^ 1.מקור הביטוי מצוי בתיקוני זוהר נז: "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאתענגא ביה, ולשנויי ליה מענוי לענג".
^ 2.לפני מספר שנים ישבתי בבית מדרש של גור בבני ברק ואחד מזקני החסידים שאל חסיד צעיר שאלה על מימרא ידועה על חנוכה, ואותו חסיד צעיר ענה לו מה שענה. כיוון שמדובר בחסידות גור, שיש להם שרידים אמיתיים מקוצק, לא התפעל החסיד הזקן מתשובתו של הצעיר ושאל אותו: "אתה מאמין במה שאתה אומר לי או שאתה אומר את זה כי זה כתוב?"...
^ 3.אומרים בשם הרבי מקוצק זי"ע ששבועות אינו נקרא 'חג קבלת תורה' כי אם 'חג מתן תורה' שאמנם הקב"ה נתן את התורה בחג השבועות אך בחטא העגל הסתבר שאנו לא קבלנו אותה...
^ 4.אמנם בהמשך הפסוקים נאמר: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט כז) ודרשו חז"ל (שבת פח ע"א) "קימו מה שקבלו כבר", אך למרות שכך קוראים את הפסוק מכל מקום הכתיב הוא "וקבל היהודים".
^ 5.מדרש לקח טוב. הובא בתורה שלמה להגר"מ כשר על הפסוק, ועיין בהערה סב' שם.
^ 6.הרבי מליובאוויטש זי"ע סיפר באחת ההזדמנויות, שבאותו זמן ביקר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במוסקבה לרגל עבודתו בענייני הכלל, ובלי להתחשב בכך שהשלטונות מביטים בעין לא-טובה על פעולותיו בשטח הרבצת היהדות, וסופרים את צעדיו כו' אמר אז מאמר חסידות זה בהתלהבות עצומה בבית הכנסת החב"די בעיר.
הרבי הריי"צ אמר את הדברים ביודעו שבאותו מעמד נוכחים "מרגלים" ובהיותו מודע לגודל הסכנה הכרוכה בדבריו. ואכן, כשנאסר כעבור כמה חודשים הזכירו לו בעת החקירה הראשונה את המאורע של פורים קטן, עם כל פרטי הדברים שאמר בעת ההיא.
^ 7.אחד מחבריי היקרים מאחת החסידויות החשובות בירושלים עיה"ק התבטא בפניי בגאווה מוגזמת על החסידים מאותה חסידות שהם בעלי מסירות נפש מפני שהם מוכנים למסור את הנפש על לימוד תורה ולשבת בכלא לשם כך. היתה בדבריו יוהרא שאיננה במקום ועקיצה כלפי אחרים... השבתי לו בחיוך, ואמרתי זאת אף לרבי שליט"א עצמו, שאי אפשר לדבר ביהירות על מסירות נפש ליד צבור המתיישבים וליד ציבור שלם השולח את ילדיו לשדה הקרב, ה' ישמרם מכל פגע.
^ 8.ציטוט המאמר (בדילוגים) נלקח מאתר ספריית חב"ד-ליובאוויטש.
^ 9.הרבי מליובאוויטש זי"ע למד בסרבון בצרפת בימי שלטון הנאצים בצרפת ושלטון וישי. יום אחד הרבי חזר לביתו ואשתו סיפרה לו שהנאצים ימ"ש "מיפו" את האיזור ועברו בבתים השונים לשאול מי מתגורר בבית. הרבי שאל את אשתו מה היא ענתה להם והרבנית השיבה שאמרה לנאצים שהם "אורתודוכסים". כששמע הרבי את תשובתה הוא צעד למשרדיהם ואמר להם שוודאי הם חשבו שגרים בבית נוצרים אורתודוכסים, אך הוא בא להודיע להם שהוא ואשתו יהודים אורתודוכסים. זהו יהודי של מסירות נפש כמרדכי – " לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה...כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי".
^ 10.בפסוק על הטלת הפור נאמר כך: "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" (אסתר ג ז). ר' יונתן אייבשיץ זי"ע מסביר שהמן הפיל את הפור בי"ג ניסן בתקווה שהתאריך שיעלה בגורל יהיה כבר למחרת היום, לכן הוא הפיל פור לפי ימים – "מִיּוֹם לְיוֹם" והתחיל מהתאריך בו הוא נמצא, י"ג ניסן. כאשר הפיל את הפור על יום המחרת, י"ד ניסן, ראה המן שלא יצא הפור על אותו יום ומנסה על היום שבא אחריו, ט"ו ניסן ואף הוא לא עלה בגורל. כך כל יום עד סופו של חודש ניסן וכך הלאה במשך כל השנה עד שנפל הפור על החודש האחרון בשנה – חודש אדר. כך הסביר ר' יונתן אייבשיץ את סיבת שמו של המועד על שם הפור, שבפור זה הראה הקב"ה להמן שאינו חפץ במעשיו ודחה אותו לרגע המאוחר ביותר, עוד בתחילת התהליך אותו זמם המן לעשות.