ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פתחי אמונה

שיעור מס 22

עבודת ה' לחופש

לא לפחד מנפילות – שהם יפחדו ממך. למה יש חופש? כיצד אפשר לרתום את החופש לעבודת ה'?
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
בין הזמנים
פתחי אמונה
הרב אלישיב קפקה
1 - להתיחס בכבוד
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
טען עוד
בכל דרכיך דעהו
שלמה המלך אמר במשלי (ג, ו): 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך'. הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) מביא פסוק זה בשביל לתמצת את כל נושא הפרק והוא: 'בשימוש בכוחות הנפש לתכלית אחת'. רעיון זה מובע גם בדברי חז"ל באבות (ב, טו): וכל מעשיך יהיו לשם שמים.
עקרון זה של דבקות בה' בכל העיתים ובכל המצבים היא מהותה של עבודת ה' שלנו, ובעצם היא הכשרון היחודי של עם ישראל 1 . הדרכה זו נאמרה לכלל הציבור, וכמובן שמאת בני תורה מתבקשת עוד יותר ההשתדלות לדבוק בה' בכל הזמנים. כיון שכך, לפני היציאה לבין הזמנים יש לתת את הדעת על עניינו ולחשוב מראש מה רוצים להשיג בו 2 .
ננסה להתבונן על בין הזמנים מכמה כיוונים:
1. 'להתבונן בין פרשה לפרשה'.
2. נתינת מקום לכוחות הנפש השונים.
3. העצמת החשק ללימוד.
'להתבונן בין פרשה לפרשה'

'להתבונן בין פרשה לפרשה'
רש"י בתחילת ספר ויקרא (א, א) אומר:
ויקרא אל משה - הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט:
בכל תחום לימודי יש צורך בזמן 'לעכל' את הנושא הנלמד. בעלי החסידות דורשים שיש צורך בהפסקה לראות עד כמה הפנמתי את הלימוד, עד כמה אני חי את הדבקות הנתבעת ממני בעבודת ה'.
נעיין בדברי הרב זצ"ל בעניין המנוחה הנפשית והתקבלות הנלמד בנפש (אורות הקודש א', נט):
"לפעמים ע"י שטף המדע מרגישים ליאות, הבאה מצד שאין מניחים ריוח של התבוננות בין כל גילוי רוחני, לעכל יפה את ההופעה, בתבונה שכלית מנתחת, ובהתקבלות רצונית, מדותית, ומטשטשים בזה את גבולי האורים. כי הפסקות נתנו גם בתורה, לתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, וקו"ח להדיוט הלמד מן ההדיוט. והוא הדין לכל לימוד תבוני, הבא מהתגלות הנשמה בהופעותיה. ההפסקה מכשירה את החיים, את המזג, המידות, החפץ והיחש הסביבתי, להסתגל לאותו הטוב ולאותו הטוב ולאותה האמת הרוממה שבהופעה העליונה."
בלימוד בישיבה אנו זקוקים מדי פעם להפסקה בכדי לתת לנפש לעכל את העובר עלינו. אנו נפגשים עם תכנים רוחניים עמוקים שדורשים מאמץ והתמסרות נפשיים שאם נדרשים אליהם ברצינות אינם פחותים מהמאמצים של חייל (ללא זלזול חלילה במצוות הצבא וכמובן יש צדדים שונים בכל מאמץ).
התביעה המתמדת לשכלול המידות, זיכוך המחשבות, טיהור הדיבור, דקדוק המעשים, התגברות על מניעות חומריים ורוחניים, עמידה מול לחצי משפחה או סביבה (אצל חלק מהלומדים) היא תביעה גדולה שאנו שמחים לעשותה מתוך הבנה שזו חובתנו וזכותנו להיות שותפים בהעמקת דעת ה' בעולם ע"י שקיעה בלימוד התורה הקדושה. ועל אף ההכרה בזכות הגדולה, לעיתים הנפש דורשת שינוי על מנת לאפשר לכל התכנים הגדולים להיספג היטב בלומד 3 .
נתינת מקום לתחביבים וכישורים

נתינת מקום לתחביבים וכישורים
בישיבה אנו משתדלים להתמסר כמה שאפשר לעבודת ה' ולימוד תורה. התמסרות זו באה על חשבון כוחות חיים אחרים שיש לנו ואנו עושים זאת בשמחה מתוך הבנה שיש לנו תפקיד חשוב כעת בבניין רוח האומה. אמנם בזמן הפוגה אנו יכולים לאפשר לעצמנו קצת יותר הוצאה לפועל של כוחות חיים שבנו כדי שלא לחנוק לחלוטין את כוחות החיים האלו החשובים שבבא העת אנו נוציא אותם ביתר שאת ועז מתוך מבט של תורה.
העצמת החשק ללימוד

העצמת החשק ללימוד
לפעמים בסוף הזמן יש תחושה של עומס או מחנק. תחושה זו קיימת בכל מסגרת שהיא לקראת סיומה ואף בלימוד תורה. אמנם, ממצוות לימוד תורה אין חופש כידוע.
אפשר להתבונן במהלך בין הזמנים בחשיבות הלימוד, בזכות שיש לנו להיות שותפים בבניין הרוחני של העולם 'אל תקרי בנייך אלא בונייך' (ברכות סד, א). ההפוגה של בין הזמנים מחדשת את הכוחות ומאפשרת לנו לחוש מחדש כמיהה ללימוד.
לעיתים שינוי מאפשר מבט חדש, היציאה מהסדר פותחת כיווני מחשבות חדשים. לכן אפשר בבין הזמנים שקצת רחוקים מהישיבה ומהחברים לחשוב, איך אוכל להתקדם יותר בעבודת ה'? האם יש לי כוחות שאוכל לפתח בישיבה ואני חונק שלא בצדק? האם החברותות טובות לי? במה אני יכול להיות קשור יותר לישיבה, רמי"ם? האם ישנם גורמים המפריעים לי באיזה אופן שהוא?
התבוננות כזו יכולה להביא לסידור פנימי בנפש והתחדשות בכל עבודת ה'.
עצות למעשה

עצות למעשה
1. בשם ראש הישיבה – לא לפחד מבין הזמנים, שהוא יפחד ממך. לא להיות שרוי בדאגה כיצד אצא לרחוב, איך לא אתבטל וכדומה. תהיה עסוק בחיוב וממילא מבין הזמנים תצא עם רווחים.
2. אל תעמיס על עצמך לימודים שבוודאות לא תגיע אליהם. תנוח. מי שמתכנן בבין הזמנים ללמוד רק שני סדרים וחצי, ספק אם ילמד בסוף יותר משעה. קבע זמן ללימוד ועליו אל תוותר. יש עדיפות לקביעות בבוקר מיד לאחר התפילה, אחרת יש חשש שכיון דאידחי – אידחי.
3. טייל, תקרא, פגוש חברים וכל זה מתוך שמירה על הגובה הרוחני עליו עמלת כל השנה.

?




^ 1.עיין במאמר בשם כל ישראל.
^ 2.אין כאן דיון בעצם הצורך בקיומו אלא קבלתו כנתון קיים.
^ 3.עיין עוד בעולת ראיה על ברכת 'המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי'.
עוד בנושא פתחי אמונה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il