ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זיווגים בסייעתא לשמיא ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית חיי שרה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

זיווגים בסייעתא לשמיא


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל

סיכום ממוקד וביצוע מוצלח
ההוראות שנותן אברהם אבינו לאליעזר עבדו ממוקדות מאד: 'רק את בני לא תשב שמה' - גם לא במחיר אי הבאת כלה ליצחק ואליעזר נשבע לאברהם לקיים את הדבר.

הוא מצטייד באמצעי שכנוע משמעותיים 'מכל טוב אדוניו' אבל יודע שלא בעצמה כלכלית הדבר תלוי. טעם הנגינה 'שלשלת' המונח על המילה 'ויאמר' כשאליעזר פונה אל הקב"ה בתפילה רומז על תחינה ארוכה, אולי על נענועים ודבקות בעת הבקשה מה' שישלח סיוע מיוחד מן השמים לזיווג זה של בן אדוניו, שהוא בבחינת 'פגישה עיוורת' כפולה: לא רק שהחתן לא יודע מי תובא אליו, גם השדכן לא.

תפילתו של אליעזר מסתייעת במדוייק, אפילו תוך כדי דיבור: רבקה גם צנועה וכשרה, גם גומלת חסדים, גם מהאיזור המבוקש וגם מהמשפחה הנכונה - ובכל זאת אליעזר עבד אברהם, למרות שהוא 'משתאה לה', עדין הוא מסתפק בנקודה מסויימת, מהוסס, 'מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא'.

לא ברור.
מה חסר עוד? ההשגחה ברורה ומבולטת, בהירה ומוחלטת, מה מקום לספקות?

סייעתא לשמיא
לכאורה אפשר לקום ולחזור הביתה לארץ כנען. אם הקב"ה עזר כל כך הוא כבר יסדר את השאר. אך לא. אליעזר מבין שכעת מגיע השלב הקשה, העדין, בו צריכה להיות מורכבת בעדינות רוחנית רגישה מעורבותו של האדם וחושיו הבריאים על גבי השגחתו של הקב"ה המפליאה לעשות. מכיון שברור לאליעזר שאת העסקה על שידוכי יצחק לא 'סוגרים' עם הילדה, צריך לבא במשא ומתן עם אביה ואחיה, 'לשמן' את עיניהם בנזמים וצמידים, כלי כסף וזהב, והרי שכאן צריכה לבא סייעתא דשמיא נוספת, שתברך את מעשי האדם שהם בבחינת סייעתא לשמיא.

אכן, ברכת ה' המופיעה על הארץ היא כהופעת החיים מן האדמה. רק ה' יכול להופיע אותם, אך נדרשת עבודת הכנה, תפילה, והמשך טיפוח לאחר ההופעה. לכן מדגיש רבינו הנצי"ב שאליעזר בדבריו לרבקה לא מברך עדין את הקב"ה. דבר זה יגיע רק לאחר שידבר בביתה עם אחיה ואביה - אלו שבידם לגמור את המעשה עד תומו.

ובכל זאת, ברור לאליעזר, כפי שראוי שיהיה ברור לכל מאמין הממשיך בעולם את ברכת ה', שהסיבוכים עוד יגיעו, ברכת ה' אינה מעלימה את מורכבות הרכבת הברכה לתוך המציאות הממשית. לכן חז"ל מסבירים שהדרך עוד היתה ארוכה ומפותלת: התקבצו על אליעזר וניסו לרצוח ולשדוד את אוצרותיו והוא היה צריך להראות גבורה יוצאת דופן שהדהימה ושיתקה את תוקפיו (ר' תורה שלמה [קמ"א]), ניסו להרעיל אותו והיתה נצרכת התערבות מלאכית לישועתו כדברי המדרש, ולבסוף לולא שרבקה העיזה פניה והכריעה ללכת אל ארצו של השליח קרוביה היו מעכבים בהם עוד ועוד.

הנחיה חשובה ולימוד גדול מלמדנו אליעזר עבד אברהם: ברכת ה' היא ההתחלה היחידה, ההתחלה הטובה של כל ישועה - אבל היא אינה פוטרת ממעורבות מעמיקה בכל צדדי המורכבויות שבמציאות.

הפיתוי רב 'לגמור ענין' ולחשוב שכשה' עוזר באופן ברור כל כך שאפילו 'הגויים' מודים בכך כפי שמודים במשפחת רבקה שמה' יצא הדבר 'ואין יותר מה לומר' - גם לאחר דברים אלו יבואו מניעות על התממשות הטובה, ויש לפעול עם נתונים אלו.

מהשידוך הפרטי - ללאומי

הקב"ה הראנו בדורות האחרונים נפלאות ונוראות - "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי ידַעַת מְאד".

כמו אליעזר עבד אברהם, אם כי לא באותה מיידיות, תפילות כל הדורות הולכות ומתגשמות לעינינו. הארץ מתמלאת והולכת בבניה, מתכסה בתנובה מבורכת ומעצימה את הקריאה בשם ה' אלוקינו מיום ליום בעולם התורה המתברך.

כפי שלימדנו אליעזר - זו היא ההתחלה המרמזת שיש להוסיף כעת את מאמצי ההשתדלות והפעולה עם א-ל על מנת להוסיף סייעתא לסייעתא דשמיא. לא ששום דבר לא מובטח, הרבה מובטח והרבה מקויים, אלא שאסור ששום תחום שהוא באחריותינו האנושית יוזנח. לכן יש ללמוד את דרכי העבודה הנכונות המשולבות וסבוכות בכל מישורי החיים על מנת שברכת ה' תוכל להתממש, ללבלב ולהתפתח. גם אם ראינו סייעתות גדולות - 'שום דבר אינו בכיס' באופן הפוטר ממאמצים, מהשתדלויות והמשך תפילות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il