ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך פקודי

רגע מבחן

הרב דניאל קירשאדר א תשע"ט
25
מוקדש לרפואת
שלמה בן לאה
לחץ להקדשת שיעור זה
משכן העדות (ל"ח, כ"א) – קראו פה בשם 'משכן העדות', כי גם המשכן היה מעיד שהכל נעשה באמונה, ממה ששרתה בו שכינה, שזה לא יצוייר אם היה במלאכתם איזה עוון וגניבה" (מלבי"ם)

שקט שרר בכתה. מדי פעם נשמעו מחיקות, ואף ניתן היה לשמוע את זמזומו של איזה זבוב טרדן.
היה זה בזמן מבחן ארוך וקשה בגמרא. התלמידים למדו והתכוננו במשך שעות ארוכות למבחן המסכם של כתה ט'.
הרב שרעבי צפה בתלמידיו הכותבים, חושבים ובוהים בנקודות עלומות בחלל הכתה. לקראת סוף הבחינה, כבר נערמו על שולחנו מבחנים רבים. ניתן היה לראות את התלמידים הנותרים כותבים במרץ ובזריזות.
לפתע רטט הטלפון שבכיסו. אחד המורים ביקש אם יוכל להגיע אליו בדחיפות. הרב שרעבי פנה לתלמידים ואמר: "אני יוצא לשתי דקות לעזור למורה בכיתה הסמוכה. אני אפילו לא צריך לומר שאני סומך עליכם שהשקט יישמר ותשמרו על הגינות הבחינה", פנה ויצא מהכתה עם ערימת המבחנים הגמורים בידו.
לאחר שהייה של 2-3 דקות בכתה הסמוכה פתח את דלת כיתתו ולעיניו נגלה מחזה מכעיס. במרכז הכתה עמד שלומי, וענה לשאלות חבריו. תלמידי הכתה השונים נראו כותבים את תשובותיו במהירות.
הרב שרעבי עמד בפתח הכתה ונראה שסערה מתחוללת בקרבו. גם שלומי, השתתק לפתע, ונראה היה כאילו אינו יודע מה לעשות עם עצמו. תלמידי הכתה הסתכלו זה על זה בבהלה ובחשש.
לאחר כמה שניות של דממה מוחלטת, זרק הרב את המבחנים מידו והטיח אותם לרצפה, תוך שהוא מרעיד בקולו את תלמידי וקירות הכתה: "הזהו אמון?!!! חשבתי שאפשר לסמוך על תלמידים בכתה ט' לכמה דקות והנה אני מגלה שאתם עוזרים ומעתיקים זה מזה! מה שווה לי כל המבחן הזה? בשביל מה צריך אותו בכלל??!!" קרא, ויצא מהכתה בכעס רב.
האם היה מותר לרב לזרוק את המבחנים בגמרא על הרצפה?

תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א-
יש מקום להתיר דברים מיוחדים למורה לצורך חינוך התלמידים אף שהם נראים כאיסור. כעין שמצינו ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ב', הלכה ב') שמותר למורה להכות את תלמידו לצורך החינוך אף שלכאורה זה איסור הכאה. וכן תלמיד שמגיע לבית הספר עם טלפון לא מסונן מותר למורה להחרים לו למשך שבוע ושבועיים אף שלכאורה זה אסור משום גזל. אלא שלצורך חינוך התירו דברים מסוימים.
אף בעניננו אם המורה חושב שיש בדבר תועלת חינוכית גדולה ללמד את תלמידיו שלהעתיק במבחן זה דבר חמור, יש מקום לומר שמותר היה לו לעשות כן וכעין שאמרו 'ביטולה של תורה היא קיומה' (מנחות צט:). וכן נאמר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', ואמרו בגמרא שלפעמים מותר להפר את התורה משום שזהו עת לעשות לה' ויש צורך לעשות גדר וסייג לתורה. (ראה רש"י שם ד"ה 'מסיפיה לרישיה'). וכן משה שבר את הלוחות משום שהוא ראה צורך מיוחד בכך.
אולם אם הדבר נעשה מתוך כעס בלתי נשלט לא נוכל לומר שעשה דבר טוב, אף שאין לבוא אליו בטענות, שהוא הרגיש שכל החינוך שלו נכשל, וכל מורה לפעמים כועס, ואף אחד לא במדרגה של משה רבינו שנענש על מעט מן הכעס.
לסיכום : יש מקום לומר שזריקת המבחנים היתה מותרת ובתנאי שהדבר לא נעשה מתוך כעס בלתי נשלט.
עוד בנושא פקודי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il