ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ההכרזה הראשונה מתבצעת עם התחלת תקופת האסיף, מיד לאחר חג השבועות (סכות הוא חג האסיף במשמעות של סיום התקופה, עיין במשנה ביכורים פ"א מ"ו). עם הבאת הפירות הראשונים שבכרו, עונה (=מכריז בקול רם , עיין רש"י) העולה (לרגל) "הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'" (דברים כ"ו י) = תודה !!!
ההכרזה השניה מתבצעת בסוף כל מחזור מעשרות (בפסח של השנים הרביעית והשביעית). היהודי אסף במשך שלש שנים את היבול, לא שכח להפריש ממנו מעשר ראשון ללוי, מעשר שני ששימש כקרן השתלמות בתחום הרוחני ומעשר עני לשכבות החלשות = הגר היתום והאלמנה. לכן יכול הוא להכריז "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹקָי" (שם, יד). במילים אחרות, לא שכחתי מי נתן לי את היכולת לתת.
לעומת הפתיחה האופטימית החלק השני של הפרשה נקרא בקול נמוך (עיין כף החיים או"ח סי' תכח ס"ק לח, קיצור שלחן ערוך סי' עח ס"ק ד).
אחד המצבים הנוראים ביותר בחלק זה של הפרשה הוא:
"וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹ-קֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ" (שם כ"ח נג).
שפל נורא זה מתואר גם במגילת איכה:
"רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ד' כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב' כ).
ננסה השבוע להבין מה הקשר בין הרישא והסיפא של הפסוק וממילא בין הרישא והסיפא של הפרשה.
הפעם היחידה שידוע לנו על הריגת כהן ונביא במקדש ד', בהיסטוריה של עם ישראל, הייתה בימי יהואש מלך יהודה. יהואש היה בן ונכד לשני מלכים ומלכה אחת שהביאו את עם ישראל לשפל רוחני שכמעט ולא היה כדוגמתו. בימים שקדמו לעלייתו לשלטון היה נדמה כי מלכות בית דוד הוכרתה, נשמדה ועברה מן העולם, עם כל המשמעות הרוחנית שיש לכך על עתידו של העם וגאולתו. סבו של יהואש היה יהורם בן יהושפט. עם עלייתו לשלטון רצח יהורם את כל אחיו ואת שריו הצדיקים של אביו כפי שמתואר בכתוב: "וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים ב כ"א ד). רצח פוליטי זה פתח גם את הדרך להשפעה רוחנית שלילית ומדיחה של ישראל על יהודה. (כנראה, מהפך של המצב הקודם בימי יהושפט , אז הייתה השפעה חיובית של יהודה על ישראל).
בנו אחזיהו הרשיע ופשע עד כדי כך שחז"ל לימדונו: "ױאמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות, וכותב עבודה זרה תחתיהן" (כלומר, היה מוציא מתוך ספרי התורה את השמות הקדושים ובמקומם היה כותב שמות של אלילים) (סנהדרין קב ע"ב). אחזיהו נהרג בידי יהוא מלך ישראל, שניסה להחזיר את ממלכת ישראל לעבודת ד', והשמיד את בית אחאב .
סבתו של אחזיהו, עתליה, ניצלה את מות נכדה ופתחה במסע רצח שמטרתו השמדת בית דוד. וז"ל הכתוב : "וַתְּדַבֵּר (ביטוי נורא שקשור כנראה ברעל) אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (דברי הימים ב כ"ב י). תינוק אחד ויחיד, יהואש, ניצל מ"גיא ההריגה" בידי יהושבע בת יהורם אשת יהוידע הכהן הגדול. יהושבע ויהוידע סכנו את חייהם והחביאו את הילד בתוך בית המקדש שהיה כנראה בשליטתם.
לאחר כשבע שנים הדיח יהוידע את עתליה והמליך את יהואש. כל עוד היה יהוידע בחיים הלך יהואש בדרך הישר והטוב. כנראה, עם מותו, גברה השפעת השרים ששרדו מתקופת עתליה, יהואחז ואולי גם יהורם. מי שהתיצב מול יהואש הסורר היו הנביאים ובראשם, בנם של יהושבע ויהוידע, הנביא זכריה. וז"ל הכתוב:
"וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם: וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת: וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל ה' וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ: וְרוּחַ אלוקים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאלוקים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם: וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה'" (שם, כ"ד יז-כא).
על כפיות טובה זו כבר נאמר:
"וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ" (שם, שם כב).
אין לך חוסר הכרת הטוב יותר מהתנהגות זו ואין לך הכרזה יותר מזו שמשמעותה "אני כפויי טובה משמע אין לי זכות קיום".
מגילת איכה מפרשת כיצד דרש הקב"ה את דמו של הנביא והכהן שנרצח בחצר בית ד' (עיין גם גיטין כ,ז ע"ב) "אם תאכלנה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ד' כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב' כ).
הבה נתפלל כי נזכה להיות מכירי טובה וממילא נזכה לשוב ולענות להכריז בקול רם את פרשת הביכורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
