ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
תורת האמונה
אחד החידושים המרכזיים של בית מדרשו של הרב זצ"ל הוא מה שנקרא 'לימוד אמונה'. כבכל לימוד יש לעיין בכמות ובאיכות, דהיינו מהו ההיקף הרצוי ומהו האופן הנכון ללמוד ולהעמיק. כמובן, ששאלות אלו תלויות גם בצדדים האישיים של כל לומד.
היקף הלימוד
אחד המדדים לתלמיד חכם הוא היקף ידיעותיו ועמקותן בכל סוגיא בה עוסק. ככל שהנושא מלובן ונלמד מצדדים רבים יותר תוך כדי הבנת הגישות השונות ואף החולקות – אזי המבט הכללי על העניין הנלמד שלם ואמיתי יותר.
הדבר נכון אף בנוגע ללימודי האמונה. ישנם דרכים שונות ודגשים ייחודיים לבתי מדרש מגוונים, אך כיון שכולם 'מרועה אחד ניתנו' וודאי שיש מקום לכולם, באשר כולם כפופים לאמונה ולהלכה המסורה לנו מדורי דורות 1 .
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
18 - החשיבות של לימוד אמונה
19 - איך ללמוד אמונה?
20 - 'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
טען עוד
...מן התחלת התגלות המחשבה העברית, בספרים שאחרי כתבי הקדש, התלמודים והמדרשים, שהם הנם שדה העבודה עצמה, המצומדים אל המחשבה הנצחית במעמד ישר, - למשל מן ספרי רב סעדיה גאון, הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, העקדה, העקרים, ודומיהם. וכה ילך הקו הלך והקיף לאטו, עד ספרי ראשית חכמה, של"ה, מהר"ל מפראג, וכל הדומים להם, ומהם עד ספרי הדורות המאוחרים, ספרי הגר"א ותלמידיו, הגר"ז מלאדי וכל בעלי ההסברה שבחסידות, וכל הדומים לאלה ולאלה וכל המתילדים מהם, ספרי הרמ"ח לוצאטו, יסוד ושורש העבודה וכיוצא בו, וכל הספרים הממצעים בין תקופה לתקופה ומהם עד עבודת בחירי המחברים בדורנו והסמוך לו, שבמקצע החביב והנערץ הזה.
כפי שרואים בהדרכתו צריך ללמוד את כל הצדדים השונים בלימודי המחשבה מדורות התנאים ועד לימינו. מעיון ברשימת הספרים אותה מונה הרב, עולה בבירור העובדה שבמהלך כל הדורות גדולי ישראל עסקו בעומק בסוגיות האמונה והמחשבה. אם כן, מה היה חסר? מה חידש הרב בתביעתו ללימוד אמונה?
התשובה היא שנעדרת הייתה צורה שיטתית מסודרת. רוב תלמידי החכמים לא השקיעו זמן מסודר בלימוד סוגיות בנשמתה של התורה. זאת רצה הרב זצ"ל להחזיר לבתי המדרש, הסדר והעיון בפנימיות התורה.
שתי תנועות חשובות קמו מתוך בתי המדרש בדורות שקדמו לרב, ושתיהן הדריכו אף הן ללימוד החלק הפנימי של התורה, הלא הן תנועת המוסר ותנועת החסידות. הרב זצ"ל החשיב והעריץ את מייסדי השיטות ואף ינק ואימץ רבות מדרכיהם. כל זאת לא מנע ממנו להסתייג במספר נקודות מהשיטות השונות. אציין שתי נקודות מרכזיות ביחס לתורת המוסר ותורת החסידות שתשליך אף על הבנתנו את אופי לימוד האמונה.
לימוד המוסר הרגשני והסכנות שבו
בהקדמה לעין אי"ה 2 הרב זצ"ל מסביר את החשיבות הגדולה וההכרח ללימודי אגדה. שם הוא מצביע על ההבדל שבין לימוד מוסר שהיה נהוג בזמנו לבין לימוד אגדה.
על לימוד המוסר הייתה מחלוקת גדולה בדורות הקודמים האם יש בו צורך והאם אינו מזיק יותר מאשר מועיל. הרב מסביר שאחת מטענות המתנגדים הייתה שלימוד מוסר בצורתו אז, היא לימוד רגשני שאינו בונה את האדם באופן רציני אלא נותן לו תמריץ זמני לתיקון עצמי.
כלומר, התעוררות רגשית חזקה יכולה אמנם להפיק מאדם כוחות טובים, אך לפעמים הכוחות יצאו בצורה לא מאוזנת שתפגע באדם עצמו וביכולתו להשתקע בלימוד שכלי מעמיק.
לדוגמא, אדם שמע שיעור מוסר בנושא מידת האמת שנאמר בהתרגשות רבה. הוא יוצא מהשיעור מרומַם ומחליט בדעתו להתחזק בנושא. כיון שהאמת נוקבת – הוא מתחיל "לשרוף" את כל המציאות, הרי האמת היא חותמו של הקב"ה, כיצד יתכן אחרת?!
הדברים נכונים, אך גם במידת האמת יש צורך לדעת איך להשתמש (ראה לדוגמא בבא מציעא כג, ב בסופו ובתוספות ד"ה באושפיזא). על ידי לימוד עניינה בצורה שכלית מקיפה ומעמיקה, האדם מקבל תמונה רחבה ושלימה יותר, ואף המושגים נטמעים בו אט-אט והוא יודע כיצד להתנהל בדרך הנכונה יותר.
אמנם הרב מציין שודאי יש ערך בלימוד מעורר מעין זה שאכן יכול לרומם את האדם, אך זה אינו בגדר של לימוד תורה ממש. השאיפה צריכה להיות שמה שנלמד יהיה בגדר קניין. אדם קונה חפץ, אזי הוא שייך לו, מקבל בהשאלה אינו שייך לו. כך לימוד תורה בכלל ואמונה בפרט. לימוד שמרכזו הוא רעיונות מקומיים משמחים שנותנים תמריץ – זה טוב אך הוא בסך הכל רגש וכידוע רגש הוא אורֵח. אנו רוצים בקניין תורה, שמה שנלמד יהפך להיות חלק מהאישיות של הלומד. הכרחי לציין, שאף בשיטת בעלי המוסר מגמת הלימוד היא להביא לידי קניין, אך הרב זצ"ל חולק בדגשים ובדרכים.
מחשבות כלליות
נקודה נוספת ביחס ללימוד המוסר, ובעניין זה אף בתורת החסידות, הוא היקף הנושאים. לימוד מוסר והחסידות, פונה בעיקרו לצד האישי-מידותי שבכל אדם, לחיזוק עבודת ה' הפרטית. ואילו הדרכת רבותינו בלימוד אמונה היא לימוד מכלול הנושאים הקשורים לדעת ה', אף אלו שאין להם השלכה ישירה להתנהגותו של האדם 3 , מתוך דגש על בירור הקשר הנשמתי לאומה כולה. באמירה 'מכלול הנושאים' כלולים: הכרת ה' ודרכי השגחתו, תיקון המידות, הבאת תודעת אדם מישראל ורגשותיו כולם לידי הזדהות עם דבר ה', מגמת התורה, טעמי המצוות, יסודות האמונה כולם, עניינים של ישראל, עניינה של הארץ ואף בירור ערכם של תנועות שונות בעולם.
כיון שזו מגמת לימוד האמונה, מובנת הדרכתו של הרב זצ"ל להרחיב את הדעת בכל השיטות השונות שבין חכמי ישראל, שבין כולם ימצא הלומד מבט כולל, אמיתי יותר וממילא ידבק יותר בה'.
הרב צבי יהודה טבע את הביטוי 'לימוד אמונה' להבדיל מלימוד השקפה או מחשבה. במושג מחשבה יש צד של חיצוניות לחיים, יש כל מיני מחשבות והשקפות ואני מברר לי מה נכון. אמונה פירושה הקשר שלי עם ה', קשר זה הוא חיים, לימוד פנימיות התורה הוא לימוד של עצם חיינו, מהות החיים שכוללת את הכלל והפרט.
עניינים מעשיים בלימוד אמונה
לימוד אמונה הינו לימוד לכל דבר ועניין, יש בו בקיאות ויש עיון. נפתח בבקיאות:
עצם הידיעות הרבות השונות הן קיום המצוה של לימוד תורה. מלבד זאת, פעמים רבות היקף ידיעות שונות מספרים שונים עוזר להבין סוגיות שעל פניו לא היו נראות שייכות. וממילא מובן הערך הגדול בלימוד הרבה ידיעות של תורה בסוגיות אמוניות.
בנוגע לסדר לימוד הספרים השונים ישאל כל אחד את רבותיו. הרב צבי יהודה זצ"ל הדריך שיסוד כל התורה בנוי על ההבנה של סגולת ישראל, ורק דרך המבט הסגולי ניתן לדון כראוי בשאר יסודות התורה, ולכן הקדים לכל את ספר הכוזרי.
בנוגע לשאר ספרים, רצוי כמובן ללמוד את כולם, אך כל חד וחד לפום דרגא דיליה.
יכולת ההשגה מוגבלת בלימוד אמונה
מצד העיון, יש לשים לב להנחות יסוד המובאות בראשונים ובאחרונים בנושא הנלמד ולנסות להבינם. להבין מהיכן למדו את היסוד, ולהתבונן בדבר. הדיבור על העניין האמוני בהרחבה כגון: דוגמאות, משלים, הסברים, ראיות, סוגיות מקבילות, דעות חולקות, קושיות ותירוצים, עוזר לרעיון להתברר ולהתיישב על הלב.
עם זאת, ישנו כלל חשוב בלימוד בכלל ובלימודי אמונה בפרט והוא, שאין ביכולתנו להבין ולהשיג הכל, כאימרה הידועה "תכלית מה שנדע בך – שלא נדעך" (בחינות עולם כג, בסופו). אין זה פותר אותנו מלהתאמץ להבין, שהרי עצם לימוד תורה הוא להבין ואם לא מבינים אז לא מקיימים מצוות לימוד תורה (שו"ע הרב, תלמוד תורה ב, יג). אך בכל זאת יש ללמוד, הגם שההבנה לא שלימה, ובעזרת ה' עם התרחבות הידיעות והתרגלות בהעמקה ההבנה תגדל (שם).
אנו פונים אל הי"ת למרות שאיננו יכולים לתפוש בשכלנו את עצמותו, בלשון הזוהר הקדוש "לית מחשבה תפיסא ביה כלל", והדבקות ברבש"ע היא אין סופית באיכותה, ותמיד יש מה להוסיף ולהעמיק, ואין זאת אומרת שההבנה עד לשלב הנוכחי הייתה שגויה.
כך גם בלימוד תורה, התגלות דבר ה', ככל שאנו מתרוממים למושגים יותר נעלים יכולת תפישתנו בהם מצטמצמת, ועלינו להתאמץ כפי היכולת, ומה שמבינים הוא בעל ערך, ותמיד נשאף להתקדם עוד.
ומכל מקום, הרב מלמדנו שישנן ידיעות ותובנות שהן עמוקות מדי מכדי להיות מוגדרות בהגדרות שכליות מצומצמות. יש אפשרות להבין גם דברים נשגבים אך לא בדרך הרגילה של הלימוד כי אם על ידי הסתכלות פנימית שמקורה ברזי תורה שמקיפה וחודרת אל תוך תוכי המציאות. וכך כותב באורות (ארץ ישראל):
"ומתוך כך א"א לעמוד על התוכן של סגולת ארץ-ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה." (פרק א)
"על-ידי התרחקות מהכרת הרזים באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת." (פרק ב)
תהליכים בבנין האמונה
עוד יש לדעת שלימוד האמונה הוא בניין נפשי פנימי וישנם דברים שלוקח כמה שנים לקלוט ולהפנים. כדוגמא, אפשר לומר לבַחור את כל ההדרכות והתובנות שבעולם מיד עם כניסתו לישיבה כבר בתחילת שיעור א' ובכך לחסוך ממנו תהיות ובירורים, אך ברור שתובנות אלו לא יובנו באמת. יש שלבים שצריך לעבור בכדי לחיות, להתנסות ומתוך החוויה האישית להבין.
כך גם במושגי אמונה, ודאי שצריך להשתדל להבין אך כיון שהמושגים גבוהים, מורכבים ומופשטים אין שום פגם אם הלומד בתחילה איננו מבין הכל, ילמד שוב וישמע עוד, ובהמשך, הדברים יקלטו בקרבו בהבנה אמיתית.
קניית הנלמד היא תהליך שאפשר לראות באופן בולט יותר באדם החי בפער מדרגות גדול. לדוגמא, ביהודי שגדל בבית שאיננו שומר תורה ומצוות ועשה מהפך בחייו וכעת דבק בה', בתורתו ומצוותיו. יחד עם ההערכה כנה ועמוקה לכוחות הגדולים שנדרשו ממנו לעשות מהפכים גדולים בחייו, חלקם בתחילה מדברים גבוהה גבוהה על לימוד תורה וחשיבותה, דקדוק בקיום מצוות וכו' אך לא מעט פעמים יש נסיגה משמעותית מאותה המדרגה, שלכאורה לא מובנת לאור הלהט הגדול שהיה ניכר כלפי חוץ.
אלא, שפעמים רבות בשלבים ראשוניים של קניית כל מדרגה רוחנית הידיעות עדיין חיצוניות ללומד. לעומת זאת, לילד שגדל בבית המקפיד על קלה כבחמורה, לימוד תורה ודבקות, מושגי האמונה טבעיים יותר, על אף שאין זה פוטר אותו כלל וכלל מעבודת הפנמה אישית ובוגרת יותר בהמשך חייו.
בלימוד האמונה אנו שואפים שמושגי האמונה וידיעות התורה יהיו טבעיים לנו, שהתורה תעצב את אישיותנו – ובהפנמה זו יש מדרגות רבות.
הרב אלישיב קפקה
בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח
פתחי אמונה מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
תורה היא דבר ה' אלינו. הפלא שבלימוד תורה והחידוש הגדול ביותר של התורה לאנושות.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למטר השמיים
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
