שבת זכור (ט' אדר ב' 16/3):
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת שבת זכור. בשבת זו נקרא על מעשי עמלק ועל המצווה מן התורה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו. שבת זו היא הכנה למחיית זכרו של המן, כפי שנקרא במגילת אסתר.
• יש להקשיב לקריאת התורה ולכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. מי שפספס את קריאת התורה, יוכל לקרוא מן החומש.
• נשים: פטורות מלשמוע זכור, ויש נשים שנוהגות להדר ולשמוע. העושות כך ישמעו על דעת שעושות זאת בלי נדר.


תענית אסתר (יום רביעי יג' אדר ב' 20/3):
ביום י"ג באדר יום בו הותר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם להילחם נגד אויביהם, צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף: זכר לשלושה ימי צום שצוותה אסתר לצום לפני שנכנסה למלך אחשורוש להזמין אותו ואת המן לסעודה שהכינה להם.
• תחילת הצום: 4:14
• צאת הצום: 18:10

• שבירת הצום: אין לשבור את הצום לפני קריאת המגילה. זקנים וחולים יכולים לאכול אף לפני הקריאה אחרי צאת הצום.
נשים ששומעות קריאת מגילה מאוחרת יכולות לאכול בצאת הצום אך לא יאכלו סעודה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה.

זכר למחצית השקל:
בזמן העבודה בבית המקדש היו מקריבים בכל יום 'קרבנות ציבור' כלומר קרבנות המוקרבים לה' בשמם של כל עם ישראל. קרבנות אלו היו נקנים מכסף שהיה נאסף פעם אחת בשנה, לקראת ראש חודש ניסן מכל עם ישראל. כל אחד היה נותן סכום שווה של 'חצי שקל קודש'. על תרומה זו נאמר שמכפרת על נפשות עם ישראל.
זכר לכך נוהגים לתת צדקה בחודש אדר ' זכר למחצית השקל'.
• כמה לתת: ספרדים נהגו לתת 20 ₪ אשכנזים: שלושה חצאי שקלים.
• זמן הנתינה: המנהג לתת לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, ואפשר לתת קודם או לאחר מכן.
מי נותן: גברים מעל גיל עשרים, נשים גם יכולות לתת. יש נהגו לתת כנגד כל בני המשפחה והנוהגים כך יעשו כמנהג בלי להתחייב לשנים הבאות. מי שרוצה לתת כנגד כל בני משפחתו וקשה לו יכול לתת כנגד כל אחד שלושה חצאי שקלים.



פורים (יום חמישי יד' אדר ב' 21/3):
מטרתן של מצוות הפורים היא להרבות קרוב וחיבור בתוך עם ישראל כתיקון לדברי המן כי עם ישראל 'עם מפוזר ומפורד...'
ארבע מצוות בפורים – סימן מממ"מ:
מקרא מגילה: חייבים במצווה – גברים ונשים. יש לשמוע קריאה מתוך מגילה כשרה
כפי שקוראים בבית הכנסת (אין לשמוע דרך הרדיו). זמן הקריאה – פעם בלילה ופעם ביום.
• מתנות לאביונים: למי נותנים: לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. כמה נותנים: לפחות עשרה שקלים לעני. ניתן להעביר באמצעות רב בית הכנסת או גבאי הצדקה. זמן הנתינה: הצדקה צריכה להינתן לעניים ביום פורים עצמו, (גבאי הצדקה רשאים לאסוף לפני כן) טוב יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.
• משלוח מנות: שתי מנות אוכל לאדם אחד. מי חייב: כל אחד מבני המשפחה.
זמן הנתינה: יום פורים ולא בלילה.
• משתה: מצוה להרבות בסעודה בפורים, זמן הסעודה: ביום פורים ולא בלילה.

• 'על הניסים': בתפילות יום הפורים בברכת 'מודים' ובברכת המזון בברכת 'נודה לך...' אנו מוסיפים את ברכת ההודאה 'על הניסים...' 'בימי מרדכי ואסתר'.
דין מי ששכח: 1. נזכר לפני סיום הברכה – לפני שאמר 'ברוך אתה ה'' – חוזר ואומר 'על הניסים' 2. נזכר לאחר שהזכיר 'שם ה'' אינו חוזר, וטוב לומר ב'אלוהי נצור'(בתפילת העמידה) , ב'הרחמן' (בברכת המזון). "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי..."

שנזכה להמשיך עלינו
את שמחת פורים כל השנה
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671