ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
לא תכבה". לשון הפסוק קצת קשה, מהי מצוותה של אש התמיד? האם מדובר בפעולה
אנושית להעלות אש? או שמא מדובר על הבטחה שמימית שכפי שאנו יודעיםאכן התקיימה בחנוכת המשכן: "ותצא אש מלפני
יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם".
נדמה שהרמב"ם הרגיש בקושי זה:
"הציווי שנצטווינו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו: "אש תמיד
תוקד על המזבח לא תכבה". וזה לא יתכן אלא על ידי [מה] שציווה להתמיד ולשים
את העצים בכל בקר ובין הערבים... ובפרוש אמרו: "אף על פי שהאש מצויה מן השמים,
מצווה להביא מן ההדיוט" (ספר המצוות מצווה כ"ט).
הרמב"ם מעמיד את סוגיית היחס בין מעשה האדם למעשה ה' במרכז מצוות
אש התמיד.
אש התמיד היא הייצוג המצוותי לבעיה סבוכה זו וכפי שנקרא בפרשת שמיני מדובר בייצוג
מסוכן.
אילו היתה האש מן השמיים משועבדת למעשה ידינו, הרי לנו אלוהים בובה,
הכפוף לגחמות האדם.
מאידך, אילו מדובר במעשה שאין לנו כל חלק בו, איזו מצווה יש כאן?
ביטוי חריף לקונפליקט זהמצאנו אצל יעקב אבינו, שה' מבטיח לו: "וְהִנֵּה
אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְוַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת". לכאורה מה יותר טוב
מזה? אף על פי כן, כשחייליו של עשיו מופיעים באופק ההבטחה כבר לא משחקת תפקיד:
"יירא יעקב מאד וייצר לו, אמר רבי יהודה ברבי אלעאי,
לא היא יראה ולא היא צרה, אלא ויירא שלא יהרוג, ויצר לו שלא יהרג".
סוד זה סופר ביחידות לאדמו"ר
הזקן, מייסד חסידות חב"ד. אדמו"ר הזקן סיפר, מה שלמד מתורת רבו הרב המגיד
ביחידות, על פסוק זה: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", למרות שהאש יורדת
מלמעלה, 'באתערותא דלעילא', מצוה להביא מן ההדיוט, כי התחתון מעורר את העליון , כי
הרוח מלמטה מביאה רוח מלמעלה ומעוררת רוח עליונה עוד יותר. לכן, מצות עשה להבעיר אש
על המזבח למרות ש "לא תכבה".
ההבטחה היא אמנם הבטחה, אבל צריך גם
מישהו שיהיה שותף לקיים אותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
