למה תמיד יש מחלוקת? | הרב אלישיב קפקה | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
סדרות מיוחדות
פתחי אמונה

קטגוריה משנית

1188

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

המחלוקות בתורה
מחלוקת כמצב דיעבד
אחת הסוגיות בהן נתקל כל יהודי שחפץ לשמור את דבר ה', ובפרט לומדי תורה, היא סוגיית המחלוקת. אין שום נושא בהלכה שאין בו מחלוקת, החל מנטילת ידים בבוקר ועד הלכות מלכים. אף בענייני אמונה מצאנו מחלוקות רבות בעם ישראל כגון: בענייני השגחה פרטית, מהם עיקרי האמונה, טעמי מצוות ועוד סוגיות רבות. וכאן עולה השאלה כיצד יתכן שה' יתברך אמת (ירמיה י, י) וחותמו אמת (בראשית רבה, פא) מאפשר מציאות כזו? והתמיהה גדלה מכך שלא רק נחלקו בדורות הרחוקים ממתן תורה, אלא כבר בתורה ישנה הדרכה לאופן ההכרעה במחלוקת (שמות כג, ב):
לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רִב לנטות אחרי רבים להטות.
מפרשי התורה, בעקבות חז"ל, מסבירים שיש בפסוק הדרכה אלוקית כיצד לנהוג במצב של חוסר הכרעה ואחידות בדעות. אמנם, ניתן לחשוב שהתורה אכן מתייחסת למצב שכזה, אך באופן מהותי המחלוקת היא שלילית. כשם שיש התייחסות לעיר הנדחת, מציאות שבודאי אינה לרצון התורה, כך יש הדרכה למצב של חילוקי דעות על אף שאין זה רצון ה' שכך יהיה. סברא כעין זו נראה שעולה מתוך דברי הגמרא (סוטה מז, ב):
משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן - רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות.

פתחי אמונה (39)

הרב אלישיב קפקה

20 - 'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

21 - למה תמיד יש מחלוקת?

22 - עבודת ה' לחופש

טען עוד

אחד ממ"ח קנייני תורה הוא שימוש חכמים (אבות ו, ה), וכאשר הוא לא נעשה כראוי לימוד והבנת התורה אינם בשלמות ואחת התולדות של התהליך הוא היווצרות המחלוקות – כלומר מציאות של אי-הסכמה בדעות איננה לכתחילה.

מחלוקת לכתחילה
אמנם, על אף שנראה שהמחלוקת היא מצב של דיעבד, לכאורה מדברי חז"ל אנו רואים אחרת (עירובין יג, ב):
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.
ושואל על כך הריטב"א:
שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר, ושאל להקב"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר.
רואים מדברי הריטב"א המיוסדים על המדרש (תנחומא חקת, יח) שהצדדים השונים המופיעים כשיטות ודעות שונות בין גדולי ישראל, אינם מצב של דיעבד אלא כך ה' כתב את תורתו באופן שהוא יאפשר הרבה זוויות שונות. וכולן יחד הן דברי אלהים חיים 1 . ואם כן ודאי צריך להבין מדוע כך הם פני הדברים.

מחלוקות בפרטים ולא בכללים
בטרם נתקדם להסבר היתכנות המחלוקת צריך לברר את גבולותיה. המהר"ל מבאר לנו שבעם ישראל אין מחלוקות. דברים אלו תמוהים, שהרי המשנה הראשונה של הש"ס כבר מביאה מחלוקת! וכך הם דבריו (תפארת ישראל, סט):
מה שנמצא מחלוקת בין החכמים, דבר זה אין קשיא. כי אף אם היו חולקים, שזה אומר כי כך ההלכה, וזה אומר כי כך ההלכה, לא היה המחלוקת בדבר שהוא עיקר אמונה בדת. ואי אפשר שלא יהיה מחלוקת באיזה דברים אשר הם שייכים למצות ולהלכות פרטיים. ואותם דברים שבא בהם המחלוקת, אינם יסוד הדת, ואין זה מעיד על חולשת הדת.
המהר"ל מלמדנו שמחלוקות מהותיות אין בתורה. לא מצאנו מחלוקת האם מותר לחלל שבת או האם יש מצווה להניח תפילין. כל המחלוקות הם רק בפרטי היישום של המצוות כגון: אלו מאכלים כלולים באיסור בישול? מה מידת החום המבשלת? מה סדר פרשיות התפילין? כיצד לברך על הנחתן? בריבוי פרטים עשיר כל כך – לא יתכן שלא יהיו מחלוקות. ונבאר.

התורה מותאמת למציאות
תורת ה' באה להדריך אותנו בתוך סבכי החומריות של העולם הזה. רבש"ע רוצה שעל ידי העיסוק בתורתו נדע להשתמש בעולם שברא לנו באופן שיבדיל בין טוב רע, ושנשכיל לנווט את חיינו במשקל הראוי שבין אידיאל למעשה בין הרצוי למצוי. בכדי שהתורה תוכל לרומם אותנו ואת העולם היא צריכה להיות עם 'מידות מתאימות'. היא צריכה להתלבש על המציאות באופן מתאים. אילו התורה היתה מסתפקת בהדרכות כלליות של 'סור מרע ועשה טוב', היה זה כמו בגד שגדול בכמה מידות על לובשו. מהות הבגד לכבד, לחמם, להצניע, ליפות את האדם; בגד במידות לא מתאימות אינו ממלא את ייעודו.
התורה נכנסת לפרטי פרטים כשם שהמציאות מורכבת מפרטי פרטים. שינוי קטן במרכיבים של החומר – הרי הוא נהיה חומר אחר. לחץ מעט חזק מדי – הכלי נשבר. מתח רופף – החוטים לא מחזיקים. באותה המידה הם פרטי המצוות: פחות מכזית, ארוך מאמה, הילוך ד' אמות, דקה אחר השקיעה וכן בכל הדינים, יש גדרים מדוקדקים שרק מכחם המציאות מתעצבת לרצון ה'. נראה לי שזה ההסבר בדברי הרב זצ"ל הבאים (אורות האמונה עמ' 125):
המחשבה על דבר הממשיות של העולם, מחזקת את הדייקנות המעשית ומאמצת את יסוד הגבורה. ולהיפוך, הציור האידיאלי והחזיוני של המציאות מחליש את האופי של הגבורה ומכניס את התוכן המעשי בתוך החזיון הרעיוני.

הכרח המחלוקת
על כן, מההבנה שתורתנו באה לרומם את כל המציאות דרך הפרטים, נשאלת השאלה האמתית והיא לא כיצד יש מחלוקות אלא כיצד תתכן תורת חיים שלא יהיו בה מחלוקות?! המחלוקות שאנו פוגשים כל יום הם על פרטי היישום של הדינים השונים, הנובעת מכישרונות שכליים שונים ודרכי חשיבה שונות. בצדדי החומר של המציאות ברור 'שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות'. ולכן, גם בהתאמת ההוראה האלוקית למציאות החומרית יתכנו זוויות מבט שונות.
אמנם ביחס לצדדים היישומיים של ההלכה יש אמת מעשית והיא מוכרחת להיות אחידה, ובהקשר לכך נאמר הפסוק 'אחרי רבים להטות'. במצב מתוקן, יושבים חכמי ישראל יחד בסנהדרין, שומעים את כל הזוויות השונות ורק מתוך כך מגיעים להחלטה לגבי אופן היישום של רצון ה'. וה' רוצה שכך דבריו יופיעו בעולם, דרך ההבנה של ישראל, דרך 'ושמרת לעשות ככל אשר יורוך' (דברים יז, י).

נצחוני בני
ביטוי חריף לנתינת הכח לחכמים להכריע למעשה כיצד לפעול רואים במעשה של מחלוקת רבי אליעזר הגדול וחבריו בדין 'תנורו של עכנאי', עד שבסופו של דבר יצאה בת קול שאמרה 'נצחוני בני'(בבא מציעא נט, ב). מעשה זה מעורר תמיהה רבתי, חכמי ישראל רואים בחוש וע"י בת קול שדעתם אינה מכוונת אל האמת המוחלטת, וכיצד מעיזים הם להתעלם מכך ולפסוק אחרת?!
מסביר הר"ן (דרשות הר"ן, הדרוש השלישי):
הנה ראו כולם שר' אליעזר היה מסכים אל האמת יותר מהם, וכי אותותיו כולם אמיתיים צודקים, והכריעו מן השמים כדבריו, ואף על פי כן עשו מעשה כהסכמתם, אחר ששכלם היה נוטה לטמא, אף על פי שהיו יודעים שהיו מסכימים הפך האמת לא רצו לטהר, והיו עוברים על דתם אם היו מטהרים כיון ששכלם נוטה לטמא, שההכרעה נמסרה לחכמי הדורות.
בהעמקה בדבריו ניתן אולי לבאר כדלהלן. כוחות נפש שונים יש בין בני האדם, ואף כשרונות רוחניים אינם מחולקים בשווה בעם ישראל. לא כל אדם מסוגל להחמיר בכל ענייניו, ומאידך יש שאינם מסוגלים לעשות באופן שאינו יוצא ידי חובת כל השיטות. התורה נותנת לחכמים להחליט בכל דור 2 מהו אופן היישום הראוי לאותו דור מכל הבחינות השונות של הנושא. הלכה המותאמת לאותו רף, לאותה המדרגה הראויה לדור היא היא האמת המעשית.
לדוגמא, קולא שניתנת בשעת הדחק היא אמת, אך אותה קולא שלא בשעת הדחק היא נגד ההלכה. וכי כיצד יתכן שאותו מעשה יהיה פעמים מותר ופעמים אסור?! אלא כדברינו, יש צדדים נכונים אותם ה' הכניס בתורה כבר בנתינתה, אלא שבהכרעה המעשית יש לשקול את כל הנתונים המציאותיים וההלכתיים על מנת ליישם נכון את רצון ה'.
ואף בצורה כללית יותר, דרכי פסיקה שונות נחלקות במה הוא האופן הראוי והמרומם יותר של הדור המסוים. קולא או חומרא, דין או חסידות, לכתחילה או בדיעבד. ובזה נמצא הבדלים רבים בין הפוסקים, שבשורשם נמצא מחלוקת השקפתית-חינוכית.
ונסיים בדבריו המופלאים של בעל ערוך השולחן בהקדמתו:
וכל מחלוקת התנאים והאמוראים והגאונים והפוסקים באמת למבין דבר לאשורו דברי אלקים חיים המה ולכולם יש פנים בהלכה, ואדרבא זאת היא תפארת תורתינו הקדושה והטהורה, וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא שהקולות משונים זה מזה וזהו עיקר הנעימות, ומי שמשוטט בים התלמוד יראה נעימות משונות בכל הקולות המשונות זה מזה.

^ 1.על דרך הרמז אולי אפשר לומר 'אלו ו אלו דברי אלוקים חיים'. דווקא כאשר שניהם יחד יש תורת חיים שלימה.
^ 2.באופן השלם שיש סנהדרין. בזמננו המציאות רחוקה מכך ולכן כל אחד משמר את מסורת אבותיו.

פתחי אמונה

הרב אלישיב קפקה

בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תוספת שביעית
תשפ"א
27 דק'
לימודי אמונה
משנת הרב קוק - שיעור 3
ב' אייר תש"פ
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
תפילת תשלומין
תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
פרה לכפילא
תשפ"א

פתחי אמונה

2 דק'
פתחי אמונה
מהי אמונה?
מהי בכלל אמונה? הקשר עם רבש"ע
הרב אלישיב קפקה | תשרי תשפ
3 דק'
פתחי אמונה
איך לומדים גמרא?
עצות להכוונה ללימוד מעמיק בגמרא.
הרב אלישיב קפקה | תשרי תשפ
3 דק'
פתחי אמונה
ללמוד להתייחס
התייחסות נכונה לערכים בכלל ולערכים של קודש בפרט היא היסוד הראשוני לעבודת ה'.
הרב אלישיב קפקה | תשרי תשפ
פתחי אמונה
מה זה בכלל אמונה?
הקדמה- שיעור מס 5
הרב אלישיב קפקה | אדר א' תשע"ט

פתחי אמונה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב אורי שרקי
הרה"ג יעקב אריאל
הרב ינון גרוסברג
הרב שלמה שושן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו