ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ההוראות שנותן אברהם אבינו לאליעזר עבדו ממוקדות מאד: 'רק את בני לא תשב שמה' - גם לא במחיר אי הבאת כלה ליצחק ואליעזר נשבע לאברהם לקיים את הדבר.
הוא מצטייד באמצעי שכנוע משמעותיים 'מכל טוב אדוניו' אבל יודע שלא בעצמה כלכלית הדבר תלוי. טעם הנגינה 'שלשלת' המונח על המילה 'ויאמר' כשאליעזר פונה אל הקב"ה בתפילה רומז על תחינה ארוכה, אולי על נענועים ודבקות בעת הבקשה מה' שישלח סיוע מיוחד מן השמים לזיווג זה של בן אדוניו, שהוא בבחינת 'פגישה עיוורת' כפולה: לא רק שהחתן לא יודע מי תובא אליו, גם השדכן לא.
תפילתו של אליעזר מסתייעת במדוייק, אפילו תוך כדי דיבור: רבקה גם צנועה וכשרה, גם גומלת חסדים, גם מהאיזור המבוקש וגם מהמשפחה הנכונה - ובכל זאת אליעזר עבד אברהם, למרות שהוא 'משתאה לה', עדין הוא מסתפק בנקודה מסויימת, מהוסס, 'מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא'.
לא ברור.
מה חסר עוד? ההשגחה ברורה ומבולטת, בהירה ומוחלטת, מה מקום לספקות?
סייעתא לשמיא
לכאורה אפשר לקום ולחזור הביתה לארץ כנען. אם הקב"ה עזר כל כך הוא כבר יסדר את השאר. אך לא. אליעזר מבין שכעת מגיע השלב הקשה, העדין, בו צריכה להיות מורכבת בעדינות רוחנית רגישה מעורבותו של האדם וחושיו הבריאים על גבי השגחתו של הקב"ה המפליאה לעשות. מכיון שברור לאליעזר שאת העסקה על שידוכי יצחק לא 'סוגרים' עם הילדה, צריך לבא במשא ומתן עם אביה ואחיה, 'לשמן' את עיניהם בנזמים וצמידים, כלי כסף וזהב, והרי שכאן צריכה לבא סייעתא דשמיא נוספת, שתברך את מעשי האדם שהם בבחינת סייעתא לשמיא.
אכן, ברכת ה' המופיעה על הארץ היא כהופעת החיים מן האדמה. רק ה' יכול להופיע אותם, אך נדרשת עבודת הכנה, תפילה, והמשך טיפוח לאחר ההופעה. לכן מדגיש רבינו הנצי"ב שאליעזר בדבריו לרבקה לא מברך עדין את הקב"ה. דבר זה יגיע רק לאחר שידבר בביתה עם אחיה ואביה - אלו שבידם לגמור את המעשה עד תומו.
ובכל זאת, ברור לאליעזר, כפי שראוי שיהיה ברור לכל מאמין הממשיך בעולם את ברכת ה', שהסיבוכים עוד יגיעו, ברכת ה' אינה מעלימה את מורכבות הרכבת הברכה לתוך המציאות הממשית. לכן חז"ל מסבירים שהדרך עוד היתה ארוכה ומפותלת: התקבצו על אליעזר וניסו לרצוח ולשדוד את אוצרותיו והוא היה צריך להראות גבורה יוצאת דופן שהדהימה ושיתקה את תוקפיו (ר' תורה שלמה [קמ"א]), ניסו להרעיל אותו והיתה נצרכת התערבות מלאכית לישועתו כדברי המדרש, ולבסוף לולא שרבקה העיזה פניה והכריעה ללכת אל ארצו של השליח קרוביה היו מעכבים בהם עוד ועוד.
הנחיה חשובה ולימוד גדול מלמדנו אליעזר עבד אברהם: ברכת ה' היא ההתחלה היחידה, ההתחלה הטובה של כל ישועה - אבל היא אינה פוטרת ממעורבות מעמיקה בכל צדדי המורכבויות שבמציאות.
הפיתוי רב 'לגמור ענין' ולחשוב שכשה' עוזר באופן ברור כל כך שאפילו 'הגויים' מודים בכך כפי שמודים במשפחת רבקה שמה' יצא הדבר 'ואין יותר מה לומר' - גם לאחר דברים אלו יבואו מניעות על התממשות הטובה, ויש לפעול עם נתונים אלו.
מהשידוך הפרטי - ללאומי
הקב"ה הראנו בדורות האחרונים נפלאות ונוראות - "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי ידַעַת מְאד".
כמו אליעזר עבד אברהם, אם כי לא באותה מיידיות, תפילות כל הדורות הולכות ומתגשמות לעינינו. הארץ מתמלאת והולכת בבניה, מתכסה בתנובה מבורכת ומעצימה את הקריאה בשם ה' אלוקינו מיום ליום בעולם התורה המתברך.
כפי שלימדנו אליעזר - זו היא ההתחלה המרמזת שיש להוסיף כעת את מאמצי ההשתדלות והפעולה עם א-ל על מנת להוסיף סייעתא לסייעתא דשמיא. לא ששום דבר לא מובטח, הרבה מובטח והרבה מקויים, אלא שאסור ששום תחום שהוא באחריותינו האנושית יוזנח. לכן יש ללמוד את דרכי העבודה הנכונות המשולבות וסבוכות בכל מישורי החיים על מנת שברכת ה' תוכל להתממש, ללבלב ולהתפתח. גם אם ראינו סייעתות גדולות - 'שום דבר אינו בכיס' באופן הפוטר ממאמצים, מהשתדלויות והמשך תפילות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
