ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
שקט שרר בכתה. מדי פעם נשמעו מחיקות, ואף ניתן היה לשמוע את זמזומו של איזה זבוב טרדן.
היה זה בזמן מבחן ארוך וקשה בגמרא. התלמידים למדו והתכוננו במשך שעות ארוכות למבחן המסכם של כתה ט'.
הרב שרעבי צפה בתלמידיו הכותבים, חושבים ובוהים בנקודות עלומות בחלל הכתה. לקראת סוף הבחינה, כבר נערמו על שולחנו מבחנים רבים. ניתן היה לראות את התלמידים הנותרים כותבים במרץ ובזריזות.
לפתע רטט הטלפון שבכיסו. אחד המורים ביקש אם יוכל להגיע אליו בדחיפות. הרב שרעבי פנה לתלמידים ואמר: "אני יוצא לשתי דקות לעזור למורה בכיתה הסמוכה. אני אפילו לא צריך לומר שאני סומך עליכם שהשקט יישמר ותשמרו על הגינות הבחינה", פנה ויצא מהכתה עם ערימת המבחנים הגמורים בידו.
לאחר שהייה של 2-3 דקות בכתה הסמוכה פתח את דלת כיתתו ולעיניו נגלה מחזה מכעיס. במרכז הכתה עמד שלומי, וענה לשאלות חבריו. תלמידי הכתה השונים נראו כותבים את תשובותיו במהירות.
הרב שרעבי עמד בפתח הכתה ונראה שסערה מתחוללת בקרבו. גם שלומי, השתתק לפתע, ונראה היה כאילו אינו יודע מה לעשות עם עצמו. תלמידי הכתה הסתכלו זה על זה בבהלה ובחשש.
לאחר כמה שניות של דממה מוחלטת, זרק הרב את המבחנים מידו והטיח אותם לרצפה, תוך שהוא מרעיד בקולו את תלמידי וקירות הכתה: "הזהו אמון?!!! חשבתי שאפשר לסמוך על תלמידים בכתה ט' לכמה דקות והנה אני מגלה שאתם עוזרים ומעתיקים זה מזה! מה שווה לי כל המבחן הזה? בשביל מה צריך אותו בכלל??!!" קרא, ויצא מהכתה בכעס רב.
האם היה מותר לרב לזרוק את המבחנים בגמרא על הרצפה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א-
יש מקום להתיר דברים מיוחדים למורה לצורך חינוך התלמידים אף שהם נראים כאיסור. כעין שמצינו ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ב', הלכה ב') שמותר למורה להכות את תלמידו לצורך החינוך אף שלכאורה זה איסור הכאה. וכן תלמיד שמגיע לבית הספר עם טלפון לא מסונן מותר למורה להחרים לו למשך שבוע ושבועיים אף שלכאורה זה אסור משום גזל. אלא שלצורך חינוך התירו דברים מסוימים.
אף בעניננו אם המורה חושב שיש בדבר תועלת חינוכית גדולה ללמד את תלמידיו שלהעתיק במבחן זה דבר חמור, יש מקום לומר שמותר היה לו לעשות כן וכעין שאמרו 'ביטולה של תורה היא קיומה' (מנחות צט:). וכן נאמר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', ואמרו בגמרא שלפעמים מותר להפר את התורה משום שזהו עת לעשות לה' ויש צורך לעשות גדר וסייג לתורה. (ראה רש"י שם ד"ה 'מסיפיה לרישיה'). וכן משה שבר את הלוחות משום שהוא ראה צורך מיוחד בכך.
אולם אם הדבר נעשה מתוך כעס בלתי נשלט לא נוכל לומר שעשה דבר טוב, אף שאין לבוא אליו בטענות, שהוא הרגיש שכל החינוך שלו נכשל, וכל מורה לפעמים כועס, ואף אחד לא במדרגה של משה רבינו שנענש על מעט מן הכעס.
לסיכום : יש מקום לומר שזריקת המבחנים היתה מותרת ובתנאי שהדבר לא נעשה מתוך כעס בלתי נשלט.
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
