו להכיל את כל המורכבויות לדורות רבים. כך נגלתה חכמת התורה, במובן מסוים, בעוצמה גדולה יותר.
בסיכומו של דבר, חשוב לדעת, שעדיין יש פער קטנטן של מספר דקות בין השנה הממוצעת של הלוח שבידינו לשנה האסטרונומית. וכך במרוצת דורות הגלות, הולך ונוצר פער מסוים, שסופו להפוך לבעיה הלכתית.
בעיה זו עתידה להיווצר רק אחרי תום האלף השישי, וכך יוצא שגם הלוח העברי עומד וזועק, שהגיעה העת לגואלנו, ועתידה לשוב הסנהדרין לישראל, לקדש חודשים ולעבר שנים, ולגלות את חכמת התורה וחכמת ישראל לעיני העולם כולו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
