ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סנהדרין מכח כלל ישראל - פרק ט"ז ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי חידוש הסנהדרין בימינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

סנהדרין מכח כלל ישראל - פרק ט"ז


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון

בשבוע שעבר הבאנו את שיטת הרשב"א שיש חילוק בין סמיכת סמוך מפי סמוך עד למשה רבנו ובין סמוך שהוסמך באמצעות הסכמת חכמי ארץ ישראל. מי שהוסמך מפי סמוך יכול לדון בכל העולם ואלו מי שהוסמך בדרך של חידוש הסמיכה יכול לדון רק בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ אינו יכול לדון אפילו אם נטל רשות מראש הגולה (ריש גלותא) או אפילו בהסכמת בעלי הדין.

טוען מו"ר מרן הגר"ש ישראלי כי חידושו של הרשב"א מעוגן ומדוייק מדברי הרמב"ם וז"ל: " והנה לשון הרמב"ם בהלכה זו: "אם כן למה היו החכמים מצטערים על הסמיכה, כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל, לפי שישראל מפוזרים ואי אפשר שיסכימו כולם ואם היה סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולם אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בי"ד". והסבר הרמב"ם תמוה, מה שייך לומר ש"ישראל מפזורים" לגבי שטחה של א"י שכל שטחה הוא מצומצם, בפרט שאין צורך אלא להסכמת החכמים שאין צורך לאסוף את כל ישראל, ומהו שאמר "אי אפשר שיסכימו כולם", איך אפשר לקרא לזה "אי אפשר", ומשום מה לא יסכימו ... ומה שדקדק בלשונו "אלא דן דיני קנסות לכל" אינו מובן מה רצה בהדגישו את המלה "לכל" וכי את מי נבוא להוציא, וכבר דקדק מהר"י בי רב בתשובתו שהמלה "לכל" חסרה כל מובן ...

על כן על פי הרשב"א הנ"ל הדברים מתפרשים באופן אחר, ואין דברי הרמב"ם מוסבים על בני א"י כי בזה באמת לא שייך לקרותם מפוזרים, אלא כוונתו על ישראל שבחוץ לארץ, שמיכוון שכל ישראל נפוצים בארבע כנפות הארץ, ולא היתה בשום אופן באותו זמן אפשרות להקים קשר עם כל נדחי ישראל ולאסוף את כל החכמים שבעולם כולו לא"י בכדי שתחשב הסכמת כל ישראל. ועוד שהסברא נוטה לומר שגם אם היו, מצויר דבר זה, אין זה מספיק, כיון שכל עיקר הסברא הוא שהסמיכה מתחדשת עפ"י הסכמת הציבור, כל עוד שהציבור הוא בחו"ל ושם אין הסמיכה נוהגת, גם אם יבואו החכמים שמחו"ל לא"י ויביעו הסכמתם גם כן אין זה מספיק שכח ציבור שהוא בחו"ל אין בכוחו להסמיך. ונמצא שבאמת "אי אפשר שיסכימו כולם" הן מבחינה טכנית, הן מבחינת הדין כל עוד שנמצאים בחו"ל.

זהו שכתב הרמב"ם שהיו מצטערים על הסמיכה שתבטל מישראל, היינו שתבטל מישראל בכל תפוצות העולם, שאמנם אפשר לקיימה בא"י אבל יהיו זה רק על ציבור מצומצם של אלה הנמצאים בארץ, אבל רוב ישראל הנמצאים בחו"ל לגביהם תתבטל הסמיכה. וזה בסמיכה שכוחה מצד הסכמת הציבור. אבל סמוך מפי סמוך שכוחו נובע מהסמיכה של משה רבנו "דן דיני קנסות לכל" גם לבני חוץ לארץ...ועל כן הצטערו חכמים על הסמיכה שלא תבטל (אפילו חלקית), כי יש הבדל גדול בין שתי הסמיכות" (עמוד הימיני סימן ד סע' י).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il