ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פתחי אמונה

שיעור מס 19

פרק 19

איך ללמוד אמונה?

ההיקף הנדרש בלימוד אמונה וצורת העיון בו.
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
אופן לימוד האמונה
פתחי אמונה
הרב אלישיב קפקה
18 - החשיבות של לימוד אמונה
19 - איך ללמוד אמונה?
20 - 'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
טען עוד
תורת האמונה
אחד החידושים המרכזיים של בית מדרשו של הרב זצ"ל הוא מה שנקרא 'לימוד אמונה'. כבכל לימוד יש לעיין בכמות ובאיכות, דהיינו מהו ההיקף הרצוי ומהו האופן הנכון ללמוד ולהעמיק. כמובן, ששאלות אלו תלויות גם בצדדים האישיים של כל לומד.
היקף הלימוד
אחד המדדים לתלמיד חכם הוא היקף ידיעותיו ועמקותן בכל סוגיא בה עוסק. ככל שהנושא מלובן ונלמד מצדדים רבים יותר תוך כדי הבנת הגישות השונות ואף החולקות – אזי המבט הכללי על העניין הנלמד שלם ואמיתי יותר.
הדבר נכון אף בנוגע ללימודי האמונה. ישנם דרכים שונות ודגשים ייחודיים לבתי מדרש מגוונים, אך כיון שכולם 'מרועה אחד ניתנו' וודאי שיש מקום לכולם, באשר כולם כפופים לאמונה ולהלכה המסורה לנו מדורי דורות 1 .
הרב התייחס לצורך בלימוד אמונה במקומות רבים (אגרות ראי"ה כז, מד ועוד), נראה מעט אודות ההיקף הנדרש בחלק העיוני-מחשבתי של התורה (אדר היקר, 16):
...מן התחלת התגלות המחשבה העברית, בספרים שאחרי כתבי הקדש, התלמודים והמדרשים, שהם הנם שדה העבודה עצמה, המצומדים אל המחשבה הנצחית במעמד ישר, - למשל מן ספרי רב סעדיה גאון, הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, העקדה, העקרים, ודומיהם. וכה ילך הקו הלך והקיף לאטו, עד ספרי ראשית חכמה, של"ה, מהר"ל מפראג, וכל הדומים להם, ומהם עד ספרי הדורות המאוחרים, ספרי הגר"א ותלמידיו, הגר"ז מלאדי וכל בעלי ההסברה שבחסידות, וכל הדומים לאלה ולאלה וכל המתילדים מהם, ספרי הרמ"ח לוצאטו, יסוד ושורש העבודה וכיוצא בו, וכל הספרים הממצעים בין תקופה לתקופה ומהם עד עבודת בחירי המחברים בדורנו והסמוך לו, שבמקצע החביב והנערץ הזה.
כפי שרואים בהדרכתו צריך ללמוד את כל הצדדים השונים בלימודי המחשבה מדורות התנאים ועד לימינו. מעיון ברשימת הספרים אותה מונה הרב, עולה בבירור העובדה שבמהלך כל הדורות גדולי ישראל עסקו בעומק בסוגיות האמונה והמחשבה. אם כן, מה היה חסר? מה חידש הרב בתביעתו ללימוד אמונה?
התשובה היא שנעדרת הייתה צורה שיטתית מסודרת. רוב תלמידי החכמים לא השקיעו זמן מסודר בלימוד סוגיות בנשמתה של התורה. זאת רצה הרב זצ"ל להחזיר לבתי המדרש, הסדר והעיון בפנימיות התורה.
שתי תנועות חשובות קמו מתוך בתי המדרש בדורות שקדמו לרב, ושתיהן הדריכו אף הן ללימוד החלק הפנימי של התורה, הלא הן תנועת המוסר ותנועת החסידות. הרב זצ"ל החשיב והעריץ את מייסדי השיטות ואף ינק ואימץ רבות מדרכיהם. כל זאת לא מנע ממנו להסתייג במספר נקודות מהשיטות השונות. אציין שתי נקודות מרכזיות ביחס לתורת המוסר ותורת החסידות שתשליך אף על הבנתנו את אופי לימוד האמונה.

לימוד המוסר הרגשני והסכנות שבו
בהקדמה לעין אי"ה 2 הרב זצ"ל מסביר את החשיבות הגדולה וההכרח ללימודי אגדה. שם הוא מצביע על ההבדל שבין לימוד מוסר שהיה נהוג בזמנו לבין לימוד אגדה.
על לימוד המוסר הייתה מחלוקת גדולה בדורות הקודמים האם יש בו צורך והאם אינו מזיק יותר מאשר מועיל. הרב מסביר שאחת מטענות המתנגדים הייתה שלימוד מוסר בצורתו אז, היא לימוד רגשני שאינו בונה את האדם באופן רציני אלא נותן לו תמריץ זמני לתיקון עצמי.
כלומר, התעוררות רגשית חזקה יכולה אמנם להפיק מאדם כוחות טובים, אך לפעמים הכוחות יצאו בצורה לא מאוזנת שתפגע באדם עצמו וביכולתו להשתקע בלימוד שכלי מעמיק.
לדוגמא, אדם שמע שיעור מוסר בנושא מידת האמת שנאמר בהתרגשות רבה. הוא יוצא מהשיעור מרומַם ומחליט בדעתו להתחזק בנושא. כיון שהאמת נוקבת – הוא מתחיל "לשרוף" את כל המציאות, הרי האמת היא חותמו של הקב"ה, כיצד יתכן אחרת?!
הדברים נכונים, אך גם במידת האמת יש צורך לדעת איך להשתמש (ראה לדוגמא בבא מציעא כג, ב בסופו ובתוספות ד"ה באושפיזא). על ידי לימוד עניינה בצורה שכלית מקיפה ומעמיקה, האדם מקבל תמונה רחבה ושלימה יותר, ואף המושגים נטמעים בו אט-אט והוא יודע כיצד להתנהל בדרך הנכונה יותר.
אמנם הרב מציין שודאי יש ערך בלימוד מעורר מעין זה שאכן יכול לרומם את האדם, אך זה אינו בגדר של לימוד תורה ממש. השאיפה צריכה להיות שמה שנלמד יהיה בגדר קניין. אדם קונה חפץ, אזי הוא שייך לו, מקבל בהשאלה אינו שייך לו. כך לימוד תורה בכלל ואמונה בפרט. לימוד שמרכזו הוא רעיונות מקומיים משמחים שנותנים תמריץ – זה טוב אך הוא בסך הכל רגש וכידוע רגש הוא אורֵח. אנו רוצים בקניין תורה, שמה שנלמד יהפך להיות חלק מהאישיות של הלומד. הכרחי לציין, שאף בשיטת בעלי המוסר מגמת הלימוד היא להביא לידי קניין, אך הרב זצ"ל חולק בדגשים ובדרכים.

מחשבות כלליות
נקודה נוספת ביחס ללימוד המוסר, ובעניין זה אף בתורת החסידות, הוא היקף הנושאים. לימוד מוסר והחסידות, פונה בעיקרו לצד האישי-מידותי שבכל אדם, לחיזוק עבודת ה' הפרטית. ואילו הדרכת רבותינו בלימוד אמונה היא לימוד מכלול הנושאים הקשורים לדעת ה', אף אלו שאין להם השלכה ישירה להתנהגותו של האדם 3 , מתוך דגש על בירור הקשר הנשמתי לאומה כולה. באמירה 'מכלול הנושאים' כלולים: הכרת ה' ודרכי השגחתו, תיקון המידות, הבאת תודעת אדם מישראל ורגשותיו כולם לידי הזדהות עם דבר ה', מגמת התורה, טעמי המצוות, יסודות האמונה כולם, עניינים של ישראל, עניינה של הארץ ואף בירור ערכם של תנועות שונות בעולם.
כיון שזו מגמת לימוד האמונה, מובנת הדרכתו של הרב זצ"ל להרחיב את הדעת בכל השיטות השונות שבין חכמי ישראל, שבין כולם ימצא הלומד מבט כולל, אמיתי יותר וממילא ידבק יותר בה'.
הרב צבי יהודה טבע את הביטוי 'לימוד אמונה' להבדיל מלימוד השקפה או מחשבה. במושג מחשבה יש צד של חיצוניות לחיים, יש כל מיני מחשבות והשקפות ואני מברר לי מה נכון. אמונה פירושה הקשר שלי עם ה', קשר זה הוא חיים, לימוד פנימיות התורה הוא לימוד של עצם חיינו, מהות החיים שכוללת את הכלל והפרט.

עניינים מעשיים בלימוד אמונה
לימוד אמונה הינו לימוד לכל דבר ועניין, יש בו בקיאות ויש עיון. נפתח בבקיאות:
עצם הידיעות הרבות השונות הן קיום המצוה של לימוד תורה. מלבד זאת, פעמים רבות היקף ידיעות שונות מספרים שונים עוזר להבין סוגיות שעל פניו לא היו נראות שייכות. וממילא מובן הערך הגדול בלימוד הרבה ידיעות של תורה בסוגיות אמוניות.
בנוגע לסדר לימוד הספרים השונים ישאל כל אחד את רבותיו. הרב צבי יהודה זצ"ל הדריך שיסוד כל התורה בנוי על ההבנה של סגולת ישראל, ורק דרך המבט הסגולי ניתן לדון כראוי בשאר יסודות התורה, ולכן הקדים לכל את ספר הכוזרי.
בנוגע לשאר ספרים, רצוי כמובן ללמוד את כולם, אך כל חד וחד לפום דרגא דיליה.

יכולת ההשגה מוגבלת בלימוד אמונה
מצד העיון, יש לשים לב להנחות יסוד המובאות בראשונים ובאחרונים בנושא הנלמד ולנסות להבינם. להבין מהיכן למדו את היסוד, ולהתבונן בדבר. הדיבור על העניין האמוני בהרחבה כגון: דוגמאות, משלים, הסברים, ראיות, סוגיות מקבילות, דעות חולקות, קושיות ותירוצים, עוזר לרעיון להתברר ולהתיישב על הלב.
עם זאת, ישנו כלל חשוב בלימוד בכלל ובלימודי אמונה בפרט והוא, שאין ביכולתנו להבין ולהשיג הכל, כאימרה הידועה "תכלית מה שנדע בך – שלא נדעך" (בחינות עולם כג, בסופו). אין זה פותר אותנו מלהתאמץ להבין, שהרי עצם לימוד תורה הוא להבין ואם לא מבינים אז לא מקיימים מצוות לימוד תורה (שו"ע הרב, תלמוד תורה ב, יג). אך בכל זאת יש ללמוד, הגם שההבנה לא שלימה, ובעזרת ה' עם התרחבות הידיעות והתרגלות בהעמקה ההבנה תגדל (שם).
אנו פונים אל הי"ת למרות שאיננו יכולים לתפוש בשכלנו את עצמותו, בלשון הזוהר הקדוש "לית מחשבה תפיסא ביה כלל", והדבקות ברבש"ע היא אין סופית באיכותה, ותמיד יש מה להוסיף ולהעמיק, ואין זאת אומרת שההבנה עד לשלב הנוכחי הייתה שגויה.
כך גם בלימוד תורה, התגלות דבר ה', ככל שאנו מתרוממים למושגים יותר נעלים יכולת תפישתנו בהם מצטמצמת, ועלינו להתאמץ כפי היכולת, ומה שמבינים הוא בעל ערך, ותמיד נשאף להתקדם עוד.
ומכל מקום, הרב מלמדנו שישנן ידיעות ותובנות שהן עמוקות מדי מכדי להיות מוגדרות בהגדרות שכליות מצומצמות. יש אפשרות להבין גם דברים נשגבים אך לא בדרך הרגילה של הלימוד כי אם על ידי הסתכלות פנימית שמקורה ברזי תורה שמקיפה וחודרת אל תוך תוכי המציאות. וכך כותב באורות (ארץ ישראל):
"ומתוך כך א"א לעמוד על התוכן של סגולת ארץ-ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה." (פרק א)
"על-ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת." (פרק ב)

תהליכים בבנין האמונה
עוד יש לדעת שלימוד האמונה הוא בניין נפשי פנימי וישנם דברים שלוקח כמה שנים לקלוט ולהפנים. כדוגמא, אפשר לומר לבַחור את כל ההדרכות והתובנות שבעולם מיד עם כניסתו לישיבה כבר בתחילת שיעור א' ובכך לחסוך ממנו תהיות ובירורים, אך ברור שתובנות אלו לא יובנו באמת. יש שלבים שצריך לעבור בכדי לחיות, להתנסות ומתוך החוויה האישית להבין.
כך גם במושגי אמונה, ודאי שצריך להשתדל להבין אך כיון שהמושגים גבוהים, מורכבים ומופשטים אין שום פגם אם הלומד בתחילה איננו מבין הכל, ילמד שוב וישמע עוד, ובהמשך, הדברים יקלטו בקרבו בהבנה אמיתית.
קניית הנלמד היא תהליך שאפשר לראות באופן בולט יותר באדם החי בפער מדרגות גדול. לדוגמא, ביהודי שגדל בבית שאיננו שומר תורה ומצוות ועשה מהפך בחייו וכעת דבק בה', בתורתו ומצוותיו. יחד עם ההערכה כנה ועמוקה לכוחות הגדולים שנדרשו ממנו לעשות מהפכים גדולים בחייו, חלקם בתחילה מדברים גבוהה גבוהה על לימוד תורה וחשיבותה, דקדוק בקיום מצוות וכו' אך לא מעט פעמים יש נסיגה משמעותית מאותה המדרגה, שלכאורה לא מובנת לאור הלהט הגדול שהיה ניכר כלפי חוץ.
אלא, שפעמים רבות בשלבים ראשוניים של קניית כל מדרגה רוחנית הידיעות עדיין חיצוניות ללומד. לעומת זאת, לילד שגדל בבית המקפיד על קלה כבחמורה, לימוד תורה ודבקות, מושגי האמונה טבעיים יותר, על אף שאין זה פוטר אותו כלל וכלל מעבודת הפנמה אישית ובוגרת יותר בהמשך חייו.
בלימוד האמונה אנו שואפים שמושגי האמונה וידיעות התורה יהיו טבעיים לנו, שהתורה תעצב את אישיותנו – ובהפנמה זו יש מדרגות רבות.




^ 1.עיין מאמר: דרכים בלימוד אמונה.
^ 2.עיין עוד: גנזי הראי"ה לשבועות, אוצרות הראי"ה ח"ב 311-312, 'פנקס אחרון בויסק', מו.
^ 3.גם בעניין זה נעיר, שמגדולי ממשיכי תנועת המוסר עסקו רבות בעצם לימוד הדברים ולא רק בהשלכה המידותית (הרב יצחק הוטנר, הרב שלמה וולבה, הרב אליהו דסלר, הרב חיים פרידלנדר).
עוד בנושא פתחי אמונה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il