הלכות ערב תשעה באב | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

א - סעודה מפסקת
ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת שלפני הצום, לא יאכל אדם שני תבשילים (תענית כו, ב, במשנה), מפני שבאותה שעה האבל על החורבן גובר ואין ראוי שאדם ינהג בעצמו חשיבות ויענג עצמו בשני תבשילים. אבל בתבשיל אחד אין עינוג מיוחד. וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין (תענית שם), מפני שאלו מאכלים חשובים ומשמחים. ואמנם כיום מנהג ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב (לעיל ח, יג), אלא שעד הסעודה המפסקת איסור אכילת בשר ושתיית יין ממנהג ראשונים, ובסעודה המפסקת האיסור מדברי חכמים. ולכן חולה או יולדת שהבשר יכול לחזקם רשאים לאכול בשר בתשעת הימים, אבל מזמן סעודה מפסקת ועד סוף תשעה באב אסור להם לאוכלו. 1
ומהי סעודה המפסקת? זו הנעשית אחר חצות היום והיא הסעודה האחרונה שלפני הצום. אבל אדם שאוכל את סעודתו האחרונה לפני חצות היום, רשאי לאכול בה שני תבשילים. המנהג המקובל, שאוכלים בצהרים סעודה רגילה עם כמה תבשילים, ולקראת הצום אוכלים את הסעודה המפסקת ובה תבשיל אחד בלבד. ולא יערים לאכול סמוך לצום סעודה עם כמה תבשילים ואח"כ יברך ברכת המזון ויפסיק מעט ומיד יאכל עוד סעודה כדי שזו תחשב לסעודה המפסקת.
אמנם בדיעבד, כשלא הספיק לאכול בצהרים ארוחה מלאה, והתאחרה לו השעה והוא חושש שאם לא יאכל כמה תבשילים יקשה עליו הצום, יוכל לאכול ארוחה מלאה, ואחריה יעשה הפסקה של חצי שעה לפחות, וטוב שילך בה לבית הכנסת להתפלל מנחה או ללמוד, ואח"כ יחזור לביתו לאכול את הסעודה המפסקת. ויזהר שלא לאכול בסעודה הראשונה הרבה עד שלא יהיה לו תאבון לסעודה המפסקת (עי' שו"ע ורמ"א תקנב, ט; מ"ב כב).

ב - הגדרת המאכלים האסורים
מותר לאכול בסעודה המפסקת מאכלים חיים, כמו פירות וירקות, ללא הגבלה. אבל אם בושלו, הרי הם נחשבים כתבשיל למרות שגם בלא בישול ניתן לאוכלם.
גבינה, לבן וחמאה וכל מוצרי החלב שעברו פיסטור, אינם נחשבים מבושלים, מפני שחימומם נעשה מסיבות בריאותיות ולא כדי להשביח את טעמם (שו"ע תקנב, ד; באה"ט ה, כה"ח יג).
אם בישלו גזר עם תפוחי אדמה, אסור לאכול את שניהם, מפני שהם שני תבשילים, ויאכל את הגזר או את תפוחי האדמה. וכן אם בישלו איטריות עם גבינה, או עדשים עם ביצים, הרי הם שני תבשילים מעורבים ואסור לאוכלם יחד. ואפילו אם בישלו שני תבשילים מאותו מין, רק שאחד בלילתו רכה והשני עבה, נחשבים כשני תבשילים. וכן ביצה קשה וביצה רכה, נחשבות שני תבשילים. אבל תבשיל שבדרך כלל רגילים לערב בו שני מינים, האחד עיקרי והשני מוסיף בו טעם, כמו אורז עם מעט בצל, נחשב כתבשיל אחד (שו"ע תקנב, ג). עדה שנהגה לאכול מאכל מיוחד לאבלים, כגון עדשים וביצים, למרות שיש בו שני מינים, נחשב להם כתבשיל אחד שמותר לאוכלו (שו"ע תקנב, ה).
האיסור חל על מיני מאכלים מבושלים או צלויים, אבל על מאפים כלחם ועוגות אין איסור, שעיקרם לשביעה (אשל אברהם בוטשאטש). ויש נמנעים מאכילת עוגות, כדי שלא להרבות בהנאת סעודה מפסקת. פיצה נחשבת כתבשיל, מפני הגבינה שעליה.
נכון שלא לאכול בסעודה המפסקת שוקולד, חטיפים וממתקים, מפני שתכליתם לפינוק ולא לשביעה (עי' רמ"א תקנב, א). אבל כשאין שם דבר אחר לשבוע ממנו, מותר לאוכלם.
לגבי מאכל כבוש, כדוגמת מלפפון כבוש, יש אומרים שראוי שלא לאוכלו, כדי שלא להרבות בהנאה מסעודה מפסקת, ועוד שאולי הוא נחשב כמבושל (שכנה"ג, כה"ח תקנב, כו). ויש מי שמתיר (ערוה"ש תקנב, ז).
מותר לאכול סלט ירקות חי מתובל בשמן ותבלינים. ויש מהדרים שלא לאוכלו, כדי שלא להרבות בהנאת סעודה מפסקת (חיד"א, כה"ח תקנב, יא).
נהגו שלא לאכול בסעודה המפסקת דגים, מפני שדגים נחשבים מאכל חשוב כדוגמת בשר. ויש מקילים לאכול דגים מלוחים וסרדינים שלא בישלום (עי' שו"ע תקנב, ב; כה"ח יח).
משקאות מבושלים אינם בכלל תבשיל, ולכן מעיקר הדין מותר לשתות בירה, שֵׁכָר, קפה ותה בסעודה מפסקת. אלא שפוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה שלא לשתותם בסעודה המפסקת, כדי שלא להרבות בתענוג והנאה בסעודה זו. אבל מי שרגיל לשתות שכר בכל סעודה, ובלא זה העיכול קשה לו - רשאי לשתותו. וקפה ותה פחות חשובים ממשקה משכר, ולכן המרגיש צורך לשתותם - רשאי, אבל מי שיכול בקלות לוותר עליהם - טוב שיוותר. לגבי שאר מיצים מתוקים, לצורך מותר לשתותם, ולשם פינוק אין לשתותם (עי' רמ"א תקנב, א; מ"ב ד).

ג - מנהגי סעודה מפסקת
מסופר בתלמוד (תענית ל, א) שכך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי בסעודה המפסקת, היו מביאים לפניו פת חריבה במלח, ויושב במקום בזוי בין תנור לכיריים, ואוכל ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. וכן נהג הרמב"ם להחמיר על עצמו, לאכול בסעודה זו פת ומים בלא שום תבשיל.
אבל ההדרכה לרבים לאכול גם פירות וירקות, כדי לאגור כח לקראת הצום. ונהגו רבים שהתבשיל האחד שהם אוכלים בסעודה זו הוא ביצים קשות, שנהגו אבלים לאוכלן, מפני שהן עגולות ורומזות לגלגל החוזר בעולם. ואין איסור לאכול שתי ביצים. ויש נהגו לאכול תבשיל עדשים, שאף הוא מאכל אבלים (שו"ע תקנב, ה-ו).
כדי לבטא את שפלותנו עקב החורבן, נוהגים לשבת על הקרקע בסעודה המפסקת, אבל אין צריך להסיר את הנעליים (שו"ע תקנב, ז). יש אומרים, שעל פי הקבלה נכון להניח בד לחצוץ בין היושב לקרקע. ויש מחמירים בזה גם על גבי מרצפות (עי' כה"ח תקנב, לט). המתקשה לשבת על הקרקע, וכן חולה, זקן, יולדת ומעוברת, רשאי לשבת על כסא, וטוב שישנה את מקומו (עי' כה"ח תקנב, לח).
ישב כל אחד לבדו בפינתו לאכול סעודה מפסקת, שנאמר על האבל (איכה ג, כח): "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם". ואף אם ישבו שלושה אנשים במקום אחד, אינם מצטרפים לזימון, מפני שכל אחד נחשב לבדו (שו"ע תקנב, ח; מ"ב יט).
לכתחילה לומדים בערב תשעה באב אחר חצות היום בדברים עצובים הקשורים לתשעה באב או לדיני אבלות. אבל מי שחושש שאם יגביל את עצמו ללמוד בנושאים אלו יתבטל מלימודו, מוטב שילמד במקום שליבו חפץ (רמ"א תקנג, ב, ומ"ב ח).
מי שסיים לאכול סעודה מפסקת ורצה לאכול עוד, רשאי, שהצום וכן דיניו מתחילים בשקיעת החמה ולא בסיום הסעודה. ורק מי קיבל על עצמו להתחיל בתענית לפני כן, קבלתו מחייבת אותו (שו"ע תקנג, א. עי' מ"ב ב).

ד - המעבר בין שבת לתשעה באב שחל במוצאי שבת
כלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן כאשר תשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת. וכמובן שכך הדין כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, שבשבת שלפניו נוהגים כבכל השבתות.
אולם בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי הצום. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום הקודם ומתחיל היום החדש, בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא 'בין השמשות'. וכיוון שיש מצווה להוסיף על השבת, השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. יוצא אם כן, שמשקיעת החמה ועד דקות ספורות אחר צאת הכוכבים הוא זמן משותף לשבת ולצום. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה.
לפיכך, בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת. אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה, מפני שאין חובה מצד השבת להמשיך לאכול סעודה שלישית אחר שקיעת החמה (שו"ע תקנב, י; מ"ב כג). וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות, הואיל וממילא אין רגילים לשיר שירי שמחה בכל שעה משעות השבת. וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת. אבל מי שיצא משירותים בבין השמשות, יטול ידיו כרגיל, שאם לא יעשה כן נמצא מתאבל בשבת.
נשארים לבושים בבגדי שבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכסא ולומר שלום זה לזה, עד שיצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת, וכשיגיע זמן צאת השבת (כפי המפורסם בלוחות), יאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה יפרדו מהשבת. אח"כ יסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי חול שכבר לבשום בשבוע שעבר, שאין ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב. 2
נוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת כרבע שעה אחר צאת השבת, כדי שכל המתפללים יספיקו להיפרד מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם ולבוא לבית הכנסת לתפילת ערבית וקריאת איכה בבגדי חול.

ה - כיצד מבדילים במוצאי שבת שהוא ט' באב
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב, אבל אומרים את ההבדלה שבתפילת ערבית - 'אתה חוננתנו', ואח"כ מותר לעשות מלאכה. אמנם בפועל, נוהגים לומר מיד בצאת השבת לפני שמחליפים לבגדי חול: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובכך מקיימים את ההבדלה בדיבור, ומאז מותר לעשות מלאכה. יש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זו כדי שיבדילו בנוסח שתקנו חכמים 'אתה חוננתנו', אבל אין בכך חובה, וניתן לקיים לכתחילה את ההבדלה שבדיבור על ידי אמירת: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (מ"ב תקנו, ב).
בנוסף להבדלה שבדיבור, מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. נוהגים לברך על הנר אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה, שאז מדליקים נרות. גם נשים מברכות על הנר. מי שהשתהה ולא בירך על הנר בתחילת הלילה, יכול לברך כל הלילה, שכל הלילה של מוצאי שבת הוא זמן ברכת הנר.
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, 'הגפן' ו'המבדיל'. אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
כאן המקום לבאר שבכל מוצאי שבת, למרות שכבר יצאו כוכבים, תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה עד שיקיימו את ההבדלה בדיבור, ושלא לאכול עד שיאמרו את ההבדלה על הכוס. במוצאי שבת שאי אפשר להבדיל על הכוס, מסתפקים בהבדלה שבדיבור שעל ידה מותר לעשות מלאכה. ובמוצאי תשעה באב, לפני שאוכלים, מבדילים על הכוס.
חולה שצריך לאכול בתשעה באב, צריך להבדיל על הכוס לפני שיאכל. ונכון להבדיל על משקה מדינה (עדיף משקה משכר, ובדיעבד משקה נפוץ כדוגמת קפה - פנה"ל שבת ח, ד). ואם אין לו משקה מדינה, יבדיל על מיץ ענבים. ובדיעבד, כשאין לו מיץ ענבים, יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל). ויש אומרים, שאם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן ישתה מהיין ולא החולה. קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו (שש"כ סב, מה).

^ 1.. ואף שחולה פטור מצום תשעה באב, מכל מקום עליו לאכול מאכלים פשוטים, ולכן לא יאכל בסעודה מפסקת בשר, ולא שני תבשילים. ועי' להלן י, ג. ורק אם ישנה הוראה רפואית מפורשת לאכול בשר ולשתות יין, יוכל החולה לאוכלם בצום ובסעודה מפסקת.
יש לציין כי מדין הגמרא תענית ל, א, מותר לאכול בסעודה המפסקת בשר מליח או יין מגיתו, שאינם משמחים, אבל כיוון שנהגו בזה איסור מר"ח אב, פשוט שגם בסעודה המפסקת אסור לאוכלם. ועולי תימן נוהגים כדין הגמרא.
^ 2.. יש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, ובתנאי שיעשו זאת בלא שירגישו שהסרת הנעליים נעשית לשם אבלות. אולם המנהג הרווח להסיר את הנעליים אחר צאת השבת. ועי' בהלח"ב פ"ח הערות 2 ו-7, שמבאר עפ"י הגר"א שאין עינוי בשבת, ולפי"ז מותר לרחוץ ולסוך עד צאת השבת. אבל למנהג המקובל כל שאינו ניכר כאבלות או עינוי יש להימנע ממנו. ולכן לכתחילה אין לרחוץ ולסוך, אבל היוצא משירותים ירחץ ידיו כרגיל, היינו את כל ידו, ולא רק אצבעותיו כפי שנוטלים בתשעה באב.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב

הלכות תשעה באב

10 דק'
הלכות תשעה באב
תשעה באב הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | אב תשפ"ה
הלכות תשעה באב
ממעטין בשמחה
הרב אליעזר מלמד | אב תשס"ח
הלכות תשעה באב
פרשת דברים-חזון ותשעה באב מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אב תשע"ז
נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי תשעה באב
נוסחים שונים
הסידור המהיר | אב תשפ"ב

הלכות תשעה באב

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

מסכת החיים
כשם שנכנס לברית
פרק ב'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט
שיעורים במסכת קידושין
זכין לאדם שלא בפניו
קידושין מב ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א
מסכת החיים
בית נאמן בישראל
פרקים א' - ב'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט
שיעורים במסכת קידושין
זכין לאדם שלא בפניו
קידושין מב ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אורי שרקי
הרב דוד דודקביץ'
הרה"ג צבי שכטר
הרב שמואל אליהו
הרב שלמה שושן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז