ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פתחי אמונה

שיעור מס 11

פרק 11

איך להתכונן לחגים?

איך מקבלים 'הארות' של החג? מה המשמעות של החג? איך נמשיך את החג להמשך השנה?
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
לימוד לקראת המועד
פתחי אמונה
הרב אלישיב קפקה
10 - הכל מתחיל בפנים
11 - איך להתכונן לחגים?
12 - למה לשמור על הקדושה?
טען עוד
השולחן ערוך בתחילת הלכות פסח (תכט, א) כותב: שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום. ונהגו כבר רבים לעסוק גם בענייני מהות החג לפניו, יחד עם הלימוד ההלכתי 1 , הן בפסח והן בשאר מועדי ישראל.
אצל בחורי ישיבה הדבר מצוי יותר ממי שאינו, משום שבדרך כלל זמנו בידו ולבו מתלהב מדברי אגדה, ועל כן משקיעים ולומדים לקראת המועד ומצפים לקבל הארות, השפעות והתחדשות. אמנם, לפעמים אלה קצת 'דיבורים באויר', שכן מה הם אותם השפעות עליונות ואורות עליונים המופעים עלינו? איך אפשר לקבלם ומה עושים איתם?
בשורות הבאות אנסה להכין קצת כלים לדיבורים עליונים אלו ולהכניסם ל'דרך העבודה'.

יסוד כל מועד במפורש בתורה ובחז"ל
באופן עקרוני, בכל עיסוק במועדים יש רבדים רבים בענייני האמונה והמחשבה. שבעים פנים לתורה ודרכים שונות בעבודת ה', וממילא כל אחד מתרכז באותם צדדים הקרובים לנטייתו הטבעית.
עם זאת, ראשית יש להזכיר את הדברים הפשוטים שעיקרו של כל מועד ומועד עוסק בהם. בזמנים המציינים את יציאת מצרים או הצלה אחרת כחנוכה ופורים יש לזכור זאת ולעסוק במעשה עצמו לפרטיו השונים. ובזה יש הרבה מאד להרחיב, מדרשים רבים על ענייני יציאת מצרים וההליכה במדבר. לימוד המגילה והבנת התהליכים שיצרו אותה, וכן בחנוכה. ובימים כגון ראש השנה ויום הכיפורים שאינם מציינים מאורע מסוים, השלב הראשוני יש לעסוק במהויות היסודיות יותר של היום.
ביחס לימי הצלה, העיסוק ברמה הבסיסית פעמים רבות אינו מספק, משום שאנו יודעים שהרבה פעמים ניסו לכלותנו ולא עלתה בידם, ומה המיוחד שיש בימים האלו?

הארת הזמן חוזרת
כותב הרמח"ל בדרך ה' (ד, ז):
שסדרה החכמה העליונה שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו.
פירוש הדברים, כל מועד בלוח השנה העברי אינו רק האירוע החד פעמי שהיה אז בהתרחשות הראשונית, אלא את אותם הכוחות, היכולות שעם ישראל קיבל באותו זמן, יכול הוא לקבל עכשיו. לדוגמא, אם בפסח ישראל קבלו כח ויכולת לצאת מעבדות לחירות, אזי כל שנה בפסח יש יכולת בידינו להתמלא בתוכן זה ולהמשיך אותו לשאר ימות השנה.
רצוני לומר, שההשפעות וההארות אין עיקרם בהרגשת הלב ובהתפעלות אלא עיקרם בשינוי שהם פועלים על האדם. בחגים בכלל אנו מוציאים מתוכנו רצונות גדולים ושאיפות כבירות לתיקון הכלל והפרט. הדבר מצוי הרבה בפורים, אז השמחה והאמונה פורצות את הגדרים הרגילים ויהודי מרגיש שהוא נוגע בשמים, ואכן הוא שם. אך יהודי שיצא מפורים 'ולא נודע כי באו אל קרבנה', יהודי שעבודת ה' שלו לא תשתנה ולא תתחזק אזי זהו סימן לכך שלא זכה בשלמות לאורות העליונים.
אין בדברים אלה להמעיט בערכן של מחשבות טובות ורצונות גדולים המתעוררים, אך יש לזכור שמהותם של ההשפעות הן במה שפועלות על היהודי לשנות אותו ולרומם אותו בהמשך השנה! מי שלאחר פורים רואה שמתאמץ יותר להתבונן ביד ה' המתגלה בתוך הטבע, לשמוח גם במצבים קשים יותר וכן הלאה, סימן טוב הוא לו שזכה לקבל את האורות. והוא הדין לימים הבאים לאחר פסח או שבועות ובשאר הימים הטובים.

'דרך העבודה'
יש להכין את הכלים הראויים לקבל את הרעיונות ותכני החג, והם שלושה:
א. המצוות המיוחדות למועד.
ב. הבנת התוכן המיוחד למועד.
ג. תפילה.

ונפרט:
א. המצוות כולן הן לבוש לתוכן רוחני עמוק, שמתגלה בעולם. המצוות המעשיות הן האפשרות של קידוש המציאות והעלאתה. יהודי שיברר רבות את עניינם של ד' מינים או נר חנוכה וכן הלאה אך בפועל לא יקיים את המצווה, כמובן שלא יזכה לאור שלהן. על כן הדבר הראשון אותו צריך לקיים בשלמות הוא המצוות המעשיות המיוחדות ליום, ועל ידי כך האור הגנוז בהן יקלט בנו.
ב. הבנת התוכן המיוחד למועד הוא הכרחי לקבלת ההארה שלו. הרב חרל"פ על ימים נוראים כותב שכגודל ידיעת הערך של הימים כך גדלה השפעתם על האדם, וז"ל:
הבדל רב יש בין עניינים גשמיים להעניינים הרוחניים. בהגשמיים אין הידיעה על תועלת הדבר מקושרת עם הפעלתו כי הדבר פועל גם בלא ידיעה ממנו. לפי שהתועלת הצריך לצאת ממנו הוא הכרחי וטבעי . אולם לא כן ברוחניים שהידיעה על יקר הדבר וערך הפעלתו היא היא המוציאה מכח אל הפעל את כל התועלתיות העתידים לבא מהם וערך ההתגלות לפי ערך הידיעה וההרגשה. וזה נוהג בין במובן ההפעלה הכללית מה שכל דבר טוב ומועיל וביחוד מצוה וחובה פועלים במציאות כולה ובין בההפעלה הפרטית, זו הפועלת על האדם הפועל אותה.
כלומר, הידיעה על אופן פעולת מערכת העיכול לא גורמת למערכת לפעול טוב יותר, לכל היותר הידיעה נותנת כלים לאדם כיצד להתנהג עם המערכת בצורה נכונה. אך ברוחניות הדבר שונה. גזרה חכמתו יתברך שככל שיהודי מבין יותר את ערכה של המצווה כך השפעתה עליו ועל המציאות כולה גדלה. אם כן, ככל שמעמיקים ומתכוננים בשכל ולב לקראת החג ההשפעה של אותו הכח המיוחד יופיע עליו יותר.
ג. תפילה לרבונו של עולם שחפץ במצוותינו שיזכנו להתרומם להתקדש באמת במועד ולקבל את כל הכוחות המתגלים בו.

הערות מעשיות:
-יש כמה סגנונות של ספרים באמונה בהתייחסות לעבודת ה' בכלל ולחגים בפרט:
יש ספרים שמכוונים ישירות מה לחשוב, על מה להתפלל, כיצד צריך להרגיש או לנסות לכה"פ (נתיבות שלום, ר' צבי מאיר, קונטרס עבודת ה' לימי הפורים ודומיהם).
יש ספרים שרק מלמדים על מהותו של יום ומשמעותו הכבירה ולא מדברים על מעשה או רגש כזה או אחר אלא אם כן מתארים אותו כבא ממילא אך לא כהכוונה. עבודת ה' על פי דרך זו היא לרומם את ההתבוננות כולה, לזכך את כל הנפש וממילא יבואו הרגשות והמחשבות המתאימות (כתבי הרב, חב"ד, שפת אמת וכלל הספרים העוסקים בפנימיות התורה בהבנת העניין לכשעצמו ודומיהם).
יש ספרים שהם ממצעים, כלומר עוסקים בהסברת העניין לעומקו ולבסוף אף מכוונים מעט את המחשבות והרגשות של הלומד (ספרי הרב חרל"פ).
כל לומד יבחר לעצמו את האופן בו יבנה בצורה הגדולה ביותר ובו להשקיע את מירב כוחו אך ללא הזנחה מוחלטת של הסגנונות האחרים.
-על רגש לא פועלים בכינון ישיר, כלומר לא אומרים ללב – תשמח, על הרגש פועלים בעקיפין וכך הוא מתעורר באופן טבעי יותר ובריא יותר. העקיפין הוא בלימוד על העניין וממילא מתעורר רצון בלב לקראתו. וכן על ידי עשיית מעשים מעוררים, כעין דברי הרמח"ל במסילת ישרים על הזריזות. על ידי החיוך החיצוני והריקוד ניתן לעורר את הלב, אך לא לבדוק מתי הוא יגיע, מתי 'אכנס לעניינים' וכן הלאה.
-גם מי שלא מצליח להתרומם ולשמוח בזמן המועד כפי שרצה, מסיבות שונות, ידע שאת העיקר והשמחה הפשוטה שהשיג יכול להמשיך הלאה לאחר מכן ובכך זכה בכל!
- כל הנ"ל לא מתייחס להשפעות רוחניות-עליונות על הנשמה, השפעות שאינן מורגשות ליהודי הפשוט.
ועל הדרך הדרוש אסיים, "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" יש לזכור את הימים האלה של הפורים (או כל חג) ולעשות וליישם ולגלות אותם, את תכנם ומהותם, גם לאחריו.





^ 1.וראה בשו"ע הרב (תכט, ד): "ועכשיו אין נוהגין לדרוש הלכות בחג עצמו (לפי שהכל כתוב בספר) אלא דורשין באגדה מענינו של יום".
עוד בנושא פתחי אמונה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il